כמה תגובות מפרות ופוריות! תודה
איזה כיף של דיון והרבה כיווני מחשבה!
נתתן לי גם הרבה על מה לחשוב.
אני אוסיף קצת מידע ואגיד מה הכיוון שמתגבש...
מבחינת התפיסה החינוכית שלי, אני חושבת שהחלק החשוב בה הוא כבוד לילד, וממה שחשתי, זה קיים בשלושת המסגרות.
אני גם מרגישה שגם מביקור ארוך אי אפשר בדיוק להחליט מה המקום עושה בפועל, ולכן אני אדע בדיוק מה קורה רק כשאני אהיה עם אצבע מאד על הדופק, מבפנים.
כך ששלושת האופציות ראויות בעיני מבחינת היחס.
החשיפה למתוק כבר מתקיימת לצערי, והקטנה מאד מאד אוהבת מתוק (אצל סבים שלה היא אוכלת כמעט כל יום שוקולד או גלידה, ומבקשת את זה). מכיוון שבגן ש"מחלק" ממתקים יש גמישות, אחת האופציות לטעמנו היא להוציא אותה לפני ארוחת ארבע שאז מקבלים ממתקים. מעבר לזה גם בגן הזה יש תפריט מאד מסודר, שכולל דייסות מבושלות, ארוחת עשר של שני סוגי פירות, ומנה ראשונה של מרק יחד עם מנות מבושלות במקום בא. צהריים (חלק מהתרבות בגן).
מבחינת התניידות - יש לנו רק רכב אחד... ולמושב הזה אין תחבורה ציבורית... אז באמת מהבחינה הזו מדובר בסיבוך מאד גדול. זה לא משהו שאי אפשר לפתור, אבל משהו שיכול להיות מקשה.
עוד נקודה (שדונה העלתה אני חושבת) היא העניין של שנה הבאה... בגלל שבאיזור שלנו אין הרבה גנים "מוצלחים" לטעמי, ואופציה 2 היא גם גן עירייה, יכול להיות ששווה לשמור שם מקום בחשיבה קדימה. גם באמת מבחינת חברים באיזור המגורים שלנו, להרחיק למושב ואז להפגש אחר הצהריים יכול להיות בעייתי.
עוד נקודה שלא כתבתי היא עניין ה"מקום". באופציה 2 צריך להזדרז ולשמור מקום כי נגמרים המקומות. בשאר לא. כך שאם אנחנו מתכננים עליו באיזו חשיבה קדימה לשנים הבאות, ההחלטה צריכה להתקבל עכשיו, בעוד שאם נתחרט שאר האפשרויות פתוחות בפנינו.
מבחינת יחס מספרי -
באופציה 2 כן עובדים בתוך הקבוצה הגדולה (מאד) הזו בקבוצות קטנות. בביקור שעשינו שם נראה היה שממש מצליחים להשתלט על כולם, אבל שוב, זה היה נקודתי.
אני אלך לבקר שוב ולראות איך מסתדרים עם קבוצה כזו גדולה, בכל מקרה.
ואחרון לעניין הדו-לשוניות - אני חושבת שזה בטח מאד אישי ותלוי גם בנטייה האישית ל"שפות". אצלנו בבית מדברים עברית כשפת אם, וכך גם אצל הסבים שלנו. כשאני גדלתי אצל ההורים שלי הם דיברו איתי רק עברית, למרות שיש להם שפת אם אחרת ומשותפת בינהם. ולמרות זאת גם אני וגם אחותי הצלחנו "לקלוט" את השפה הנוספת הזו, איכשהו מהסביבה ובלי שיעורים פורמליים. והם ממש לא השקיעו בזה, להפך. אולי קלטנו את זה מקצת מפגשים משפחתיים של מבוגרים, שאז משנים שפה, או כשהם רצו שלא נבין...
בכל מקרה זה מאד יעיל עבורי שיש לי בסיס כלשהו (גם אם מאד בסיסי, אני בעיקר מבינה מה אומרים) בעוד שפה.
כשהקטנה נולדה ביקשתי מסבא שלה שידבר איתה בשפת האם שלו וזה מאד קשה לו והרבה פעמים הוא עובר חזרה לעברית. אבל אני חושבת שיש לה איזה בסיס לזה, ואם היא תחשף באופן קבוע לשפה הזו גם במסגרת חינוכית, אז בסביבה הקרובה שלה לאורך החיים יהיה איך לשמר את הידע הזה, במיוחד אם נשקיע בזה קצת מחשבה.
אז מה שהחלטנו כרגע -
לרשום אותה ליומיים בשבוע עד הצהריים לגן הדו לשוני (שיתפקד כנראה כמו "חוג" או "גן עם אמא", מדובר על 9-12 שעות שבועיות).
ולשמור מקום לספטמבר בגן הקרוב בהנחה שאז נצטרך כבר מסגרת מלאה.
כמובן שכל הזמן נמשיך לראות את ההתנהגות של הקטנה ומה הצרכים שלה בתוך המסגרות, ונראה...
תודה רבה רבה לכולכן (ם) על שפע המחשבות והייעוץ פה.