מנסה לסגור מעגל
ימים בודדים אחרי שנפרדתי מהאקס שלי הופעת בחיים שלי. ההתחלה לוותה בשיחות טלפון רבות, למרות שידעת שרק יצאתי ממערכת יחסים ארוכה של שלוש שנים והדבר האחרון שאני מחפש זה קשר.. ללא ספק עשית לי משהו כבר בשיחה הראשונה, במרפסת על רקע הנוף מהבית של ההורים שלי.כמה שבועות אחרי, כשבאת אליי לראשונה הביתה החיוך של שנינו התרחב.. היית מקסים, מדהים, מתוק, חיוך שובה, עיניים תמימות אבל שובבות. יפיוף.. שכבנו, וזה לא הרגיש לי כמו סטוץ. עד היום אני זוכר איך התמסרת אליי בנשיקות הרבות באותו יום/לילה.חלפו הימים.. אתה לא ויתרת על משהו רציני, אני לא רציתי לשמוע. היה לי נוח. בנאדם מקסים, חתיך על עם צ׳ארם מטורף, פיתחתי אליך רגש מסוים, בדיוק במידה של יזיזות פלוס בנפיט. אתה לא הסתפקת בזה. ויתרת והקרבת כל כך הרבה. שצף ההודעות ממחזרים היה מבחינתך קליפת השום. לא עניין אותך כלום. רצית אותיהמון מריבות היו לנו, במיוחד בחצי שנה האחרונה. לאט לאט התחלתי לשחרר ולנסות לשחרר אותך, אבל אתה היית עמוק בתוך זה. הבנתי שאתה אוהב אותי ואתה מתוסכל בגלל כל המצב. היו מריבות קשות, נתקים של ימים ואפילו שבועות, אבל תמיד ידענו שנינו שאנחנו נתראה בקרוב.. נשתה קצת, נצחק, נשכב ונתנשק בלי סוף.תמיד בבקרים היית עצוב. שתקת והעיניים שלך היו אומרות הכל. תמיד אמרת לי כמה אתה לא רוצה ללכת והרגשתי את זה יותר בחיבוקים שלך. אני לא אשכח את היום שהייתי במשברון ודיברתי איתך בשמונה בערב ופשוט עזבת הכל והגעת אליי ממרחק של יותר ממאה קילומטר, רק כדי להיות שם. אמרתי לך שלעולם לא אשכח זאת ואין דבר אחר שראוי להערכה גדולה יותר.אנחנו לא מדברים חודשיים. בהודעה האחרונה קראת לי מניאק, אחרי כמה הודעות שדי הובילו את הקשר שלנו למטה.. לא עניתי לך להודעה הזאת. לא שמעתי ממך ולא ראיתי אותך מאז.. עד אתמולאתמול במסיבה הופעת מול העיניים שלי. בלי שום הודעה מוקדמת. הייתי בדרך לחדר עישון וכשראיתי אותך המשכתי ללכת. לא ראית אותי, או ככה חשבתי. אחרי דקה אני מקבל הודעה מחברים שאתה רוקד איתם. בוגר מאוד מצידך. הפרפרים חגגו. כשהגעתי כבר נעלמת.. כשהגעתי לשירותים, שבדרך כלל מלאים באנשים, היינו רק שנינו. אני חיכיתי לחבר שלי ואתה לבנזוג שלך. ראיתי אותך בזוית של העין מגיע לעברי, נכנס בי ״בטעות״ ואז מסובב אותי לכיוונך..וואו.. פעם ראשונה מזה המון זמן שהתרגשתי.. הגבר החתיך והגבוה הזה, עם הגופיה שאני מכיר כבר, שמבליטה את הגוף היפה שלו, העיניים המדהימות האלה, מנוטרלות כל מצמוץ, החיוך שלך. רבע שעה דיברנו. לא הורדנו את המבטים, כאילו בניסיון לנצל עד תום את הזמן המוגבל שעומד לרשותנו. לא שמנו על אף אחד. כולל על הבנזוג החדש שלך שעמד כמו כלבלב בפינה והסתכל עליי במבט רצחני. לא הצגת לי אותו, לא הזכרת אותו בכלל, לא ניסית לנפנף בו. הרחקת אותו. נתת לנו את הכבוד.. פשוט היית אתה, בלי המחסומים, בזכות האלכוהול.. כל פעם שלא שמעת אותי והתקרבת אליי הרחתי את הריח שלך. הריח שאני מכיר כבר שנתיים וחצי.. אמרת לי שאתה מצטער על ההודעה האחרונה. שאתה רוצה שנחזור לדבר. אני הנהנתיכחלק מהמשחקי מאצ׳ו הדפוקים שלי, לא רציתי להראות לך שאני בעננים.. אבל קלטת את זה..יודע מה? לא אכפת לי. זו האמתבשלב מסוים עשיתי סימנים של ״יאללה לא נעים מהחברים״, התקרבת אליי, כשהחצי החדש שלך לא רואה, ולחשת לי ״אתה החיים שלי״ ואני לחשתי לך ״אתה יפה כמו תמיד..״ התחבקנו. בעולם מושלם, שבו אתה לא דופק חשבון לאף אחד, היינו ממשיכים לדבר שם 5 שעות..כשבאתי ללכת רצה הגורל והופעת מולי שוב.. הבנת שאני הולך ותוך כדי הליכה נגדית נגעת בי בבטן ואז שנינו תפסנו אחד לשני ביד. בלי שאף אחד רואה.. לחצנו חזק.היה לי לילה קשה. במונית הביתה לא דיברתי עם החברים שלי.. רק חשבתי עליך ועל המבט שלך, שם בשירותים.. הוקסמתי. כמו שהוקסמתי לפני שנתיים.. רק שהפעם יש גם רגש. והרבה. התעוררתי בבוקר הפוך.. מיד בדקתי אם קיבלתי ממך הודעה. אבל לא שלחת. לא הפסקתי לחשוב עליך. קבעתי עם מישהו בניסיון לשכוח ממך, אבל לא הצלחתי. חשבתי עליך. עלינו. על השאלה האם התפספס בינינו משהו טוב. משהו גדול..הניסיון שלי בסגירת המעגל הוא קודם כל בהבנה שפגעתי בך במהלך השנים. למרות שידעת שאני לא מוכן למשהו רציני ודאגתי לתזכר אותך מידי פעם כמו עו״ד מומחה למערכות יחסים..אבל עדיין, האהבה מסנוורת. אני דאגתי לך כל השנים האלה, אבל פגעתי בך. ראיתי את הלב שלך נשבר פעמיים..אני רוצה להודות לך על שנתת לי להכיר בנאדם מיוחד ומקסים, על כל הפעמים שהפכת עולמות כדי לעשות לי טוב. על זה שהתמסרת אליי בנשיקות ובחיבוקים שלנו. אני באמת מאחל לך בהצלחה עם החבר החדש. מגיע לך מישהו רציני סוף סוף
אולי סגירת המעגל תהיה הרמטית אם סוף סוף אגיד את 3 המילים.. גבורה גדולה מאחורי האייפד..אני אוהב אותך, תמיד אוהב אותך ולעולם יהיה לך חלק גדול אצלי בלב.אורי
ימים בודדים אחרי שנפרדתי מהאקס שלי הופעת בחיים שלי. ההתחלה לוותה בשיחות טלפון רבות, למרות שידעת שרק יצאתי ממערכת יחסים ארוכה של שלוש שנים והדבר האחרון שאני מחפש זה קשר.. ללא ספק עשית לי משהו כבר בשיחה הראשונה, במרפסת על רקע הנוף מהבית של ההורים שלי.כמה שבועות אחרי, כשבאת אליי לראשונה הביתה החיוך של שנינו התרחב.. היית מקסים, מדהים, מתוק, חיוך שובה, עיניים תמימות אבל שובבות. יפיוף.. שכבנו, וזה לא הרגיש לי כמו סטוץ. עד היום אני זוכר איך התמסרת אליי בנשיקות הרבות באותו יום/לילה.חלפו הימים.. אתה לא ויתרת על משהו רציני, אני לא רציתי לשמוע. היה לי נוח. בנאדם מקסים, חתיך על עם צ׳ארם מטורף, פיתחתי אליך רגש מסוים, בדיוק במידה של יזיזות פלוס בנפיט. אתה לא הסתפקת בזה. ויתרת והקרבת כל כך הרבה. שצף ההודעות ממחזרים היה מבחינתך קליפת השום. לא עניין אותך כלום. רצית אותיהמון מריבות היו לנו, במיוחד בחצי שנה האחרונה. לאט לאט התחלתי לשחרר ולנסות לשחרר אותך, אבל אתה היית עמוק בתוך זה. הבנתי שאתה אוהב אותי ואתה מתוסכל בגלל כל המצב. היו מריבות קשות, נתקים של ימים ואפילו שבועות, אבל תמיד ידענו שנינו שאנחנו נתראה בקרוב.. נשתה קצת, נצחק, נשכב ונתנשק בלי סוף.תמיד בבקרים היית עצוב. שתקת והעיניים שלך היו אומרות הכל. תמיד אמרת לי כמה אתה לא רוצה ללכת והרגשתי את זה יותר בחיבוקים שלך. אני לא אשכח את היום שהייתי במשברון ודיברתי איתך בשמונה בערב ופשוט עזבת הכל והגעת אליי ממרחק של יותר ממאה קילומטר, רק כדי להיות שם. אמרתי לך שלעולם לא אשכח זאת ואין דבר אחר שראוי להערכה גדולה יותר.אנחנו לא מדברים חודשיים. בהודעה האחרונה קראת לי מניאק, אחרי כמה הודעות שדי הובילו את הקשר שלנו למטה.. לא עניתי לך להודעה הזאת. לא שמעתי ממך ולא ראיתי אותך מאז.. עד אתמולאתמול במסיבה הופעת מול העיניים שלי. בלי שום הודעה מוקדמת. הייתי בדרך לחדר עישון וכשראיתי אותך המשכתי ללכת. לא ראית אותי, או ככה חשבתי. אחרי דקה אני מקבל הודעה מחברים שאתה רוקד איתם. בוגר מאוד מצידך. הפרפרים חגגו. כשהגעתי כבר נעלמת.. כשהגעתי לשירותים, שבדרך כלל מלאים באנשים, היינו רק שנינו. אני חיכיתי לחבר שלי ואתה לבנזוג שלך. ראיתי אותך בזוית של העין מגיע לעברי, נכנס בי ״בטעות״ ואז מסובב אותי לכיוונך..וואו.. פעם ראשונה מזה המון זמן שהתרגשתי.. הגבר החתיך והגבוה הזה, עם הגופיה שאני מכיר כבר, שמבליטה את הגוף היפה שלו, העיניים המדהימות האלה, מנוטרלות כל מצמוץ, החיוך שלך. רבע שעה דיברנו. לא הורדנו את המבטים, כאילו בניסיון לנצל עד תום את הזמן המוגבל שעומד לרשותנו. לא שמנו על אף אחד. כולל על הבנזוג החדש שלך שעמד כמו כלבלב בפינה והסתכל עליי במבט רצחני. לא הצגת לי אותו, לא הזכרת אותו בכלל, לא ניסית לנפנף בו. הרחקת אותו. נתת לנו את הכבוד.. פשוט היית אתה, בלי המחסומים, בזכות האלכוהול.. כל פעם שלא שמעת אותי והתקרבת אליי הרחתי את הריח שלך. הריח שאני מכיר כבר שנתיים וחצי.. אמרת לי שאתה מצטער על ההודעה האחרונה. שאתה רוצה שנחזור לדבר. אני הנהנתיכחלק מהמשחקי מאצ׳ו הדפוקים שלי, לא רציתי להראות לך שאני בעננים.. אבל קלטת את זה..יודע מה? לא אכפת לי. זו האמתבשלב מסוים עשיתי סימנים של ״יאללה לא נעים מהחברים״, התקרבת אליי, כשהחצי החדש שלך לא רואה, ולחשת לי ״אתה החיים שלי״ ואני לחשתי לך ״אתה יפה כמו תמיד..״ התחבקנו. בעולם מושלם, שבו אתה לא דופק חשבון לאף אחד, היינו ממשיכים לדבר שם 5 שעות..כשבאתי ללכת רצה הגורל והופעת מולי שוב.. הבנת שאני הולך ותוך כדי הליכה נגדית נגעת בי בבטן ואז שנינו תפסנו אחד לשני ביד. בלי שאף אחד רואה.. לחצנו חזק.היה לי לילה קשה. במונית הביתה לא דיברתי עם החברים שלי.. רק חשבתי עליך ועל המבט שלך, שם בשירותים.. הוקסמתי. כמו שהוקסמתי לפני שנתיים.. רק שהפעם יש גם רגש. והרבה. התעוררתי בבוקר הפוך.. מיד בדקתי אם קיבלתי ממך הודעה. אבל לא שלחת. לא הפסקתי לחשוב עליך. קבעתי עם מישהו בניסיון לשכוח ממך, אבל לא הצלחתי. חשבתי עליך. עלינו. על השאלה האם התפספס בינינו משהו טוב. משהו גדול..הניסיון שלי בסגירת המעגל הוא קודם כל בהבנה שפגעתי בך במהלך השנים. למרות שידעת שאני לא מוכן למשהו רציני ודאגתי לתזכר אותך מידי פעם כמו עו״ד מומחה למערכות יחסים..אבל עדיין, האהבה מסנוורת. אני דאגתי לך כל השנים האלה, אבל פגעתי בך. ראיתי את הלב שלך נשבר פעמיים..אני רוצה להודות לך על שנתת לי להכיר בנאדם מיוחד ומקסים, על כל הפעמים שהפכת עולמות כדי לעשות לי טוב. על זה שהתמסרת אליי בנשיקות ובחיבוקים שלנו. אני באמת מאחל לך בהצלחה עם החבר החדש. מגיע לך מישהו רציני סוף סוף
אולי סגירת המעגל תהיה הרמטית אם סוף סוף אגיד את 3 המילים.. גבורה גדולה מאחורי האייפד..אני אוהב אותך, תמיד אוהב אותך ולעולם יהיה לך חלק גדול אצלי בלב.אורי
