מלחמת חפירות

תודה על הקישור לכתבה

אני אוהב שכותבים על ארכאולוגיה (עד שכבר כותבים עליה בעיתון)... ולא משנה לי מה... העיקר שיכתבו משהו..
 

iassafk

New member
ת'אמת שלי דיי אכפת מה כותבים על ארכיאולוגיה,

והכתבות שמתפרסמות בשנה האחרונה על הנושא ממש לא מציגות באור נכון את הארכיאולוגיה. הדיון האקדמי הודות מספר אתרים בשפלה מקבל מימדים של ריבים אישים בסגנון אלו של הדור הקודם של הארכיאולוגים בארץ. במקום שהציבור הישראלי יחשף לארכיאולוגיה ישראלית המספקת תדיר חומר חדש למחשבה, דיונים מרתקים והצעות (חלקן מבוססות יותר, חלקן מבוססות פחות), הציבור נחשף לארכיאולוגיה של מאבקים אישים שבחלקם אפילו מקבלים רטבים פוליטים שונים ומשונים. אני ממש נגד כתבות שכאלו.
 
עדיף מכלום, אני מתכוון

וכדאי שתעדכן את רמת הציפיות שלך בדור שכולו האח הגדול והיפה והחנון. ידיעות ארכאולוגיות פרופר תוכל למצוא רק בכתבי העת ובספרות המקצועית.
 

iassafk

New member
גם בכתבי העת ובספרות המקצועית אין ארכיאולוגיה

פרופר. לכתבות שמתעסקות בארכיאולוגיה ולא סובבות סביב מחלוקות אישיות משהו, לא חסר דוגמאות, הגילויים במערת קסם הם דוגמא טובה. אפשר ורצוי להתווכח על מהות הגילויים, אבל אלו לפחות ויכוחים שמתעסקים בארכיאולוגיה ולא במאבקי כוח שמטרתם לחדור ככה או ככה ל"מרכז העניינים".
 
מצד שני - זוהי המציאות

יש מאבק יצרי בין הארכיאולוגים וזה יכול להוסיף עניין - אם יודעים לקחת את זה בפרופורציות. יכול להיות שזה אפילו עדיף על תקופות אחרות בהיסטוריה של הארכיאולוגיה בא"י - למשל כשידין שלט ללא עוררין והיתה רק אפשרות אחת נכונה כדי לפרש את הממצאים...
 
ומנגד

ידין (ואחרים בתקופתו) כתבו ארכאולוגיה להמונים. איפה יש לך את זה היום? באיזה חנות ספרים מוכרים בכלל את הספרים הללו? (מצדה, ירושלים העליונה, בר כוכבא ועוד ועוד) מי בכלל קורא אותם היום?
 
היום יש את פינקלשטיין וזרטל

פינקלשטיין עם "ראשית ישראל" וזרטל עם "סודו של סיסרא" ספרים פופולרים מאוד וכן יש ספרי ירושלים וספרים בהוצעת עיר דוד ורבים אחרים אז נכון שהם שונים מהספרים "הקלאסיים" של ידין ומאיר בן דב ואחרים אבל זמנים משתנים ועדיין יש גם היום קהל שקונה את הספרים הללו
 
הם באמת שונים

והם יותר ספרי "תאוריות" מאשר תיאורים פשוטים של ארכאולוגיה עסיסית. אבל אתה צודק, ז'אנר התאוריות אכן עושה חייל היום. יש גם את הספרים של קנוהל ועוד רבים מן הסתם.
 

Shatil81

New member
הייתי שם

אז קודם כל העיתונות מנפחת הכול. פינקלשטיין ואוניברסיטת ת"א ממש לא מייצגים את הזרם המינימליסטי. ולצורך העניין גם בעברית יש כאלה שחושבים כמוהו, ובת"א יש כאלה שדעתם נחה עם גרפינקל. הויכוח נעוץ באתר שאין לו שום קשר למאה העשירית ולימי דוד. העניין הוא שיובל גורן ועודד ליפשיץ קיבלו רשיון לסקור את תל שכה. בסיור מקדים באתר יחד איתם ועוד כמה אנשי צוות גילינו ריבועי חפירה שנעשו בטח. יש שני דברים מפלילים: האחד הוא שאלה ריבועי חפירה מסודרים שברור שניסו לבדוק שאלו מוגדרות, כמו למשל לבדוק היכן עובר הביצור המקיף של האתר. שאלה מסוג זו לא תעניין כלל שודדי עתיקות והם לא יחפרו בצד האתר בריבועים מסודרים. העצם המפליל השני הוא הבקבוק. את הבקבוק הזה מצאנו אני ועוד שני אנשי צוות באחד הריבעים, כאשר שמו של שותף של גרפינקל מתנוסס עליו כתוב בטוש שחור. יותר מזה אין מה להוסיף.
 

Lakedaimon

New member
אני צריך להבין משהו

גם לת"א וגם לעברית ניתנו רישיונות סקר לאזור סוכו (סקרתי שם בעבר גם). רשיון סקר מאפשר לחפור ריבועים אם אני לא טועה.
 

iassafk

New member
אם אתה מכוון לשיטת "סקר פורטוגלי" =

שילוב של סקר עם חפירת ריבועים בנקודות מייצגות, אז אני חושב שזה עדיין מצריך רשיון חפירה באתר.
 

Shatil81

New member
תל שכה

רשיון סקר מקנה לך רשיון לאיסוף ממצאים מעל פני השטח ומיפוי של מתקנים וארכיטקטורה. על מנת לבצע ריבועי בדיקה יש צורך לקבל רשיון חפירה, את זה הבהירו לי טוב טוב כרציתי לעשות ריבועי בדיקה בתל עזקה. לפי מיטב הבנתי רשות העתיקות עשתה תרגיל מלוכלך עם האוניברסיטה העברית (בלי להזכיר שמות), ונתנה לעברית רשיון לסקר על אותו אתר. האינטרס של רשות העתיקות הוא עבודה יחד עם האוניברסיטה העברית באזור, ולכן אוניברסיטת ת"א נדחקת הצידה, למרות שקיבלה רשיון לסקר לפניהם. ואחר כך את"א מוצגת ככופרת .....
 
למעלה