לקום ולעזוב? זה מה שהמדינה מציעה לאזרחיה במקום לשנות את
תנאי העסקה, להוריד את מחירי הדיור, להוריד מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים ובכלל להוריד מחיר לפחות על מוצרים בסיסיים, ליעל את הביוקרטיה המייגעת, לעשות לימודים חינמיים לפחות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, להעלות משכורת לא על סמך שעות נוספות אלא על סמך העבודה הקשה שחלק מהאנשים עושים במדינה. זה מה שאת מציעה? לקום וללכת?
אל תטעי את עצמך, לאחרונה התחלתי את הליכי ההגירה לקנדה ולא היה מפתיע במיוחד לגלות שתור שלם מחכה ליום ההגירה שלו. ומי הם את חושבת? לרוב מהנדסים, רופאים, אחים ואחיות, אנשי מחשבים כמה כלכלנים בקיצור צעירים משכילים שהתעייפו מהמציאות הלא מציאותית בישראל. המספרים הללו מפחידים. הרי אנחנו נעזוב, אולי חלק יחזור אבל סביר להניח שהרוב דווקא לא לפחות לפי הנתונים של השנים האחרונות, אבל אם מי תשארי את? מי יטפל בך בבתי החולים שגם ככה אין לו מספיק כוח אדם? המדינה צמאה לרופאים ולאחים מוסמכים - אבל אנשים היום לא מפגרים ומבינים שלא כדאי להם ללמוד מקצועות אלו בישראל. לא כדאי להם לקרוע את התחת בשביל לעבוד 13 שעות כולל משמרות בלילה. ומה הפתרון של מדינת ישראל? לא נורא נייבא אחים ורופאים הודים. ומה עם אנשי מחשבים? נכון מצבם יותר טוב, אבל מדוע להם לעבוד 9-10 שעות לחכות ל- 130+ משכורות עד שיוכלו לרכוש דירה?
אנחנו נעזוב, אבל רק המדינה תסבול מזה. אני מציע לכל הצעירים המוכשרים בישראל לא ללכת עם ראש בקיר במיוחד אם אתם אנשי רפואה. בקנדה התנאים הרבה יותר סבירים והמשכורות מצוינות. כשהמדינה תזכר בנו יהיה מאוחר מדי.