מממ בנות ../images/Emo10.gif ...
אתןתבינו אותי לא?.. אני אוהבת אותו ממש.... וטוב לנו... אבל לפעמים גם קשה נורא
אז הוא מפקד עכשיו...! חיכינו חיכינו שיגמר כבר הקקורס, זו היתה תקופה קשה... טלפונים ומפגשים בקושי. ואני באמת שמחה בשבילו.. אבל עכשיו עדיין קשה מאד.. כל היום שלי סובב סביבו .....ואני לא חונקת מדי,שולחת הודעות חמודות כל היום,הודעות תמונה,לא מצפה שיחזיר אפילו...אני יודעת שהוא עסוק....ורק מחכה שיתקשר.. ואז הוא התקשר אתמול בלילה ואמר מנשמע ושאל מה היה היום וסיפר קצת וכו', ואחרי 7 דק' אמר שיש עלהאש ושנדבר מחר... הייתי קצת שקטה ואמרתי שקיוויתי שנדבר יותר... הוא אמר שהוא מאד רוצה,אבל עבר עליו יום מעייף והוא רוצה להיות עם החבר'ה קצת, ושישר כשהוא הגיע הוא התקשר וכו', אז אמרתי יפה שלום ובתיאבון... וניתקנו. ואז בכיתי
לא יודעת אפילו למה... עוברת עליי תקופה דיי קשה בחיים והוא לא שם בשבילי תמיד.... אז שלחתי לו הודעה.... ואז הוא התקשר והסביר..וביקש שאני אבין. ואני באמת מבינה, אבל קשה לי נורא... וכן, אני צריכה יותר תשומת לב!!
אז בכינו,ואמרנו שאנחנו אוהבים... אבל בתוכי החלטתי שאני מורידה הילוך, פחות שולחת לו מלא הודעות,פחות חושבת עליו כל היום-כי זה קשה לתת תשומת לב מלאה ולא לקבל חזרה-גם אם הוא רוצה לתת וזה הצבא שעוצר בעדו. אבל זה קשה לי וכואב... אוף צה"ל מעצבן....
אתןתבינו אותי לא?.. אני אוהבת אותו ממש.... וטוב לנו... אבל לפעמים גם קשה נורא