ממשיך עם Sonic

[RIDE TO LIVE]

ממשיך עם Sonic

 

[arieltr]

יופי של שירים הבאתם בשרשור התמונות

למעשה הצלולייד ואתה עליתם על יופי של סטארט-אפ - 'חבר שיר לתמונה כפי יכולתך' - והלך לכם די טוב ומגוון מאוד.
ועכשיו לנושא הסוניק יות'. כן הם טובים ללא ספק, אבל - ואני נודניק אני יודע - מבחינתי, ואינני מכיר את כללללללל האלבומים שלהם, השירים שבהם קים גורדון לוקחת את המושכות ומובילה אותם, הם השירים שאני מעדיף אצל סוניק יות'. יש לה את היכולת להרים את השיר הרבה יותר טוב ולטעמי השירים עובדים הרבה יותר טוב שהיא על המיקרופון, משהו אמלה פשוט משתלב ומשדרג לי את המוסיקה עוד יותר ממה שהיא.
ואחרי שאמרתי כל זאת, The Diamond Sea, איזה רצועה וואו, אני אמצא את המכונת כביסה הזו בהחלט.

 

[RIDE TO LIVE]

אחת הלהקות הגדולות שידע עולם הרוק

כמו שכתבתי לפני ל Celluloid :
סוניק לדעתי ענקים. אחד הדברים שעשה אותם כל כך גדולים זה הסאונד גיטרות היחודי, לרוב הם מכוונים את הגיטרות אחרת (alternative tuning ) בתור גיטריסט אני יכול לומר לך שזה עושה דברים מאוד מעניינים לסאונד. אבל מעבר לזה מדובר בלהקה ששרדה שלושה עשורים, הרבה עושר יצירתי יש שם :
Confusion Is Sex (1983)
Bad Moon Rising (1985)
EVOL (1986)
Sister (1987)
Daydream Nation (1988)
Goo (1990)
Dirty (1992)
Experimental Jet Set, Trash and No Star (1994)
Washing Machine (1995)
A Thousand Leaves (1998)
NYC Ghosts & Flowers (2000)
Murray Street (2002)
Sonic Nurse (2004)
Rather Ripped (2006)
The Eternal (2009)

 

[the allman brothers]

לסוניק יש שני אלבומים גדולים במיוחד

DIRTY - עם שיר שאין לי מושג איך הוא לא הוכתר פה בפורום למלכות עולם, drunken butterfly, שיר מושלם. ו GOO - עם tunic המצמרר, ומילדרד פירס הדפוק ששווה להזכיר אותו רק בשביל שם הסרט הקלאסי שהוא נושא, מה שמראה שלחבר'ה גם יש טעם טוב

 

[RIDE TO LIVE]

יש עוד כמה אלבומים גדולים לסוניק.tunic ללא ספק מצמרר

Washing Machine 1995
A Thousand Leaves 1998
Murray Street 2002
2004 Nurse

 

[the allman brothers]

לא מכיר הכל, אקשיב

 

[RIDE TO LIVE]

וזה כבר באמת משהו מיוחד. לא מתאים לכל אחד.

 

[the allman brothers]

אני אוהב את זה כי זה הסאונד של יות' וזה אקספרימנטלי, אך

באופן כללי אני חושב שכשיות' מנסים לעוף יותר מדי רחוק מהמבנה הבסיסי של שיר רוק טוב וקליט שעליו מנסים לבנות את סאונד הגיטרה הייחודי - הם פחות מצליחים להתרומם. לדעתי הם יותר טובים בלחבר שירי רוק פשוטים וטובים, ועליהם להלביש את הסאונד גיטרה המיוחד שלהם ולעשות שם את הניסויים.

מנסה לחשוב על שיר שאני אוהב, שמתרחק מהקצב הקליט של הרוק'נ'רול, שדווקא כן מצליח לעוף מאוד גבוה, בלי להביא לפה את קרימזון אלא משהו מהדור של יות'. אני מגיע,איך לא,ללהקה האהובה עליי. (שגם להם, אגב, מתפלקים לפעמים שירים בינוניים כשהם מנסים לעוף גבוה מדי. מצד שני נופלים לפעמים על יצירה כזאת .. איך נאמר? מבריקה).

אגב, זאת הערה כללית על דור השוגייז. אני חושב שהאלבומים שאני כל כך אוהב, נגיד, LOVELESS וסופלקי מצטיינים בכך שהם יודעים לעוף כשצריך, אבל גם להיות מספיק חזק על הקרקע ולייצר פשוט שירי רוק טובים, כי הסאונד הוא כל כך ייחודי ומעניין, שלא תמיד צריך להתאמץ יותר מדי - מספיק לבנות שיר שעובד, ועליו להלביש את סערת הגיטרות שתוביל את המאזין לתענוג אמיתי.

מצרף שני שירים שהם לאו דווקא האהובים עליי מהאלבומים המדוברים, אבל מדגימים כיצד שיר פופ טוב עם מפלי גיטרות רועשות מספיקים, לי אישית בכל אופן.

 

[RIDE TO LIVE]

שחקת אותה עם Slowdive

מזכיר לי תקופה

 

[RIDE TO LIVE]

ב DIRTY זה קודם כל ולפני הכל - Sugar Kane

ב GOO יש עוד כמה פנינים.
ומקפיץ על הדרך