הסיבה למלחמת המינים שאת רואה
נובעת כתוצאה מערכים תרבותיים לקויים שאנשים מנסים לחנך אחד את השני עד כדי כך שהקימו גופים במסווה של אירגונים סקטוריאליים הפועלים לקידומם האישי, כאשר התומכים מתעלמים מהעובדה שהגופים האלה הם סקטוריאלים הפועלים לקידום אינטרסים סקטוריאליים בניגוד לשוויון.
כאשר אני אמנה אותך להיות מנכ"ל של גוף סקטוריאלי הפועל לקידום של סקטור, את תרצי תקציבים ממשרד ראש הממשלה ומהממשלה, וכדי לקבל את התקציבים למשכורת שלך את תרצי לשכנע את קהל הציבור את כל הנימוקים והסיבות מדוע חשוב לקיים ולתקצב את הגוף שאת מנהלת שלו. בדרך כלל, אם תגידי שהסקטור שלך פועל לקידום פושעים אז לא תקבלי תקציב, אבל אם תגידי שהסקטור שלך הוא קורבן של פושעים ותפני לקהל לחוש סולידריות של הצטרפות לסקטור הקורבני הראוי לחמלה ולתמיכה ולהגנה אז את תגלי שיש מענה בקרב הציבור לרצון להצטרף אליך וגם תקבלי תקציבים אבל את צריכה להתארח בתוכניות ולהסביר שכמות הדיווחים על הפגיעה שפגעו בסקטור שלהם היא כמות דלה ושחשוב מאוד לעודד את הדיווחים אז את מאוד פונה לציבור שיתחיל לדווח, ואז התקציב שיינתן לך יתוגבר.
כאשר התרבות מושתת על בסיס של תאוות בצע סקטוריאלית אז גופים מתנהלים עם הציבור בהסברה סימביוטית שבה אם אין קורבן אז מייצרים קורבן, ואם אין יריב שמקרבן את הקהל להתקהל ולצרוך את האירגון שמבקש תקציב אז פשוט מייצרים יריב כזה שהחולשה שלו תקבל פרשנות של פשע שעליו שכדאי לפרשו בצורה כזאת והוא ישמש כעילה וכבסיס ששווה להצטרף כקבוצה (אולי אפילו אפשר לקבל ביטוח לאומי כקורבן). ברגע שמפלגים את האוכלוסיה בצורה כזאת לסקטורים של מגדר אז התוצאה היא מלחמת המינים, תחושה שהמגדר הנגדי הוא נגדי מקרבן ומרושע, וישנם גם "הגירה" של מגדר שעובר למגדר שנחשב כ"קורבן". הגירה כזאת מתבטאת למשל שאם אירגוני הנשים נחשבים כחזקים המקבלים תמיכה של משרד ראש הממשלה אז הרבה גברים יתחילו לצדד במאבקם של נשים או ביטוי אחר של הגירה כזאת הוא שינוי מין שגברים עושים מזכר לנקבה.
אבל, מעבר להגירה, מה שבעיקר מורגש באוכלוסיה מקוטבת בצורה מגדרית היא תחושה שקשה של מלחמת מינים, התשה בדייטים, אכזבות, מסקנות שהסיבות נובעות מהבדלים בין המינים.... ודיכאון ....
