מלחמת המינים
אני לא יודעת אם שמתם לב לכך אבל כאן בישראל אנחנו ממש בעיצומה של מלחמת מינים.
יוצא לי להסתובב לא מעט בעולם, בעיקר אירופה והמזרח הרחוק ואין לי ספק שמה שקורה
כאן בארץ הוא לגמרי .... רע. פשוט רע. לא מוצאת מילה שמתארת טוב יותר את התחושה.
אני שומעת לא פעם ולא פעמיים את המירמור של בחורות צעירות והכעס שלהן על גברים
צעירים שאיתן הם יוצאות או אפילו מקיימות יחסי זוגיות. והכעס והמרמור הוא לא נחלתנו
הנשים בלבד. גם הגברים חשים את אותן התחושות בדיוק. גם הם מרגישים שהנשים
הישראליות "לא שוות". לטענתם אנחנו יהירות ומגעילות. האמת, זה לא ממש משנה מה
נגיד, עצם העובדה שכל כך הרבה גברים מחזיקים בדעה הזו היא תעודת עניות לנו.
לנו הנשים ולנו החברה הישראלית.
הם שונאים אותנו ואנחנו שונאות אותם בחזרה.
צפיתי לפני כמה ימים בסרטון הזה והוא הזכיר לי כמה סרטונים אחרים מאותו סוג. מה שמיד חשבתי
לעצמי זה שכאן בארץ הוא היה חוטף סטירה. אולי אפילו שתיים. בטח לא צחקוק ושיתוף פעולה.
כן, יש מצב שגם אני לא הייתי משתפת פעולה עם הבחור.
וזה היה הטריגר מבחינתי. אז נפל לי ממש האסימון (האמת, הוא נפל הרבה לפני אבל זה היה כמו
הקש ששבר את גב הגמל).
במזרח הרחוק נשים לא מסתובבות עם תחושות 'קשות' כתוצאה ממפגשים עם גברים. הן לא חבולות
ולא מצולקות נפשית. וכך גם הגברים. הם לא רואים בנשים אוייב. ההרמוניה בינהם אולי לא מושלמת
ועדיין לא מדובר באידליה של ממש אבל אי אפשר לפספס את העניין הזה ש'שם' אין מלחמה כמו שיש
כאן אצלנו.
ואני לא מבינה איך הגענו למצב הזה. איך קורה שבחורה צעירה (אפילו נערה בשנות העשרה שלה) כבר
מחזיקה בדעות כל כך קשות נגד גברים ואיך זה שגברים צעירים כבר נפגעו מנשים ומרגישים מושפלים.
איך מתקנים את המצב הזה? איך מגיעים לשפיות?
אני לא יודעת אם שמתם לב לכך אבל כאן בישראל אנחנו ממש בעיצומה של מלחמת מינים.
יוצא לי להסתובב לא מעט בעולם, בעיקר אירופה והמזרח הרחוק ואין לי ספק שמה שקורה
כאן בארץ הוא לגמרי .... רע. פשוט רע. לא מוצאת מילה שמתארת טוב יותר את התחושה.
אני שומעת לא פעם ולא פעמיים את המירמור של בחורות צעירות והכעס שלהן על גברים
צעירים שאיתן הם יוצאות או אפילו מקיימות יחסי זוגיות. והכעס והמרמור הוא לא נחלתנו
הנשים בלבד. גם הגברים חשים את אותן התחושות בדיוק. גם הם מרגישים שהנשים
הישראליות "לא שוות". לטענתם אנחנו יהירות ומגעילות. האמת, זה לא ממש משנה מה
נגיד, עצם העובדה שכל כך הרבה גברים מחזיקים בדעה הזו היא תעודת עניות לנו.
לנו הנשים ולנו החברה הישראלית.
הם שונאים אותנו ואנחנו שונאות אותם בחזרה.
צפיתי לפני כמה ימים בסרטון הזה והוא הזכיר לי כמה סרטונים אחרים מאותו סוג. מה שמיד חשבתי
לעצמי זה שכאן בארץ הוא היה חוטף סטירה. אולי אפילו שתיים. בטח לא צחקוק ושיתוף פעולה.
כן, יש מצב שגם אני לא הייתי משתפת פעולה עם הבחור.
וזה היה הטריגר מבחינתי. אז נפל לי ממש האסימון (האמת, הוא נפל הרבה לפני אבל זה היה כמו
הקש ששבר את גב הגמל).
במזרח הרחוק נשים לא מסתובבות עם תחושות 'קשות' כתוצאה ממפגשים עם גברים. הן לא חבולות
ולא מצולקות נפשית. וכך גם הגברים. הם לא רואים בנשים אוייב. ההרמוניה בינהם אולי לא מושלמת
ועדיין לא מדובר באידליה של ממש אבל אי אפשר לפספס את העניין הזה ש'שם' אין מלחמה כמו שיש
כאן אצלנו.
ואני לא מבינה איך הגענו למצב הזה. איך קורה שבחורה צעירה (אפילו נערה בשנות העשרה שלה) כבר
מחזיקה בדעות כל כך קשות נגד גברים ואיך זה שגברים צעירים כבר נפגעו מנשים ומרגישים מושפלים.
איך מתקנים את המצב הזה? איך מגיעים לשפיות?
