זה מסובך - אך אפשרי
לפני הכל - יש לגהץ את הציור. אחד התכונות של בד המשי (אמיתי) הוא, שהסיבים "נשברים" בכל קיפול. מה שנראה כאילו מתוח במצב בו התמונה מונחת על השולחן, לא יראה כך ברגע שהתמונה תהיה תלויה. לכן מאוד חשוב שהבד יהיה לאחר גיהוץ. כעת בוחרים פספרטו. זהו קרטון ביצוע שבצידו האחד מודבק ניר צבעוני. (משתמשים בו כמסגרת פנימית בין התמונה לבין המסגרת) מאחר ולמשי שקיפות מסויימת, צריך לנסות מספר צבעים של פספרטו על מנת לראות מה משתלב עם התמונה. מלאכת המתיחה נעשית כך: חותכים את הפספרטו לגודל של המסגרת. (התמונה תמיד גדולה יותר מהפספרטו)
מניכים שמיכת צמר של שולחן.
מניחים את הפספרטו על השמיכה.
על הפספרטו מניחים את הציור וממקמים אותו במקום. בדיוק כפי שהתמונה תראה לאחר המסגור.
מקבעים את התמונה לשמיכת הצמר בעזרת סיכות תפירה. הפעולה נעשית רחוק ממפספרטו, בשולי הבד.
תחילה את החלק העליון.
אחר כך צד אחד
ולבסוף צד שני.
בזהירות רבה מורחים דבק פלסטי על הפספרטו. את הדבק יש למרוח בחלק התחתון של הפספרטו, בדופן החתוך (עובי הפספרטו) שטח המריחה דק כ-3 מ"מ. אפשר לגלוש טיפה גם לפני הפספרטו אבל ממש מעט.
לאט לאט מקבעים את התמונה לחלק הדביק של הפספרטו. פעולה זו נעשית כך שביד אחת אתה מותח את המשי כלפיך ואילו בשניה מהדק את המשי לחלק הדביק של הספסרטו.
מניחים לייבוש.
אחר שצד זה יבש משחררים את החלק העליון של התמונה מהסיכות, וחוזרים על אותה פעולה: דבק
מתיחה והדבקה
ייבוש
אחר כך באחד הצדדים
לבסוף בצד האחרון. קיבלנו קיבוע זמני לתמונת המשי
כעת מניחים את התמונה במסגרת על מנת לראות שאכן התמונה מודבקת בדיוק כפי שאנחנו רוצים ולא צריך לתקן שום דבר.
מניחים את התמונה חזרה על השולחן עם החלק המצוייר כלפי מטה, ומדביקים את עודפי השוליים של התמונה לגב הפספרטו. זה התהליך. מכאן
המסגור עצמו בהצלחה ומאוד נשמח לראות את התוצאה.