מלכת הכיתה

[כל שנה בדצמבר]

מלכת הכיתה../images/Emo47.gif

הית אצלכן מלכת כיתה? זוכרות אותה? מה אתן זוכרות לגביה? מישהי היתה מלכת הכיתה?

 

[smagi]

כן היתה! ואני די סבלתי מזה ביסודי

הייתי בין הפחות מקובלות. אחרי שהגעתי לתיכון הכל השתנה. אני מסתכלת היום על הכיתה של הבת שלי (עולה לג') ולא ממש מצליחה לאתר מלכת כיתה, או ילדים שעושים עליהם חרם, נראה לי שאולי היום קצת יותר רגישים לנושא. בעבר זה פשוט לא עניין אף אחד מורים/הורים.

 

[יערה היחיד]

לצערי הרב מלכת הכיתה של אז היא לא מלכת

הכיתה של היום. מלכת הכיתה של פעם היתה דמות של מנהיגה חיובית , על פי רוב מלכת הכיתה של היום (אני לא יכולה ולא רוצה לעשות הכללות) היא על פי רוב לא דמות סוחפת כי אם דמות דורסת. מלכת הכיתה של היום נמדדת במותגים שהיא לובשת, נמדדת במספר החוגים הלא נורמטיביים שהיא הולכת, במספר האודישנים שהיא לוקחת חלק בהם, ועוד דברים מהסוג הזה... הבנות הנורמטיביות בעלות דרך ארץ וערכים נדחקות לשוליים.

 

[כל שנה בדצמבר]

אני נוטה להסכים איתך שיש הבדלים בין המלכה

של אז והמלכה של היום (למען גילוי נאות - אני הייתי מלכת הכיתה בכיתה ב')

 

[הילהל]

היה משהו בסגנון

לא קראנו לזה כך אבל היא היתה ילדה שכל הבנים רצו להיות החברים שלה וכל הבנות רצו להיות כמוה אני זוכרת אותה מצוין את השם שלה, את המראה, את החכמה, את החביבות היא היתה ילדה מקסימה שהפכה לנערה מדהימה איפושהו כשאני הלכתי על חתונה וילדים בגיל צעיר והיא הלכה על טיול למזרח ותארים מתקדמים הקשר אבד מעניין מה קורה איתה היום, מקווה שהיא ממשיכה להרשים את העולם לטובה

 

[אנאהיא]

היה היתה מלכת כיתה ../images/Emo47.gif

ובטח שאני זוכרת אותה. תמיד אזכור. היא היתה תלמידה טובה מאד, כישרונית וגם ספורטאית מעולה, תמירה ונאה, בת יחידה. לפעמים היינו נפגשות אצלה בבית, יושבות ומפטפטות. גם הוריה היו חביבים כלפינו. אביה לפעמים הצטרף לטיולים השנתיים. אני זוכרת שפעם חגגתי יומולדת כיתתי והיא היתה חולה באותו שבוע, ולמרות שנעדרה מהמסיבה הביאה לי מתנה. לצערי, היא נפטרה צעירה, בהשאירה אחריה, פרט להורים [שכיום אינם בין החיים], גם בעל ושני ילדים

.

 

[כל שנה בדצמבר]

../images/Emo16.gif

 

[צוללתזהובה]

אני הייתי מלכת הכיתה ביסודי

(נו אני קלאסית בלונדינית עם עיינים כחולות

)והייתי מהרעות שעושות מיידי פעם חרם על כל מיני מתחרות (אלוהים היום אין קשר ביני לבין הילדה הרעה ההיא). אבל הייתה נקודת אור אחת בכל הסיפור הזה והיא שהבנות החלשות באמת, אלו שאף אחד לא הסכים לארח להם חברה, היו החברות הכי טובות שלי ואני הייתי היחידה שראתה אותם, הגנה עליהן והתייחסה אליהן ממש יפה. במעבר לתיכון אני הגעתי מבית ספר פחות חזק ובשנתיים הראשונות החרימו אותי, לעגו לי, התעללו, השפילו וצחקו עליי (בגללם בגיל 16 החלפתי את השם) לקראת סוף התיכון זה נעלם לחלוטין וחזרתי להיות מהמקובלות. כך שאני יכולה לסכם את התקופה כאחת ש"ניהנת" מ2 העולמות