מן מוזרות שכזו....
אתם מכירים את הרגשת הרעב המכרסמת,המקרקרת הזו,בשעות הלא קונבנציונליות של הלילה?! זו מן הרגשה שלא נותנת מנוח ודורשת כמעט במפגיע את השבעת תאבונה. אז או.קיי,התפתנו ואכלנו...ופתאום קלטנו,אחרי כמה דקות של רעבתנות אקססיבית וברברית משהו,שזו כנראה הייתה אחת מהטעויות הגדולות ביותר שעשינו באותו היום.ישר העלנו מחשבות של ערגה על הקלילות שאפיינה אותנו דקות לפני הבליסה הגדולה ואיננה עוד..אז ביג דיל אמרנו לעצמנו..קצת קרקרה הבטן..אז הקיבה העלה קולות תחנונים מכי לב ופוצעי רגש..למה נכנענו ?!.ונכנענו..ונפלנו שדודים לכריזמה המטורפת של הרעב. טוב,הלכנו לישון.עלינו על יצוענו ותהינו לעצמנו-הבטן מלאה כדי אפס מקום,תפוחה כדי כבדות ואינה נותנת מנוח...בטח בבקר נחוש בהאנג-אובר והדבר האחרון שנרצה זה להסתכל לגבינה הצהובה בחור של העין.וודאי נקום אפופים ומקומטים משינה טרופה,נסחוב עצמנו לאמבט המהביל ונצא ליומנו העמוס.אבל לא!!! וכאן המוזרות!!!!בבקר קמנו ורעבנו.רעבנו מאד.מוזר לא?! ודווקא כשהלכנו לישון רעבים ובהירואיות עמדנו כנצח קשיח אל מול תחינותיו המפתות של הרעב בלילה שלפני,חשבנו שנקום מוטרפים מרעב מגרגר ונדפוק את ארוחת הבקר של החיים שלנו.כבר התחלנו לדמיין את מיץ התפוזים הסחוטרי,את האומלט האוורירי ומלא העשבים,את הלחמניות החמימות ומיטב הגבינות{גם זו עם החור},אבל קמנו וממש לא רעבנו.לא יכולנו להסתכל אפילו בחור של הצהובה ממקודם.סתם זחלנו למקלחת ויצאנו. זה תמיד קורה לי.מוזר לא?!גם לכם?!
אתם מכירים את הרגשת הרעב המכרסמת,המקרקרת הזו,בשעות הלא קונבנציונליות של הלילה?! זו מן הרגשה שלא נותנת מנוח ודורשת כמעט במפגיע את השבעת תאבונה. אז או.קיי,התפתנו ואכלנו...ופתאום קלטנו,אחרי כמה דקות של רעבתנות אקססיבית וברברית משהו,שזו כנראה הייתה אחת מהטעויות הגדולות ביותר שעשינו באותו היום.ישר העלנו מחשבות של ערגה על הקלילות שאפיינה אותנו דקות לפני הבליסה הגדולה ואיננה עוד..אז ביג דיל אמרנו לעצמנו..קצת קרקרה הבטן..אז הקיבה העלה קולות תחנונים מכי לב ופוצעי רגש..למה נכנענו ?!.ונכנענו..ונפלנו שדודים לכריזמה המטורפת של הרעב. טוב,הלכנו לישון.עלינו על יצוענו ותהינו לעצמנו-הבטן מלאה כדי אפס מקום,תפוחה כדי כבדות ואינה נותנת מנוח...בטח בבקר נחוש בהאנג-אובר והדבר האחרון שנרצה זה להסתכל לגבינה הצהובה בחור של העין.וודאי נקום אפופים ומקומטים משינה טרופה,נסחוב עצמנו לאמבט המהביל ונצא ליומנו העמוס.אבל לא!!! וכאן המוזרות!!!!בבקר קמנו ורעבנו.רעבנו מאד.מוזר לא?! ודווקא כשהלכנו לישון רעבים ובהירואיות עמדנו כנצח קשיח אל מול תחינותיו המפתות של הרעב בלילה שלפני,חשבנו שנקום מוטרפים מרעב מגרגר ונדפוק את ארוחת הבקר של החיים שלנו.כבר התחלנו לדמיין את מיץ התפוזים הסחוטרי,את האומלט האוורירי ומלא העשבים,את הלחמניות החמימות ומיטב הגבינות{גם זו עם החור},אבל קמנו וממש לא רעבנו.לא יכולנו להסתכל אפילו בחור של הצהובה ממקודם.סתם זחלנו למקלחת ויצאנו. זה תמיד קורה לי.מוזר לא?!גם לכם?!
