ממליצה לכן בכל פה לקרוא -

[פנתרית סגולה]

ממליצה לכן בכל פה לקרוא -

ספר ביולוגי מפורט ומדויק המתאר את ההריון והלידה. אני עכשיו קראתי את הספרון של פרי קרייצר , בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, אמנם משנת 1986 : "תורת הרביה חלק ב'. ההריון והלידה". אין ספק שמאז נוספו לנו ידיעות על הנושא. אך אפילו בספר הזה, תיאור התפתחות ההריון הוא מהמם ,שואב אותך בכוח. לאחר שקראת זאת את כבר מסתכלת אחרת על אנשים (למעשה על כל יצור) .
התיאור של פרי קרייצר מנוסח לעתים באופן שמסגיר לדעתי קנאה וטינה באשה, בהיותו הוא, הזכר, בלתי מסוגל להריון. לכן קטעים מסוימים שם אני ממליצה לקרוא קריאה חתרנית.

 

[פנתרית סגולה]

*קנאה וטינה כלפי האשה. סליחה על הרישול שגרר שגיאת-לשון.

 

[Surrealistical]

גם כן, מצא במה לקנא...

 

[פנתרית סגולה]

החלטתי להגיב: יש נשים הנהנות מן ההריון. ומן האמהות -

לא כל שכן. והרבה גברים, surrealistical , מקנאים מאד באמהות. וגם בהריון. כשאתה יודע שגופך אינו מסוגל ליצור אדם, שכל מה שאתה מסוגל זה להשפריץ זירמה, וכשאתה רואה את הקשר בין האם לעולל, ולתינוק, לעתים זה כואב.

 

[Surrealistical]

כנראה זה אחד הדברים שלעולם לא אבין

 

[פנתרית סגולה]

תראי, גם אני מימיי לא רציתי ילדים, בעיקר לא בת (!!! אני !!!)

ובהחלט גם לא בן שיגדל ויהיה גבר בן 18 ומעלה. אני משתעממת ומתעייפת כשנשים מדברות או כותבות על הילדים שלהן ועל ה"בעל" ואיך הן דואגות לו. אבל ראיתי גם ראיתי למשל גבר שהגיב בקנאה גלויה למראה אשה וילדון על זרועותיה, קראתי גברים שהביעו צער אחד בחייהם: שאינם מסוגלים להרות. יודעת שהרבה אבות פשוט נדחקים הצדה במשפחה ע"י האמהות. להיות משני זה ללא ספק הרגשה לא טובה.
ושמעתי מאשה מסוימת (מדריכה שהיתה לי) שהרבה לפני שמצאה בנזוג, רצתה ושאפה להיות אם. אני בטוחה שהיא אם מאושרת.
אני עצמי אוהבת ילדים קטנים (חוץ מילדים ערסים). יש בהם לא רק יופי גופני אלא גמישות נפשית יפה: פתיחות גדולה לכל דבר, וחוש הומור נהדר! וכשאת מביעה להם חיבה, הם מגיבים. אני אוהבת אותם כל זמן שהם ילדים של אחרים.......
ואני יודעת שיש אמהות שביניהן לבין ילדיהן יש אהבה. והאהבה של הילד נותנת סיפוק גדול לאם.
אני משערת לי שלדעת כי הילד הזה גדל ברחמך, יצא מגופך, נותן לאשה הרגשת קשר בלתי רגילה. וכמובן אח"כ ההנקה מחזקת את הקשר מאד.
אני תמיד אומרת שמשפחה זו אשה והילדים שלה. הגבר הוא ענף שמתחבר לגזע הראשי. הוא המאהב, הוא המסייע מאד בפרנסה. ראש המשפחה זו האשה. (למרות הנסיונות האלימים של פטריארכלים למסד באופן מלאכותי ראשות משפחה של הגבר).

 

[Berethor]

לא תמיד מי שעושה את "עיקר העבודה", הוא גם מי שעומד בראש

"The Big Bad's top enforcer. Some Dragons are ferocious fighters who leave the heavy thinking to the boss. Others are smart, detail-oriented administrators who oversee the day-to-day running of the evil organization. Either way, defeating the Big Bad almost always requires The Hero to overcome the Dragon first. A common but by no means universal theme is to have the Dragon pose a physical challenge to the hero, while the Big Bad poses a mental or moral challenge."

"Please note that effectively being the Big Bad's secretary, or constantly hanging around them is not enough to be a Dragon. This role is somebody the Big Bad can rely on (or thinks they can rely on) in a time of trouble to step up and beat the living heck out of The Hero, or maybe just take charge for a while, should the Big Bad not be around to do the job."

[URL]http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/TheDragon[/URL]

 

[פנתרית סגולה]

העניין הוא למי הילדים קרובים , מלכתחילה, הדמות של מי מופנמת

בנפשם, מי יוצר את המעגל הסגור. המעגל הזה הוא האם וילדיה. וזה טבעי.

 

[Berethor]

עדיין לא מאוחר בשבילך להבין את זה, דברים עוד יכולים להשתנות

בכל מקרה אנשים במלא לא מביאים ילדים דווקא למטרות הנאה, אלא זה בעיקר מסיבות של המשכיות.

 

[Berethor]

מצד שני זה יותר קל "להשיג" ילדים בעזרת "השפרצה" מאשר עם לידה

ועל אותו עיקרון כפי שיש גברים שאולי מקנאים ביכולת של נשים ללדת, יש גם נשים שמקנאות ביכולת של גברים להיות הורים ביולוגיים מבלי ללדת. יצא לי להכיר לא מעט נשים כאלו. בכל אופן, כל מגדר והתפקיד שלו בנושא.

"On its surface, being immortal is a pretty sweet gig. You have a lot of time on your hands and usually you never have to suffer the effects of injury or old age."

"Now, the wise group of sages known as Queen once asked us, "Who Wants to Live Forever?" and here's one reason why: in many works of fiction featuring immortality, not only do they outlive their mortal lovers, but the immortals in question also are sterile or infertile: they cannot have children, since children are considered the"normal" way for mortal humans to ensure their legacy."

"Immortals may have methods of making mortals immortal (vampire bite, Applied Phlebotinum, or the like) and they may come to view those that they bring over into immortality as their own children, teaching them the lessons and how to thrive as an immortal. This, however, is not the same as having natural children."

"In a strictly biological sense this trope is fairly logical. Without death, an immortal population would constantly grow and eventually crowd themselves out and deplete their resources. As such, childbirth isn't really a necessity for such a species, since the members rarely need replacement. The above formula can (loosely) apply to any given species. Not to mention the little fact that females only have a limited amount of eggs in their ovaries, so one can presume that even if they're blessed with eternal youth, in the end there is no escaping menopause."

"This trope includes extremely Long Lived characters and species with low birth rates, as they fit on the sliding scale properly. The most common example of this is elves; Tolkienesque elves generally are The Ageless and can have children; their population is mitigated by a low birth rate (a typical elf couple can live together for several thousand years and produce only one or two children in all that time), the occasional violent death, and the tendency for older elves to journey across the sea to a mystical land, never to be seen again."

http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/ImmortalProcreationClause

 

[פנתרית סגולה]

אבהות אינה אמהות, וזה כל הענין.

זכר יכול להשפריץ לתוך קופסה ונשים בעולם ישתמשו ב"תוצרת", לאבהותו לגבי הילדים הנולדים, אם נולדים, אין שום משמעות.

האבהות מקבלת משמעות רק כאשר האם מאפשרת לאב לחיות עמה בזוגיות. ואז, כאמור, תכופות האב הוא משני במשפחה.....

 

[Berethor]

והיא גם לא צריכה להיות, זה כל העניין, ולכן זאת רבייה זוויגית

בשביל להיות הורה ביולוגי אין צורך בגידול הילדים, יש מקרה שלהורה ביולוגי אין קשר עם הילדים, אבל מבחינה ביולוגית הוא עדיין ההורה הטבעי והאמיתי שלהם, משום שבעזרתו הם באו לעולם, ולפחות חלק מהגנים שלו הילדים ירשו. "בתמונה הגדולה" זה לא באמת משנה מי יולד, אלא את הגנים של מי הילדים יורשים. כן הלידה עצמה וגידול הילדים יכולים ליצור יותר "חיבור מנטלי" להורים, אבל יש גם גם מקרים של אבות שגדלו את הילדים לבד, ומקרים של אמהות "שעזבו" את הילדים שלהן, כתוצאה מנטישה או כתוצאה ממוות, ואז האב או אדם אחר גידלו את הילדים. נהפוכו, אם האב חיי עם האם בזוגיות, אז הוא בדרך כלל ראש המשפחה, האם היא ראש המשפחה רק במקרים שאין אב בתמונה, לטוב ולרע. לאם יש יותר חיבור ומרות על הילדים בדרך כלל, אבל לא על האב, ולכן האב הוא ראש המשפחה בדרך כלל, כי יש לו מרות לא רק על הילדים במשפחה, אלא גם על המבוגרים במשפחה, אשתו של הגבר, היא לא אמא שלו, למרות שאם האשה דואגת רבות לבעלה, היא יכולה להיות "כמו אמא שלו" מבחינות מסוימות.

"Freudian Psychology has a theory that children who have a close relationship with their parents tend to look for those properties in a mate."

"If her father is absent and an older brother (or another male father figure) is present and actively involved in her life, she bonds with him the same way, and looks for men much like him."

"Straight women look to their fathers as a template about what to expect and desire in a man. Sometimes if they have a really bad relationship with their father, they can go the exact other way and choose a husband opposite to their father. Either way, their father remains a very important influence in the choice of a spouse."

"The same goes for straight men using their mother as a guide when choosing a wife. Lesbians and gay men are likewise influenced by their same-sex parents, and people who grew up without knowing their parents at all will likely find themselves subconsciously looking for other templates."

http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/LikeParentLikeSpouse

 

[פנתרית סגולה]

אולי אצל זוחלים החשיבות בחייך היא שהצלחת להעביר את הגנים שלך

וגם שם, ובעולם הטבע כולו, רוב הזכרים אינם מעבירים את הגנים שלהם, הטבע מסנן את רובם במלחמות אכזריות ביניהם.
אצלנו בני האדם, וכבר ברמת היונקים בכלל, יש ליחיד חיי נפש, והקשר החברתי בין האם לצאצאים הוא חלק חשוב מטעם החיים שלה ושלהם.

כפי שכתבתי, משפחה היא אם וילדיה, הזכרים עשו בעבר יד אחת כדי לבסס באלימות שלטון זיכרי בחברה. כולל "ראשות משפחה" של האב כביכול. אבל הטבע מדבר, ונגד הטבע מה תעשה? דווקא בחברות פטריארכליות, מעמד האם חזק ביותר.