מנסה להתמודד...

karka li

New member
מנסה להתמודד...

טוב, אף פעם לא הייתי הבנאדם הכי אופטימי. תמיד נוטה להיות מבואסת, מצוברחת, מכל דבר קטן. אבל לאחרונה אני מרגישה שהתרסקתי. נהייתי בנאדם אחר. הפכתי למפלצת. אם עד עכשיו שנאתי את עצמי, זה התעצם. הקינאה, התסכול, השנאה העצמית, הכאב, והאי שקט לא מרפים. לא כיף להיות בסביבתי. גם לי לא כיף עם עצמי. עוד מלפני לא היה לי כיף, ועכשיו בכלל.... מרגישה שהגעתי למצב הזה עקב "הזנחה" עצמית. התמקדתי יותר במה שקורה בחוץ ממה שקורה בפנים. אני מאוד רגישה, כל דבר פיצפון שמוטח בפניי אני לוקחת קשה מאוד. לא יודעת לקבל ביקורת בונה ולא יודעת להדוף ביקורת הורסת. לא מאמינה בעצמי בכלל. כל הזמן רק מתייסרת שאינני מישהי אחרת. שלא אצליח להגיע לשום דבר בחיי. למה שבכלל ירצו אותי בתור משהו (חברה \ עובדת \ בת זוג).... זהו. איבדתי את עצמי.
 

אופירA

New member
מנהל
קל מאוד להכריז: אני לא מסוגל

קל מאוד להתייאש, ולומר - זה מה שאני. איבדתי את עצמי. הכל אבוד. ההתמודדות היא - א. להבין שמי שיסבול מזה זה רק אני, וזה לא כדאי לי בכלל. עדיף לסבול מההתאמצות לקחת אחריות. ב. לסחוב כל הזמן לכיוון עלייה, גם אם המציאות גוררת אותי למטה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שאני מצליחה למשוך למעלה. זה יכול להביא לייאוש, והנוסחה היא לא להתייאש, כי זו הדרך, למרות שאין תוצאות. רק כך מגיעים בסופו של הניסיון לתוצאות, והרבה! לא היית אופטימית - התחילי לתרגל מחשבות חיוביות. נכון שלא תראי תוצאות ותרגישי שאת מתייאשת - אז תגידי לעצמך להמשיך ולהתמיד, מתי שאת יכולה שוב ושוב, והתוצאות יגיעו, גם אם במאוחר. השנאה העצמית היא אם כל הסבל שבעולם. התרכזות בחשיבה חיובית על עצמך היא לא מותרות אלא אוויר לנשימה. מותר להרגיש תסכול וקנאה, ולדעת שלמרות ההרגשות הללו, אני אדם חיובי. בן אדם אנושי מרגיש תסכול וקנאה, וזה לא אישיות שלילית. הוא מתאמץ להתקדם ולהרגיש טוב יותר. אם ההתנהגות שלי גורמת לצער לאנשים אחרים - זה לא נורא כל כך כמו שאני חושבת שזה נורא. משתדלים לשפר ולהבין את שורש ההתנהגות כל הזמן, ובינתיים - כולנו בני אדם, וכולנו מתנהגים בצורה שלא תמיד נעימה לזולת. הזולת בד"כ סבלן. גם אם הוא מתמרמר ובא בטענות, זה לא כל כך נורא כמו שזה נראה לנו ומרגיש לנו וגורם לנו להתייאש סופית מעצמנו... להרגיש את ההרגשות הקשות בזמן שמעבירים עלייך ביקורת או ביטויי כעס, ולדעת שזו הרגשה, זו לא האמת. באמת המבקר אינו כה חריף כמו שאני מרגישה. יש הרבה אנשים שמתעלמים לחלוטין מביקורת, ובכל זאת אוהבים אותם ומקבלים אותם. את לא מתעלמת מהביקורת, ואת מנסה להשתפר. ובינתיים - לא נורא שיש ביקורת. אינך צריכה להיות מישהי אחרת, כי עצם הרצון להיות מישהי אחרת זה הרצון לבטל את עצמך ולא לקבל את עצמך, והוא שורש האסון שלך. תשאפי להגיע למצב שאת רוצה להיות מי שאת, רק לתקן כמה דברים.
 
הייתי פעם במקום שבו את נמצאת, והחלטתי

שלשם אני לא אשוב. אז אני עושה את כל המאמצים לשם כך ועובדת על עצמי, אם זה לעבור סדנת קאוצ'ינג קבוצתית, אם זה להיות מודעת לעצמי גם אם זה לא קל ולא מוותרת לעצמי. והחלטתי עוד החלטה אחת חשובה בחיים וזה לשמור על אופטימיות, לקום ליום חדש עם חיוך ולהשתדל לשמור עליו, ואת יודעת מה- יש נפילות בהחלט, אבל מאז ההחלטה ההיא רוב הזמן אני אופטימית ומחייכת.
 

כiכב ijפל

New member
אז אני הגעתי למצב הזה בעבר

גם בגללי אבל בעיקר בגלל אחרים שנתתי להם להוריד לי את הביטחון ולהשפיע בכלל על איך שאני אחשוב על עצמי. והמצחיק הוא שאיך שאת רואה את עצמך את משקפת את עצמך לאחרים ובסופו של דבר ככה הם רואים אותך.. אני יודעת שזה קשה אבל תתחילי להרים את עצמך טיפה יותר למעלה, אני באמת מאמינה שאת יכולה והכוח נמצא בתוכך.. ברגעים הכי קשים האלה שאנחנו מביטים במראה ולא תמיד אוהבים את מה שאנחנו רואים תסתכלי ותראי שיש בתוכך איזה ניצוץ שמאותת לך שיש בך את הכוח למעבר לזה. כל עוד תמשיכי לחשוב ככה לא תוכלי להתקדם הלאה והרי שתינו יודעות שלא באמת טוב לך במצב הזה... והיום? נראלך שאני אתן למישהו או למשהו לגרום לי לחשוב רעות על עצמי? אין מצב. והגישה הזו היא שנתנה לי את האפשרות להתקדם בחיים מה שאת מפחדת שלא יקרה לך - ובעצם זו את שלא מאפשרת לעצמך את זה. אז קדימה ילדונת את מסוגלת ואם את לא מצליחה למצוא את עצמך רק תשלחי מסר אני אשמח לתת לך פנס בדרך החשוכה.
 

Caesarus

New member
עד כמה שזה נשמע נדוש...

את צריכה לקחת כל מחשבה ולהפריך אותה. "לא אצליח להגיע לשום דבר בחיי" להגיד לעצמך את הדברים שכן הגעת עליהם בזכות עצמך. "למה שבכלל ירצו אותי בתור משהו " לעשות לעצמך בראש רשימה של אנשים שכן רצו אותך הכי חשוב שהרשימה תהייה אמיתית ואת תתחברי איתה בלב שלם, כי כרגע את לוקחת את החלקים השליליים שלך ומעצימה אותם כך שהם מטילים צל על החלקים החיוביים. את צריכה להוציא את החלקים החיוביים מתוך הצל ולתת להם אור.
 

efriend

New member
קודם כל אני משתתף בכאב שלך עד כמה שאני יכול.

מה שתארת הוא קשה מאוד. יכולים להסתתר הרבה דברים שונים מאוד מאחורי ההודעה שלך, ולא פירטת. אני אנסה בכל זאת לענות באופן כללי, למרות שזה יכול להיות לא בכיוון. את הכיוון של "הכל בראש" ו"תחשבי אחרת" הציעו לך בתשובות שמעלי. אני חושב שזה בגדול נכון שיש פער גדול בין המציאות לבין איך שהיא נתפשת בעינינו, ואותה מציאות חיים יכולה להחוות או להצטייר כנהדרת או כאיומה ונוראה. כמובן שמאוד קשה לשנות את התפישה שלנו, לפעמים יותר מאשר את המציאות, אבל חשוב מאוד לנסות. הדרך שאני מנסה להציע לך, וגם אותה כבר הזכירו כאן בצורה זו או אחרת, היא לנסות לתעל את האנרגיות של הרגשות השליליים בשביל לנסות לשפר דברים. וכדי להסביר יותר טוב אביא התנסות שלי כדוגמה. כשהייתי תלמיד בבית הספר הייתי מאוד גרוע בספורט. זה גרם לי לקנאה, תיסכול ופגע בתחושת הערך העצמי שלי. כעבור כמה שנים, כשכבר הייתי ילד גדול בן 22, החלטתי שאני מתיידד עם הספורט, והתחלתי במסע ארוך שבשבילי היה קשה מאוד. להתמודד עם כמה שאני גרוע, להיכשל לעיני כולם בהתחלה, וכו'. אבל התמדתי ונלחמתי, והגעתי להישגים. הרבה פעמים מה שמייאש מסוג כזה של התמודדות הוא חוסר שאמונה ביכולת לשפר משהו. אני רוצה להגיד לך שזה לא מה שמשנה. את חושבת שאני היום ספורטאי גדול? לאאאא, מה פתאום. אני באמת לא מוכשר לזה. אבל ההתמודדות עם זה וההתקדמות העצומה שלי, יחסית לעצמי, העלימה את הקינאה באחרים, התיסכול העצום, תחושת חוסר הערך, או לפחות רוקנה את המטען שתחושות אלה והפכה אותם למזכרת בלתי מזיקה. זה הסיפור שלי (בתחום אחד - יש עוד הרבה תחומים שאני מנסה להתקדם בהם), ומוסר ההשכל הוא שאם נלחמים, אם מנסים להשתפר, להתפתח, גם אם המציאות לא משתנה בהרבה, מגיעים לאיזושהי שלוה ושלמות עם עצמך. אני מציע לך לבחור משהו שמפריע לך בעצמך, משהו שקשה לך איתו, ולנסות להתקדם בו קצת, לאט לאט. עצם ההליכה בדרך הזו תיתן לך תחושת טעם ומשמעות, ותעלה את הערך העצמי שלך. מאוד חשוב לקבל תמיכה מאנשים בתהליך הזה, עד כמה שאת יכולה. אם בא לך לשתף באיזו דוגמה, אולי אפשר לחשוב ביחד על כיוון.
 
יש לי שם בשבילך ביירון קייטי "העבודה"

הגברת הזו היתה מאושפזת בגלל דכאון ואז יום אחד שאלה את עצמה 4 שאלות ויצאה מהאשפוז ומהדכאון התפתחה שיטה להקטין את הכאב והסבל של האדם ע"י טיפול ב4 שאלות בלבד יש כמה ספרים בעברים שכותבים על השיטה ויש ביוטיוב קטע שלה שהיא מרצה העבודה היא עבודה עצמית ללא פסיכולוג לי זה עזר שהתרסקתי לפני שנה בעת הטיפולים שהיו לי קשים מאד אנא נסי לבדוק מה "העבודה" של ביירון קייטי תורם לך הספר נקרא "לאהוב את מה שיש"ביירון קייטי בהוצאת פראג - 4 שאלות שיכולות לשנות חיים , נכתב עם סטפן מיטשל "השאלה הראשונה :האם זו אמת השאלה השניה: האם את בטוחה בוודאות שזאת אמת השאלה השלישית : איך את מגיבה שאת חושבת את המחשבה הזו והשאלה הרביעית מי את תהיי ללא המחשבה המכאיבה הזו לעזרתך יש פורום שעוסק בנושא "העבודה" וגם שיחה בתוכנית המומחים עם הפסיכולוג שהיא את השיטה לארץ תתחילי לעבוד על עצמך או באמצעות הספר או הסדנא ותראי שרק טוב יעלה לך מהעבודה בשיטה הזו
 
למעלה