לפי מה שאני יודעת
השיר הזה עבר איזה גילגול שניים לפני שאלו היו המילים שלו... אביתר כתב את השיר הזה בכלל בתקופה של שיר טיול ושם המילים היו הרבה יותר פאסימיות [בצורה נורא מפתיעה...] אני לא ממש זוכרת כרגע את המילים אבל אחד השינויים היו באמת במשפט הזה ואז הוא הלך ככה: "וכשהלב נשבר, זורח אור גדול, כשהכל רע, אני מרגיש שאני שוכח" [אני משערת שאז הוא גם לא היה בהשראת המהר"י קרא (מורנו הרב יוסף קרא למי שלא יודע...)] כרגע אני חושבת שהכוונה היא שגם כשהלב נשבר צריך לזכור שיש אור בקצה המנהרה ולראות אותו אפילו בקיצוניות גדולה יותר מבד"כ (אור גדול) כדי לצאת מזה... (איך עברנו ל"מתנות"???) ואז מגיע החלק האופטימי שאחרי שהכל טוב כבר שוכחים את כל הרע שהיה קודם, הרע הופך להיות דבר שולי... החיים ממשיכים... זהו,יום טוב לכולם וגם אם זו לא הייתה הכוונה של אביתר אני ממליצה בכל זאת לזכור את זה בימים הקשים ולדעת שהכל עובר ובסוף הכל טוב ושוכחים תקופות מחורבנות... אז תזכרו תמיד ותאמינו במשפט: יהיה טוב!!! (במהרה בימינו אמן...)
