מנתח
שלום לכל מעריצי ומעריכי קורנפלס. החלטתי לנתח עבורכם את 'שמעון השכן'. השיר מדבר כמובן על שמעון שהיה שכן של קרן. שמעון, מבחינת הדוברת מהווה ישות חסרת אינטראקציה עם הסובבים אותה. שמעון הוא בן אדם בודד, מופנם, נסתר אל הסביבה וככל הנראה שגם חולה(אולי פיזית ואולי גם נפשית) (לא הצלחתי לפענח מהו גילו למרות שהשם שמעון מדבר בעד עצמו- אלא אם כן הוא דתי. מבחינת הדוברת מדובר בתעלומה שהיא מנסה לפתור אותה רק לאחר מותו. השיר מאוד לא מסודר במבחינת בתים וזה מבהיר לקורא את הבלבול ואת סהרת הרגשות התמוהה (הרי קרן לא בדיוק הכירה את שמעון חוץ מהיי חפוז). בבית הראשון קרן מתארת את הימים שלאחר המוות. היא מתארת את תיבת הדואר שממנה נשפכו המכתבים כיוון ששמעון מת ואין לו מכרים שיקחו עבורו את המכתבים. היא מפחדת להחתים את המכתבים ולכן היא מדלגת מעליהם (אולי כדי שלא תרגיש ברע שהיא "לכלכה" את רכוש המת). יש בשיר הרבה מאוד שורות לא ברורות או חלקים קטועים. פתאום היא במוסך פתאום העניין עם הקפה והשמלה. אני מניח שהייתה לקרן תקלה ברכב ולכן היא בילתה במוסך ( מה שמעיד על כתיבה מנקודת מבטה של אישה בוגרת ולא של ילדה). היא מספרת על הקפה והשמש שגורמים לה להרגיש דביקה, רק שהדביקות הפנימית נובעת ממותו של שמעון השכן. יש אצל הדוברת ניסיון לברוח מהמציאות- כל עניין המוסך, הרמזור האדום שאינו מתחלף והעובדה שהיא נתקעה ברמזור. קרן מנסה לברוח ופתאום היא נזכרת שוב בעצבות- עצבות שהיא תמוהה כיוון שלא הייתה לה הכרה עמוקה עם שמעון. פתאום גם מאוד מוזר לה שיש חושך בדירה מספר 1 - אין איש בדירתו של המנוח. קרן נזכרת בהמשך השיר בכך שהיתה בחתונה של שמעון או של מישהו הקשור אליו. יש לה נקיפות מצפון משום שלא השאירה שם כסף. והיא מנסה להתקשר לאישה היחידה שמקורבת לשמעון אך זאת לא עונה. ככל הנראה היא רוצה להתנצל או לנחם אותה. היא מציבה עובדה- מגיע להם האחד את השני. אין צדק בעולם שהבן אדם נפטר ומשאיר אחריו אנשים שכולים. ושוב חוזרות השורות": לפני שלושה ימים ממש בפתח של הבית חולים גם שמו שלט על הדלת". יכול להיות שזה מפתיע את הדוברת ששמו שלט על הדלת. מבחינת כתיבה, זהו שיר מאוד מאוד טיפוסי לקרן פלס בגלל הסיבוך הטקסטואלי וחוסר הבהירות. הלחן הוא די קליל ולא עצוב כמו בשיר. יש בלחן משהו שמזכיר שירי ילדים. מה דעתכם על הניתוח?
שלום לכל מעריצי ומעריכי קורנפלס. החלטתי לנתח עבורכם את 'שמעון השכן'. השיר מדבר כמובן על שמעון שהיה שכן של קרן. שמעון, מבחינת הדוברת מהווה ישות חסרת אינטראקציה עם הסובבים אותה. שמעון הוא בן אדם בודד, מופנם, נסתר אל הסביבה וככל הנראה שגם חולה(אולי פיזית ואולי גם נפשית) (לא הצלחתי לפענח מהו גילו למרות שהשם שמעון מדבר בעד עצמו- אלא אם כן הוא דתי. מבחינת הדוברת מדובר בתעלומה שהיא מנסה לפתור אותה רק לאחר מותו. השיר מאוד לא מסודר במבחינת בתים וזה מבהיר לקורא את הבלבול ואת סהרת הרגשות התמוהה (הרי קרן לא בדיוק הכירה את שמעון חוץ מהיי חפוז). בבית הראשון קרן מתארת את הימים שלאחר המוות. היא מתארת את תיבת הדואר שממנה נשפכו המכתבים כיוון ששמעון מת ואין לו מכרים שיקחו עבורו את המכתבים. היא מפחדת להחתים את המכתבים ולכן היא מדלגת מעליהם (אולי כדי שלא תרגיש ברע שהיא "לכלכה" את רכוש המת). יש בשיר הרבה מאוד שורות לא ברורות או חלקים קטועים. פתאום היא במוסך פתאום העניין עם הקפה והשמלה. אני מניח שהייתה לקרן תקלה ברכב ולכן היא בילתה במוסך ( מה שמעיד על כתיבה מנקודת מבטה של אישה בוגרת ולא של ילדה). היא מספרת על הקפה והשמש שגורמים לה להרגיש דביקה, רק שהדביקות הפנימית נובעת ממותו של שמעון השכן. יש אצל הדוברת ניסיון לברוח מהמציאות- כל עניין המוסך, הרמזור האדום שאינו מתחלף והעובדה שהיא נתקעה ברמזור. קרן מנסה לברוח ופתאום היא נזכרת שוב בעצבות- עצבות שהיא תמוהה כיוון שלא הייתה לה הכרה עמוקה עם שמעון. פתאום גם מאוד מוזר לה שיש חושך בדירה מספר 1 - אין איש בדירתו של המנוח. קרן נזכרת בהמשך השיר בכך שהיתה בחתונה של שמעון או של מישהו הקשור אליו. יש לה נקיפות מצפון משום שלא השאירה שם כסף. והיא מנסה להתקשר לאישה היחידה שמקורבת לשמעון אך זאת לא עונה. ככל הנראה היא רוצה להתנצל או לנחם אותה. היא מציבה עובדה- מגיע להם האחד את השני. אין צדק בעולם שהבן אדם נפטר ומשאיר אחריו אנשים שכולים. ושוב חוזרות השורות": לפני שלושה ימים ממש בפתח של הבית חולים גם שמו שלט על הדלת". יכול להיות שזה מפתיע את הדוברת ששמו שלט על הדלת. מבחינת כתיבה, זהו שיר מאוד מאוד טיפוסי לקרן פלס בגלל הסיבוך הטקסטואלי וחוסר הבהירות. הלחן הוא די קליל ולא עצוב כמו בשיר. יש בלחן משהו שמזכיר שירי ילדים. מה דעתכם על הניתוח?
