מנהרת הזמן

[ענתי44]

מנהרת הזמן../images/Emo133.gif

הדקות לא חולפות. הזמן שאנן... יש לו זמן. אני מאידך, מעוניינת שיחלוף, שיעבור גבר למחר. מחר חדש. המתח קשה לי, החרדות מהלא ידוע, הפחד מהעלול לקרות. ועל כל זה אני עם אמא. היה לי קשה מאוד להיחשאר לבד איתה השבת. למזלי חברה טובה הגיעה ועזרה לי להקים את אמא ולהכין לה קפה. האחות חבשה את הרגליים ואמרה שהפצעים הם רק מתחילים להיות פצעי לחץ ומזל שתפסנו אותם בזמן. ושוב התקלקל החשמל בחדר של אמא והפעם אין לי פנס חירום. חברתי ואני ניסינו להחליף שוב נורה אבל לא הצלחנו. ואם אני לא אמצא מי שיבוא אני בבעייה בלילה. אין לי איפה להשכיב את אמא. כי בחשכה אי אפשר ונגיד שאצליח להשכיב ואפילו להצליח להחליף טיטול אמא תצעק ותנסה לצאת. אז תחזיקו לי אצבעות שהבעל של עדנה יוכל לבוא. יש רגעים שהייתי רוצה לנסוע במנהרת הזמן קדימה, לחלוף על ההמתנה לבדיקה, ועל המחשבות מה עלול להיות, ועל הסיפורי אימים שאני שומעת, ועל הכאבים. ועל החששות, לקום כשאמא תתאושש מהניתוח ואני אהיה כבר אחרי הכל. מה יש, שהעולם יתנהל קצת בלעדי, רוצה קצת לרדת ולחזור אחרי מנוחה קלה. שבוע טוב.

 

[אלונה מ1]

ענתי יקרה שבוע טוב

כמו שכתבת הזמן שאנן והוא גם אלסטי לפעמים עובר מהר לפעמים נמתח ונמרח. מאחלת לך הרבה בריאות וכוח לקראת המיבחנים הקרובים. במה אפשר לעודד מלבד זה שכאשר מגיעים למבחן מוצאים מאגרי כוח פנימיים. מי כמוך יודעת עם כל הקשיים שלך בטיפול באמא לבד שמאיפה שהוא יוצאים כוחות הנפש והסבלנות. יש לי אחות מבוגרת ממני ב6 שנים היא אלמנה קרוב ל20 שנה חיה בישוב כפרי קטן עם שכנים מאז שהיו צעירים. כאשר מישהו מהם נחלה היא נלחצת בצורה טוטלית מיד יורדת ברוחה ואי אפשר לדבר אתה על כלום. מה אז אני יכולה להגיד לה מלבד שלכל אחד יש את האנרגיות שלו והאדם יותר חזק ממה שהוא מאמין בעצמו. אולי הדיבור עוזר קצת.

 

[ענתי44]

תודה אלונה

הגיע חשמלאי ותיקן את האור בחדר של אמא.... רק חבל שהאור בליבי כבה.

 

[zs1957]

../images/Emo41.gif../images/Emo42.gifענתי, ויהי אור

שמחה לשמוע שהחשמלאי תקן את התקלה ויהי אור בחדרה של אמא.קשה ומסוכן לטפל באמא בחושך. אני מתארת לי באיזה מתח עצום את נמצאת. מקוה שתעברי בשלום את הדיקת ה-MRI ותקבלי תוצאות מעודדות יותר מה שאת חושבת. מבינה את החרדה , המתח והדאגה. את הרצון להיות כבר אחרי הניתוח . לנוח ולהרגע. טוב שמצאת סידור טוב לאמא גם במקום המוכר לה וגם צוות המטפלים. מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך שיעבור הכל בשלום. בשורות טובות. זהבה

 

[יענקלה מגבעתיים]

"לזמן יש זמן". אהבתי../images/Emo23.gif

 

[hregev10]

ענתי יקרה !

המחשבות הן אם כל רע, השתדלי להשכיח אותן מראשך ע"י זה שתשקעי בתוך איזה ספר מענין, אם זה אפשרי בכלל, את עוברת תקופה קשה מנשוא אבל אין לך ברירה אלא לשאת אותה, אבל האמיני לי שגם כשנראה לנו שאזלו כל הכוחות אנחנו פתאום מוצאים אותן ולא יודעים מאיין , את תעברי את כל הבדיקות המייאשות האלה ואנו נתפלל בשבילכן שהכל יהיה תקין ותוכלי לקבל את כל מה שקורה איתכן בשלום ובקלות. בקטע של האמונה אני מקנאה באריאלה שבעזרת האמונה הגדולה שלה היא יכולה לקבל את הדברים ביתר קלות, אבל אני רוצה להאמין שכל הצרות שלך ושל אמא יסתדרו על הצד הטוב ביותר והאמיני לי שאני רוצה בזה בדיוק כפי שאני רוצה דשיהיה טוב עבורנו. בהצלחה בכל מה שתצטרכי לעבור. להתראות ושבוע טוב לכולם חני

 

[ariela המקורי]

../images/Emo12.gifענתי'לה רבות מחשבות לבלב איש ועיצת ה'

היא תקום, אל לך לחשוב הרבה מה שיהיה יהיה ולברך על מה שיש ואיך אומרים המבוגרים? שלא יהיה יותר גרוע, מאחלת לך שהכל הטוב יהיה בזמנו והזמן יעשה את שלו על הדבר הכי טוב בשבילך ובשביל אמא בשורות טובות

 

[טילי66]

ענת יקירתי

אנא תשתדלי לחשוב חיובי המתח הוא אויב אמיתי חישבי קצת גם עליך זה לא פשע יש לי חברה מאוד מציאותית שעברה מספיק והיא אמרה לי"תמי את כל הזמן דואגת וחושבת על השני מתי תתחילי לחשוב עליך"חישבי על זה וגם אני מדברת מתוך נקודה קשה וכואבת אל תכנסי למנהרה תשתדלי לראות את האור בקצה המנהרה.מחזיקה לך אצבעות .בשורות טובות חיבוק ענק.יש לי גיסה באשדוד אבל לאור מצבי אני לא מגיע אליה אחרת בהחלט היתי באה לראות אותך תחזיקי מעמד ותלחי בקומה זקופה תמי

 

[אגסיל]

ענת יקירה, כבר זמן מה שאני רק קוראת וקשה לי

לכתוב, אבל כשאני קוראת אותך, קשה לי שלא להגיב. אני מבינה שאת עוברת עכשיו תקופה ממש לא קלה, גם בטיפול באמא גם בטיפול בעצמך וגם בדאגות של מה יהיה... וזה לדעתי המכשול הגדול ביותר. המחשבות מעייפות ומתישות. תני לעצמך את הזמן ולכי איתו, הרי לא תוכלי לשנות כלום. אני מאחלת לך שהניתוח וההחלמה יהיו קלים ומהירים, מוכנה לעזור לך בהקשבה ובעיצה כי מי כמוני מכירה את הניתוחים האלה. תשתדלי לנוח בבית החולים כי הרי כשתחזרי הביתה יהיה לך פחות זמן לעצמך. אני בטוחה שבבית הכל יתנהל כשורה וכל מי שצריך לשאת במלאכה יעשה זאת באהבה רבה ולו למענך, אשה יקרה וטובה שכמוך. מאחלת לך רק טוב ובריאות. חיבוק ענק תומך ומעריך לילי

 

[ענתי44]

כל מה שאתם אומרים נכון, אבל

כמו שלא תצפו מאדם נכה לרקוד ברוקדים עם כוכבים, כך אני. הנשמה שלי על כסא גלגלים. פיזית אני מפורקת. ביום שישי בצהריים כשחזרתי מקניות במכולת פתאום רגל ימין הפסיקה ללכת. אני בקושי הולכת, אני עם כאבים ואני במתח. הרופא הכין אותי שמדובר בניתוח לא פשוט, כולי תקווה שהכל יעבור בלי סיבוכים ותהיה לי החלמה מהירה כמו בעבר, אבל אני לא יכולה להתעלם מהסיכוי שהמצב לא יהיה טוב, מהאפשרות הסבירה שימצאו משהו בתוך הפוליפ. נכון, אני לא יכולה להמנע ממה שמחכה לי ועליי להפסיק לדאוג ולהאמין בטוב. הלוואי ויכולתי להסכים לקבל קמע מרב או כל אותם דברים שעוזרים, אבל זה לא עובד במקרה שלי ואני לא יכולה להיות רגועה. אני רוצה אבל לא יכולה. כל אירוע קטן שקורה מועצם. הנה עכשיו, אמא מסרבת לקום מהמיטה או לאכול, היא הולכת ונחלשת ומיום ליום מרזה. הכנתי לה כוס קפה להביא לה למיטה, וכשחיפשתי קש נשפך הקפה על השיש, המיקרוגל, הקומקום החשמלי והתרופות, וזה היה בבחינת הקש ששבר את גב הענת, נסערת התחלתי לנקות, לפני שיעשה קצר או הכדורים ירטבו. התכופפתי כדי לנגב את הכתם על הרצפה, מעשה יום יומי שכולנו עושים בלי לחשוב ונפלתי על הרצפה על הברך הפצועה. אני מרגישה שאני מתפזרת לאלף אלפי חלקיקי ענתי ואני מתקשה לאסוף את עצמי. וזה בתוך בית שאפשר לשתף ולדבר אל הקירות. מרגישה בודדה בעולם. אני יודעת שבעיני רבים אני נחשבת ליבבנית וקשקשנית שעושה מזבוב פיל.... אבל בשבילי הפיל מוחשי כל כך וכבד.

 

[יענקלה מגבעתיים]

ענתי אני בטוח שאף אחד לא חושב שאת יבבנית

וקשקשנית. להיפך, את מפעימה את כולנו, אלא שלא רק אני יודע שאינך מסכימה לקבל עיצות ,וכואב לנו לראות מה קורה לך. הדבר היחידי שאנחנו בפורום יכולים לעשות זה לאהוד ולחבק אותך, וכמובן לבקר אצלך כשתהיי במצב שתוכלי לקבל ביקורים.

 

[zs1957]

ענתי כולנו אוהבים ../images/Emo23.gifומחבקים ../images/Emo24.gifאותך

את לא לבד יש לך אותנו אחיך ואחיותיך לפורום שאוהבים אותך ,יש לך את אחותך ואחיך, אחיינייך וגיסך ,שאוהבים אותך,מעריכים ומוקירים אותך. נתפלל כולנו לשלומך שהניתוח יעבור בשלום וההחלמה תהיה מהירה. קחי דוגמא מלילי הנה היא עברה ניתוח קשה ומחלימה ועוברת טיפולים קשים. כמו שתמכנו בלילי ובאריאלה ובכל אחד מהפורום נתמוך גם בך ומבטיחה לבוא לבקר לאחר הניתוח. עד אז תשתדלי להיות רגועה עד כמה שניתן אפילו כדי לקחת כדור הרגעה כמו וליום כדי להיות רגועה ולא לחוצה. הכל יעבור בשלום ואת תהיי בריאה במהרה. זכרי כל ירידה היא לצורך עליה.את חזקה ואת תתאוששי ותצאי מזה במהרה . מחזיקה לך אצבעות. תחשבי חיובי עם כל הלחץ והמתח.תחשבי מחשבות נעימות וטובות ים , מים, גשם, שמים תכולים, שדה ,פרחים עצים , אילנות, רוח ועד. הרצון לעבור את התקופה הקשה הזאת יוביל להחלמה מהירה. זכרי אין דבר העומד בפני הרצון. לילה טוב, חלומות פז, זהבה

 

[hregev10]

ענתי - אכן את עוברת תקופה איומה !

גם עם אמא שהמצב שלה הולך ומתדרדר וגם מצבך את - מה אגיד לך , פשוט לא הולך לך, המחשבות לא נותנות לך מנוח, אבל תראי שפתאום תופיע נקודת אור קטנה שתצמח ותגדל ותרגישי הרבה יותר טוב. המצב הנוכחי עצוב מאד, אבל השתדלי לצבור כוחות וסבלנות ובמהרה תהיי אחרי הכל. עכשיו את חייבת להסתכל על עצמך כי אם תפלי לא יהיה מי שיעזור לך, את חייבת כוחות על מנת לעזור לאמך להמשיך לחיות במחלה הארורה הזאת וגם את חייבת להמשיך לחיות, נתנו לך כאן דוגמאות של כאלה שעוברים דברים מאד קשים כדוגמא לילי ואריאלה והלואי שיהיו לך כוחות לנהוג כמוהן ולהלחם בכל אלה שמנסים להפריע, בבקשה חשבי על עצמך ועל ההחלמה שלך בניתוח שהלואי ולא ימצא בו שום דבר חריג, אני על כל פנים מחזיקה לך אצבעות וגם אני מנסה לראות את כל הטוב שבטבע בפרט בחודש שבט שבו כמעט הכל פורח ועושה לנו טוב על הנשמה . גם אצלנו המצב לא טוב כי גם מיכאל יורד במשקל (היום 67 ק"ג) כשנכנס למרכז הסיעודי היה 80 ק"ג הוא הולך ומתכווץ וגם החלבונים אצלו מתחילים להיות חסרים, אני נאבקת על מנת שלא ישימו לו שום דבר פולשני, אבל מידי יום הם מנסים לשכנע אותי ולי קשה לראות את מיכאל במצבו הנוכחי, כמו האנשים שהיו בביאפרה בזמנו, הלחיים שקועות ועינים בוהות והוא כבר אינו מדבר בכלל ברור אלא רק צועק מידי פעם דברים לא מובנים, אני נמצאת אצלו כל יום בארוחת ערב ומאכילה אותו בסבלנות מרובה במשך 45-60 דקות והוא כמעט גומר את כל האוכל, אני בטוחה שהמטפלות לא יכולות להקדיש לו כל כך הרבה זמן על מנת שיאכל אבל בנושא הזה אין לי טענות לאף אחד ואמרתי לרופא שאם זה יהיה תלוי באוכל אני מוכנה לבוא גם פעמיים ביום ושלא יצטרכו לעשות לו שום דבר, אבל לא זו הבעיה כי הרופא גם הוא אומר שכנראה המזון לא נספג טוב בגופו ולדעתי אם המזון לא נספג בצור טובה גם לא יעזור אם יתנו לו מזון עתיר חלבונים מתוך שקית ישירות לקיבה או בזונדה, אני מקוה שלא יצליחו לשבור אותי. בינתיים אני מאחלת לך שהניתוח יעבור בשלום שתחזרי חזקה ובריאה לאמא כדי ששתיכן לא תפסיקו להלחם במחלות הרעות שתקפו אתכן. החלמה מהירה והמון בריאות. ב ה צ ל ח ה חני

 

[היילה7]

ענתי יקרה

את ממש לא עושה מזבוב פיל, נקלעת למצב לא פשוט ומטבע הדברים שהוא מטריד, מעיק ומדאיג. וכמובן שככל שתוכלי - תחשבי חיובי ותרחיקי ממך את הדאגות. יחד עם זאת זה רק טבעי הוא שאת נתונה במתח נורא ולכן רציתי לבקש ממך שלא תחמירי עם עצמך. שהרי, את כל כך נפלאה ומתחשבת ומסורה בטיפולך ובדאגתך לאמך - כבר מזמן עשית מעל ומעבר. אז באמת שבנסיבות הקיימות מותר לך לשפוך קפה, להתפזר לאלף חלקים. אבל אני כבר למדתי ממילותיך שאת גם קורצת מהחומר המיוחד שיסייע לך לאסוף את עצמך, להתגבר ולצעוד קדימה בביטחה להתאוששות מהירה. למענך, למען אמך, למען משפחתך וגם למען חבריך בפורום שאוהבים ומעריכים אותך כל כך.למענך. הרבה כוחות והרבה הצלחה לך, יקרה.

 

[ענתי44]

תודה היילה7../images/Emo140.gif

נתת לי יותר מידי קרדיט אבל מודה לך מקרב לב על דבריך המרגשים והמחזקים.

 

[בת גלימית]

ענתי יקירתי,

אין לי הרבה מה להוסיף , קודמי כתבו כבר הכל, תנסי להגיע למחשבות טובות ולרוגע דרך דימיון מודרך, אולי זה יעזור להפיג אתהחששות ולסלק את המחשבות, אני בלילות לבנים מרגיעה את עצמי דרך הדימיון המודרך, תנסי , לא יכול להזיק. מקווה שהאם.אר. אי יעבור מחר בהצלחה ולהתוצאות יהיו סבירות והחיים יחזורו מהר למסלולם, והעומס לא יהיה גדול מדי, שולחת לך חיבוק ענק, ורק בשורות טובות, ניצה.

 

[ענתי44]

מכירה דימיון מודרך ונעזרת

מדמיינת שבבדיקה לא יראו כלום ושהפוליפ הענק יצטמק ויעלם. שהרופא מתקשר לומר שלא צריך ניתוח ושאבוא לביקורת עוד שנה. זה עוזר לדקה ואז יש השתלטות עויינת של המחשבות המפחידות. הסיפורים האישיים שרבים שיתפו אותי, על החלמה ארוכה, על טיפול נמרץ, על שימוש בשקיות התרוקנות או על סוג הכימותרפיה שהם קיבלו. וגם קריאה באינטרנט ( הפסקתי לפני שבועיים ) לא תרמה למיגור האימה. והמחשבות על אמא, ומה יהיה? ואיך היא תקבל את היעלמותי, ואילו המחשבות הקלות, כי ברקע יש את החשש מה יהיה איתה אם לא אקום מהניתוח? האם להשאיר אותה בבית עם עובדת זרה? האם עדיף בית אבות? ואיפה? זה הצמוד למרכז היום? או להעביר אותה קרוב לאחותי? מחשבות מחשבות,מחשבות אני מתרכזת באיך אמא ואני נחגוג בעוד חודשיים יום הולדת כששתינו אחרי הניתוחים, על לשכור מנקה שתכשיר לי את הבית לפסח לקראת ליל הסדר ואפילו מפנטזת שהקבוצה שלי תפתיע ותעלה לגמר הגביע ואני אשב ברמת גן זורחת ונרגשת. ואז כמו ציור בצבעי פסטל שכתם שחור מעכיר ומקלקל הפחד מטיל את צילו השחור והמכוער.

 

[תמר 45]

אנא התעודדי

ענתי , אני כל כך מבינה אותך.... מתוך ניסיון לא יעזורו כל המחשבות השליליות . חשבי רק חיובי. התמקדי בעצמך. אין לי ספק שאחיך ואחותך יקחו את המושכות, ויטפלו באמא בדרך הטובה ביותר. אני מדברת מתוך ניסיון. לפני חמש שנים מצאו לי גידול בריאה. פניתי לשני רופאים פרטיים, שקבלתי עליהם המון המלצות. אחד מהם טען , שכנראה הגידול סרטני[ 90 אחוז] , והשני טען , שכנרעה שהגידול שפיר [ 90 אחוז]. בסופו של דבר בחרתי ברופא הקיצוני, והמחמיר יותר. הוא היה נחמד ואמפטי. הלכתי לניתוח כאשר בבית אני משאירה הורים מבוגרים יחסית [עדיין תפקדו , ואבא היה טרום המחלה] והנורא מכל להשאיר ילד בן 5. עד לניתוח תפקדתי כאילו אני יוצאת לטיול. נסעתי עם בני לטיל, חברים , מסעדות [כאילו אין מחר]. בוקר הניתוח היה יום הקשה ביותר. לשמחתי הסיפור הסתיים בטוב, ואכן הגידול היה שפיר.... לכן, אנא לכי בהרגשה טובה. אם יש צורך בניתוח תכיני לך ספרים לקריאה, קני קרם גוף טוב סבון רחיצה ריחני... רק פיהוקים לעצמך. את לא יודעת כמה זה עוזר.... המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות!!

 

[zs1957]

ענתי, מחזיקה לך אצבעות מחר ב-MRI

וגם בניתוח ובהחלמה.. הנה ראי את לילי איך היא משתקמת יפה וגם היא עברה ניתוח קשה מאד. תחשבי חיובי זה מאד עוזר . כמו שכתבה לך תמר להמשיך לחיות כרגיל , לתפקד כרגיל עם כל המתח הגבוה שאת חשה. ממליצה לך מאד להשתש בדמיון מודרך או בביו פידבק. קחי קלטת של מוסיקת הרפיה, שעושים ביוגה ותאזיני לה כמה שיותר זה יגרש את כל המחשבות השליליות ויעניק לך אנרגיות חיוביות. זה עובד על המוח ונותן גלי אלפא שהם גלים מרגיעים. את הקלטות ניתן לקנות בצליל או בסטימצקי. שולחת לך חיבוק גדול ונשיקות. הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר. נתפלל לשלומך ולשלום אמא כרמלה. אני בטוחה שאחייך ישהו לצידך כל העת. יש לך משפחה נפלאה והם יעניקו לך את כל החום והאהבה שלהם את זקוקה מאד.

זהבה

 

[יענקלה מגבעתיים]

לזהבה וענתי מוסיקת הרפיה../images/Emo220.gif

http://umsonline.org/FreeMdtnDownloads.htm?gclid=CP64sq3a0Z8CFQ1f4woddlRj0g ענתי, אנסה לשלוח לך קובץ גם במייל אך הוא גדול ואולי לא אצליח.