ממש במקרה..

geine

New member
ממש במקרה..

טיילתי לי בין הפורומים והבחנתי בפורום הזה ונכנסתי, גם אני חוויתי שכול ואובדן. לפני חודשיים, אחה"צ קראה לי אחת השכנות ואמרה לי שאבא נפל ברחוב וכדאי שאני אבוא מהר. הגעתי וראיתי את המחזה הכי קשה שראיתי מעודי, אבא מוטל בכניסה לבניין, מונשם וצוותי מד"א מסביבו מנסים לבצע החייאה. לאחר 30 ד'ק של ניסיונות החייאה הוא נפטר, מדום לב. מאז אני כואבת, לא מעכלת, מתגעגעת, לא מפסיקה לבכות על שהשאיר את אמא, אחי ואותי לבד חודש אחרי שמלאו לי 18.
יהי זכרו ברוך
 

שיריק2

New member
אצלי ממש מקרה דומה

בדיוק לפני שנה- לא מעכלת, אבא נפטר בבית בבוקר של א' חול המועד סוכות. פתחתי את הבוקר בשנטי ולאחר כמה דקות הוזעקתי לבית הוריי- אחותי הייתה באמצע החייאה על אבא שלי- מסביבה עובדי מד"א מבולבלים, ישר ידעתי שאבא שלי מת.....מטורף לגמרי! בהתחלה הייתי בשוק, אח"כ נורא כעסתי, אח"כ עשיתי חשבון- אולי עדיף ככה...אבל הוא היה רק בן 58- ועוד יכל להספיק כ"כ הרבה, כמה הילדים שלי הפסידו- אי אפשר לאמוד את זה בכלל. מאז- אין לי חבר אמיתי. זה הכי חסר לי- עובדת היותו חבר אמיתי , אבא מפנק בלי גבולות.......
 
למעלה