אני עוד לא לגמרי מאופסת אחרי חופשת
הפסח הארוכה, שבה היינו עבדים לילדינו (האם אלה הפרעונים החדשים?) אבל הכתב שלך ממש תפס את עיני. לדעתי הוא ממש יפה- הריקוד והמוסיקה ממש קורנים מתוכו- איזו תנועה! אמנם יש הרבה תנודיות רגשית "קוצים" וגם חוסר סבלנות לפרטים יבשים ומדוייקים מדי ולעבודה מפרכת מדי. לכן הריקוד מתאים רק כתחביב ולא כמקצוע - עקב הצורך במשמעת ברזל ועבודה קשה ואף כפייתית שלא מתאימה לך כלל, כי את הרבה יותר קלילה, ספונטנית ורוצה "לזרום" עם הרגשות ולהנות ממה שאת עושה. הכיוון האקספרסיבי מתאים לך יותר - במוסיקה בעיקר. לגבי פסיכולוגיה - יש לך אינטואיציה טובה ויכולת לתקשר באופן חיובי ומעורר אמון, אך יש בעיה קלה בכך שאת בקורתית כלפי רוב האנשים ולא תמיד סבלנית להקשיב לכל אחד- אבל אולי תוכלי לעבוד על כך במשך הלימודים וההתבגרות בגיל. ביחסי האנוש הפרטיים יש הרבה לבטים וחוסר ודאויות (בת כמה את? אם את צעירה- זה טבעי). את שומרת על פרטיותך די באדיקות ולא מתחברת לכל אחד, למרות סבר פנים יפות וחברמ'ניות שאת מקרינה כלפי כולם, את בררנית ומעריכה באמת רק אנשים מעטים. זהו בינתיים, בלי להתעמק, כי כאמור עוד לא התאפסתי. אולי עוד מישהו יגיב. ביי, בינתיים.
