ממהו ומהו החופש?

rainbow too

New member
ממהו ומהו החופש?

החופש הוא מהשליטה. החופש לתת לאהבה, ליקום, לעצמך לזרום. ללא שפיטה, ללא ביקורת, ללא רגשות אשם. החופש הוא לאפשר לעצמך לקבל. פשוט לקחת, בשביל לתת ללא תנאי. אין מדובר בחומר, כי אם ברוח. החופש הוא מדעות קדומות, על קבוצות של אנשים, על אנשים, ועל עצמנו. החופש הוא וויתור, וויתור על הדעות, על התפיסות, על השליטה. האמת היא שאנחנו עבדים. עבדים של המחשבה. החופש הוא להיות הנשמה שלנו. החופש הוא לתת לנשמה שלנו להיות אנחנו. כשחופש הנשמה וצמיחתנו הרוחנית הם העיקר העומד לפנינו. הדלתות הנפתחות - אין להן סוף.
 

IC4

New member
אהא! רציתי לרשום בשרשור חדש אבל

החלטתי את מה שבאתי לרשום לשים כאן משום מה קראתי כאן הודעה של מישהו בקשר ללהיות יהודי ומאז ומ..לפני הרבה זמן היתה אצלי בעיה עם כל הרעיון של להיות יהודי או באותה מידה כל דבר אחר מקביל(מגביל?) ואז חשבתי לעצמי אני לעולם לא יהיה כזה ואז (שני) ! חשבתי לעצמי למה למה אני כבר מונע מעצמי את האפשרות להיות משהו? זה אסור זה לא חכם אין בזה מטרה. ואולי ככה זה מתקשר למה שכתבת כאן.... החופש ... החופש לזרום ולהתפתח בכיוון שיימצא לנכון בשעתו שלו.
 

rainbow too

New member
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים".

"מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה". לכולנו היתה בעייה עם הרעיון של להיות יהודי בזמן זה או אחר. כי אנו לא יודעים מה זה להיות יהודי, עד שאנו מגלים את נשמתנו. כשאנו מתחברים לנשמתנו אנו מבינים שאנו יהודים, אם נרצה בכך ואם לאו. מה זה אומר? אפרט מה זה לא אומר. זה לא אומר שאתה חייב ללכת לבית הכנסת או להניח תפילין. זה לא אומר שאתה חייב לשים כיפה על ראשך, או ללכת עם ציצית. זה לא אומר שעלייך להתפלל את התפילות של הרבנים, או לקרוא לבני האדם שהם בתפקיד רב - "רב". הבחירה היא של כל אחד ואחד מאיתנו. כי להתכחש לאמת הפנימית, זה להתכחש לאלוהים. להתכחש לאלוהים זה להתכחש לעצמנו ולחיי הרוח. אך לדעתי זה כן אומר לחקור ולתור אחר האמת. אחר החלום של היקום. כשאתה מוצא את האמת הפנימית שלך בתוך התנ"ך(אפילו רק פסוק) אתה מבין שזו האמת. באהבת אמת וללא תנאי.
 

IC4

New member
המממם

תנך BIBLE קוראן כתבי קודש ערפדיים פרות קדושות אינדיאנים יוונים אללא וואכבאר בהרבה מאד אפשרויות ואני לא חושב שאלוהים היא הדרך היחידה להיות רוחני יש הרבה דרכים להיות רוחני אפילו מאטריקס או שר הטבעות זה להיות רוחני, והרבה אנשים מאוהבים בספרים (אני לצערי בינתיים רק בסרט) כמו שאחרים מאוהבים באלוהים ובסיפורי התנך
 

מלאווח

New member
חופש- נשמע טוב, אבל

כמה שצריך לעמול עבורו, לוותר עבורו, במיוחד שבית-הכלא הוא שקוף... אנו מסתובבים איתו, נושמים אותו, ועם פינצטה מבחינים בו... וגם כשהבחנו בו, צריך אומץ לצעוד אל המ"עבר" שהוא בעצם לא נודע... שהוא בינתיים כלום... אף אחד לא מבטיח לך דבר, ההכרה מפחדת, מבולבלת...רק הלב קורא לך להמשיך ולצעוד הלאה... "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" בני ישראל במצרים, היו עבדים. העבדות היתה קשה אבל הפכה כבר להרגל. במצרים יש אוכל, מיטה, ביטחון, אבל החיים הם חיי עבדות. ללכת במדבר לארץ המובטחת פירושו לוותר על כל-כך הרבה... זה גם מזכיר לי סיפור סיני עתיק על הנהר, שגלש ממורדות ההר, אל מרגלותיו, עבר קניונים וואדיות, המשיך בזרימתו דרך היערות והחורשות. הוא לא יודע לאן הוא זורם, אבל כולו אמון, הוא בוטח בחיים. ולפתע הגיע למקום צחיח, למדבר. שם הוא הרגיש שהוא נעלם, מתאדה. ואז התחיל לפחוד, לסגת לאחור... באה רוח המדבר ולחשה "התמסר לי. אני אאדה אותך. רק כך תעבור את המדבר, לא כנהר אלא כאדי-מים, כענן." וכן, טרנפורמציה כזו באמת "מפחידה"... אך זה - מיועד לשואפים רוחניים, למחפשי אמת. באהבה, מלאווח.
 

IC4

New member
להכניע את עצמך למשהו גדול ממך?

זאת הדרך ללמוד על עצמנו משהו? באותה מידה חוויה אחרת היתה מלמדת אותנו דבר מה אחר, לא ?
 

מלאווח

New member
לא, לא - פיספסת

אני דיברתי לא על כניעה כי אם על התמסרות, דבקות, טוטאליות. מידת ההתמסרות היא היא שקובעת את טיב החוויה ואיכותה.
 
למעלה