מנסה כוחי...

[מתאמנת בלסמוך]

מנסה כוחי... ../images/Emo15.gif

שנים מנסה להסביר את עצמי האהבה קיימת, אני יודעת אבל ברגעים הקשים אני לבד מתמודדת המשא כבד על כתפי ואין טעם לבקש שוב זה לא מרוע לב, רק מחוסר הבנה מצידו נותר רק להחליט - להישאר או ללכת בשני המקרים אני לבד מה עדיף - לבד איתו או לבד בלעדיו?

 

[ענת הגדולה]

ברוך בואך מתאמנת../images/Emo140.gif

שמחה לראות שהחלטת לכתוב ! לגבי השאלות שלך עוד מעט יופיעו כל המבינים והמנוסים ויענו לך... אז ב-ה-צ-ל-ח-ה !!!

 

[שלומלום של נילה]

לבד או לבד ....

שלומלום לך, תראי כתבת מעט מאוד בשאלתך, אז ברשותך אני אשאל. הכינוי שבחרת לך "מתאמנת לסמוך" מהיכן הוא נובע? היכן האמון שלך נפגע? את כותבת על קשיים ומשא כבד שאת סוחבת לבד נראה לי שאת החלטת שלבד זה בסדר לך כי אפילו לא שאלת איך אפשר ביחד. גם בלעדיו נשארת לבד. לא שאלת: "מה עדיף לבד איתו או ביחד עם מישהו אחר". אם תואילי להרחיב בפנינו קצת את היריעה נוכל להתייחס לשאלתך לעומק וברצינות. לפי מה שכתבת כרגע אין הרבה מה לומר לך מעבר לזה שכמו כל אדם את זכאית לחיות באושר. שלומלום.

 

[האלי]

חיבוק גדול על ההעזה ../images/Emo140.gif

אם את לבד אז מה באמת זה משנה אם את לבד איתו או לבד בלעדיו? אז אולי את צריכה להחליט לקבל את העובדה שאת לבד. ואם את לבד, אם הוא שם ואם לא, תלמדי לדרוש שיתן לך הזדמנות לחיות את חייך. לא פעם גם אם לא מפרקים את המערכת הזוגית, כשאחד מהשניים בוחר דרך בצורה ברורה והולך בה בלי חת, השני או שמצטרף לדרך או בוחר שלא להצטרף. בכל מקרה, קחי אחריות וצאי לדרך. השלב הקשה ביותר הוא לבחור לאן הולכים, אבל אחרי שתחליטי, ללכת כבר הרבה יותר קל. שלך, האלי.

 

[אטיוד5]

הנסיון די מוצלח

מילים מעטות אבל שאלה גדולה. חסרים קצת פרטים בכל זאת. חוסר התמיכה שלו נובע מחוסר הבנה או מאדישות? כי להסביר אולי אפשר. ואם הוא לא טמבל חסר רגישות, הוא יבין. מדי פעם יחזור לסורו - זו דרכו של עולם אולי. מגיעה לך תשומת לב. אם את הולכת, לא תשארי הרבה זמן לבד. אלא אם כן תבחרי בכך. תקחי פסק זמן, והזאבים כבר יופיעו. יהיה קשה לברור ביניהם ולמצוא אחד טוב. לדעתי טובים השניים מהאחד , כמעט בכל מקרה, אלא אם כן יש שם מטענים של חוסר נעימות ובואכה עד אלימות. לכן עדיף לבד איתו מאשר לבד בלעדיו. וקיימת האופציה הנוספת של איתו ולא לבד - מיצאי לך חבר/ה טוב/ה.

 

[השוטה על הגבעה]

ישנה אפשרות שלישית

לבד איתו ועם השלמה קטנטונת מהצד. לא יודע אם כבר ניסית את זה אבל בשעות שאת מרגישה לבד זה מאוד עוזר, מישהו נוסף שיתמוך בך ויתמוך לך רק כשתצטרכי אותו. ולפתע תראי שאת כבר לא לבד.

 

[אחותו של שקספיר]

שמחה ,זו מילה מגוחכת כאן-אבל

שמחה שבאת והחלטת לפרוק, לתהות ולשאול. כי זוהי תחילתה של דרך פנימה כי זוהי לעיתים תחילתה של הדרך החוצה. את לא תקבלי (ממני ) תשובות של ככה או אחרת. אלא - רק כרגע

על ההעזה , על השאלה, על התהיה בקול רם. כי כאשר שואלים בקול רם ועומדים מול הראי צצות להן תשובות מבפנים.

 

[יודעת לגעת]

צעדת צעד ראשון קדימה....

שמחה שאזרת אומץ, וצעדת צעד זה. כי יעזור לך גם בלסמוך על אחרים, ולקבל עצות ועידוד מדמויות וירטואליות שכמותינו. אני אישית לא יכולה לייעץ בעניין, כי חושבת שרק את אמורה לחשוב ולהחליט עבור עצמך - לטוב ולרע.

 

[razha7]

לבד בלעדיו. נקודה.

 

[איש המערות]

שלום מתאמנת ../images/Emo24.gif

כמה שאלות, ברשותך. "האהבה קיימת, אני יודעת אבל..." - האם זה שכנוע עצמי שיש אהבה ובעצם אין ממש, או שיש אהבה, בלי "אני יודעת"? "לבד מתמודדת" - עם מה? מהו המשא הכבד שעל כתפיך? משא רגשי? משא "תפעולי" (בית, ילדים, משכנתא וכו´)? "לבד איתו או לבד בלעדיו" - את נשמעת מאד בודדה, מאד סגורה, עושה כעת צעדים ראשונים לפרוץ את החומה שבנית (בחרת גם כינוי המשקף את מאמציך). השאלה היא לדעתי לא לגביו, אלא לגביך. אולי בנוסח "איך אני יוצאת מהבדידות?" טוב שהעזת להגיע לכאן, לפתוח את ליבך, ליצור דו שיח או רב שיח, אפילו כאלמונית. צעד קטן לכינוי, צעד גדול לאישה שמאחוריו. אם תספרי קצת יותר על עצמך, נוכל להתייחס יותר לגופו של ענין.

 

[נפש הים]

מתאמנת מתוקה,

הכי עדיף בעיני לקחת את עצמכם ליעוץ זוגי. את מתארת את המערכת יחסים בה האהבה קיימת, למה לא לשבת ולדבר על הדברים כאשר צד שלישי מעורב ומכוון אתכם? את אומרת שזה לא רוע לב, רק חוסר הבנה. אולי אי-תקשורת בינכם? אני חושבת שיעוץ יכול להבהיר לך יותר ממה שאי מי מאיתנו יוכל. נהניתי לדבר איתך

.

 

[russo1]

ומה עם ביחד איתו?

אם הוא לא מבין צריך להסביר לו אם את לא מצליחה לבד כדאי להיעזר בגורם מקצועי אם את אוהבת אותו כמו שאת אומרת והוא אוהב אותך יש לכם ביד משהו לא פשוט משהו שרבים מנסים להשיג לא חבל סתם כך לוותר עליו? אם הוא באמת אוהב אותך סביר להניח שאחרי שתעזבי אותו הוא ישב וישאל את עצמו למה לא השתדלתי יותר אז למה לא לעזור לו לשאול את זה עכשיו לפני שאין עם מי לדבר? אם אחרי כל העזרה המקצועית אחרי שהוא יבין מה הוא עומד להפסיד עדיין לא יהיה מוכן להיות שם בשבילך אז באמת יהיה נכון לקום וללכת לחפש את מזלך

 

[מתאמנת בלסמוך]

תודה לכולכם על החיבוקים וה - ../images/Emo101.gif

הוא לא טמבל, אבל חסר רגישות... אינו מבין את כאבי הרגשי לרוב אף מבטל אותו בשישים וכמה שאמרתי שאנו לא תאומים סיאמים, לא מחוברים לאותו צינור רגשי או אחר ואני שמחה שהוא התגבר על הכאב, גם אם לא בטוחה שזה נכון, זה נופל על אוזניים ערלות. עברנו חוויות קשות במהלך הנישואין דברים שגרמו לו להתאבל בנפרד ממני, למרות שהייתי זקוקה לו והרחיקו אותנו אחד מהשניה. אינני יודעת האם יש דרך חזרה. במיוחד מכיוון שהוא לא מוכן בשום אופן לשמוע על טיפול זוגי. הוא יודע ממני, שזה התנאי להמשך הנישואין, אולם עדיין מסרב בתוקף. לגבי השלמות קטנטנות מבחוץ - כמובן שזה אפשרי אולם לא רצוי לי. לגבי אין אפור. או שחור או לבן. וגם אם לא יחכה לי איש בחוץ, ככה לא אוכל להמשיך...

 

[russo1]

נדמה לי שהחלטת כבר

ואם ככה באמת אין לי מה להגיד רק שיהיה לך בהצלחה ומי יודע אולי השוק מעצם העובדה שאת באמת עושה את הצעד יביא סוף סוף את שיתוף הפעולה

 

[נפש הים]

בהצלחה- בכל מה שתבחרי- מכל הלב../images/Emo23.gif

 

[מתאמנת בלסמוך]

תודה מיוחדת ../images/Emo25.gif

לחמודה שטרחה ושלחה לי מסר פרטי. נתת לי המון חומר למחשבה. צריכה עוד להתעמק ולדוש במילים... תודה יקירתי.

 

[מתאמנת בלסמוך]

אחרי נסיון נוסף...../images/Emo14.gif

הערב ניסיתי שוב הבאתי אותו לכאן ביקשתי שישב איתי מול כולכם יכיר מחדש מי אני מה עובר עלי ומי עוזר לי ברגעים הקשים. הסכים, ישב, ראה את הפניה המקורית שלי אליכם ועוד 2-3 תגובות ונגמר... "די, את רק מתלוננת, רק בוכה שקשה לך, הכל זה שטויות, תתנערי ותתחילי לחיות". אין עם מי לדבר בבית. אין למי לבכות בבית אין עם מי לבכות בבית. אין את מי לחבק בבית. והנורא מכל - אין את מי לאהוב בבית. מרגישה כמו קטועת 4 גפיים. מוטלת יום יום מול החלון. רואה את החוץ, אך לא מגיעה. מנסה לצעוד מהחלון אל הדלת. זה לא שלא רוצה - רק לא יכולה. ובמקום להבין שלא יכולה, לעבור איתי שיקום, לעזור לי לחזור לחיים, חיים רגילים במסגרת המוגבלות, עוד צריכה לחוות עלבונות. האמת - העלבון הוא שלו. הוא הנכה. שאינו מסוגל להחצין רגשותין. אז מה עוזר לי שלדבריו הוא אוהב, שלא יכול בלעדי, שחי בשבילי, שימות עבורי. לא ביקשתי מותו, ביקשתי חייו, עמי, באושר... מתאמנת, ב -

 

[בנו של הצה]

המשיכי לסמוך../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif

חייך לא היו קלים עד עכשיו. אני יודע כשלונות ואכזבות הם בכל גיל, שלבים של התבגרות ודרך להגיע לבשלות לדעתי - כבר קיבלת החלטה ואין בך הרצון לחזור ממנה יתרה מזו - את כבר בשלבי ביצוע של החלטתך זו. אהבתי את הניק - מתאמנת בלסמוך אל תסגרי עצמך - ההפך - נסי להפתח כל חיינו אנו מתאמנים בלסמוך. כל חיינו אנו סומכים על אחרים וגם אם אמוננו נבגד פעם אחר פעם - אין זו סיבה כדי להפסיק מלסמוך בעולם נייטרלי מרגשות, אין טעם לחיים אל תוותרי - אל תשני דעותיך - והכי חשוב : תמשיכי לנסות

 

[מתאמנת בלסמוך]

../images/Emo96.gif

אהבתי. מנסה ליישם.