מה עושים? - ההפך!
קודם כל, לא כתבת - בן כמה הוא? אל תאסור עליו לשמוע מוזיקה, כי מוזיקה עוזרת. זאת דרך מצויינת להוציא אגרסיות מבלי לפעול בצורה אגרסיבית. לפעמים המילים(של השיר) מבטאות מה הוא מרגיש ועל מה הוא עצבני. אני מציעה לך לשאול אותו איזה סוג מוזיקה זה, לתרגם (ביחד?) את מילות השיר, להכיר את העולם מנקודת מבטו. אל תנסה לחנך אותו, או להסביר לו על העולם/החיים, תקשיב לו, תקבל מה שהוא אומר (כי כך הוא מרגיש), ותשתתף איתו במה שהוא עושה. תכבד את שגעונותיו המוזיקליים ואז הוא יכבד את רצונך לשקט (להנמיך קצת, לא לשמוע בכלל בשעות מסויימות). אולי תמצאו מוזיקה שתהיה מקובלת על שניכם? (אני מכירה בחור אחד שהשיר של טיפקס ´התחנה הישנה´ פשוט הציל אותו, כי מישהו ביטא בצורה כל-כך יצירתית את מה שהוא הרגיש ולא יכול לבטא. ואני עצמי אוהבת את גנס אנד רוזז, יש להם כמה שירים גאוניים, נובמבר ריין, למשל.) חוצמזה, אם תתן לו אחריות (אמיתית) שהוא מוכן לקבל, הוא עשוי להפסיק להיות אנטי (זה נקרא דיסוננס קוגנטיבי). אני לא מתכוונת להשמע נחרצת וסליחה אם זה נשמע כך.
