מניות ומספרים

[kidron11]

מניות ומספרים

בוקר גשום ונעים, מה דעתכם על המשפט: היישוב היהודי הקטן והדל מנה כ-3,000 איש, והמספר גדל לקראת אמצע המאה לכ-11,500 נפש. האם הפועל 'למנות' מתאים למשפט? תודה ויום טוב אביבית

 

[daviduuu]

היישוב מונה?

אם הבנתי נכון, את מתקשה בכך שהיישוב מונה; הלא ממתי יישוב (שהוא דומם) מונה?! כמובן שהתשובה לכך היא שזה שימוש מטפאורי; אם יש ביישוב 3000 אנשים, אז זאת אומרת שהיישוב 'ספר' 3000 שהשתכנו בו או שדרכו עליו. למעשה, אנחנו משתמשים בביטויים כאלה ביום-יום (אם כי קצת הרבה פחות בכתב. ראו גוגל), "הספרים אומרים", "הספרים כותבים", "הספרים מספרים", "העיתונים כותבים", "העיתונים מספרים", "ההוראות אומרות", "האולם הכיל חמש מאות מקומות", ועוד ועוד. ואצל הדתיים במיוחד: "הגמרא אומרת", או "אומרת הגמרא", "השולחן ערוך אומר" (ועוד שלל שמות של ספרים...), אלה ביטויים שגורים. בעבר הלא כל כך רחוק העליתי את הנושא בפורום זה בדרך אגב. אם תסתכלי במילון אבן שושן בערך "מנה", את תראי שהוא הביא דוגמה של "מנה" במובן שאת כתבת, והעיר שה מלשון הדיבור בעברית החדשה. (מתוך אב"ש: "בשנת תרפ"ט מנה היישוב היהודי בארץ 170.000 נפש", היה מספרו, הגיע לסך-הכל-של...)

 

[kidron11]

בשעה טובה?

שבת שלום לכל החרוצים, איך נכון לכתוב: "אימי הרתה לאבי ילד חמישי?" או "אימי הרתה לאבי עם ילד חמישי?" תודה ועבודה נעימה אביבית

 

[trilliane]

אבן שושן מציין ש'הרתה' הוא פועל עומד ויוצא

ואפשר "להרות רעיון" (כמו להגות) אם כי אני חושבת שזה בעיקר במובנים מושאלים. גם במקרא יש: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה אִם-אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ" (במדבר יא, יב) "תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ" (ישעיהו לג, יא) אז אני מניחה שאפשר להרות ילד, אם כי הניסוח עדיין נשמע לי מוזר... אולי מכיוון שאני לא רגילה; לרוב אכן אישה הרה לגבר או ממנו, לא זוכרת שאי פעם נתקלתי ב"הרתה ילד". מצד שני, גם הניסוח השני, אף שאני דווקא מכירה אותו, לא נשמע לי טוב; לא יודעת אם הוא תקין בכלל, אבל הוא מצלצל לי לא כ"כ אלגנטי. אפשר אולי לשנות ל"אמי הרתה לאבי בפעם החמישית"? (אני יודעת שזה לא מדויק כי לא חייבת להיות התאמה בין מספר ההיריונות למספר הילדים, ועדיין, זה יכול להעביר את הנקודה הנדרשת אם ההקשר ברור). נ.ב. אאל"ט כבר הזכרנו בעבר, שימי לב שב"אמי" אין יו"ד (כי הבסיס לנטייה הוא "אֵם").

 

[kidron11]

אכן....

תודה רבה על התשובה המעמיקה. אבדוק בעוד מקורות ואחזור אלייך. המשך שבת נעימה. אביבית

 

[miriam19]

בהחלט

אם לא היה עומד יוצא ופועל אז.....

 

[daviduuu]

ומוצלחת.

אמי הרתה לאבי ילד חמישי. זה בסדר גמור לענ"ד. אסביר זאת. שלוש אופציות תקינות לעניות דעתי: רחל הרתה לבעלה ילד עשירי. נושא= רחל. הרתה= נשוא. לבעלה= משלים פועל (מושא עקיף). ילד עשירי= משלים פועל (מושא ישיר)+לוואי מתאר. רחל הרתה ילד עשירי לבעלה. רחל=נושא. הרתה= נשוא. ילד עשירי= משלים פועל (מושא ישיר)+לואי. לבעלה= משלים פועל (מושא עקיף). הרתה רחל בן חמישי לבעלה נשוא+ נושא+ משלים פועל (מושא ישיר)+לוואי+משלים פועל (מושא עקיף). ציטוטים: "וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (בראשית) > נשוא+ משלים פועל (מושא עקיף) "שהרי הרתה שני בנים" (מהר"ל, ספר גור אריה, בראשית ד 25) > נשוא+ משלים פועל (מושא ישיר). סיכום ומסקנה: כל הצורות כשרות. סדר עדיפויות מבחינת השכיחויות: צורה 1- נפוצה ביותר. צורה 2- נפוצה פחות. 3- פחות יותר.