מלחמת ההתשה.
היי
אני קורא פאסיבי בפורום מזה תקופה ארוכה ורציתי לשתף אתכם במקרה אישי. אני עובד במחלקת שירות לקוחות מזה תקופה של שנה וחצי ולמען האמת דיי מרוצה עד לאחרונה. בתור נציג שירות למדתי דיי הרבה מבחינת יחסי אנוש (גם להתמודד מול אנשים והתנגדויות שונות), המשמרות נוחות למדיי והשכר סביר. לאחר תקופה בה הוכחתי את עצמי מבחינה מקצועית, קודמתי למנהל משמרת ואני מרוצה מאוד גם מהמשרה החדשה. כמקובל בתחום, ככל שעולים בדרג, רמת האחריות והמטלות עולה - עד כאן אין שום בעיה... רק שאצלנו, כמו בחלק ממוקדי השירות של שאר החברות בארץ, ברגע שיש לחץ שיחות לוקחים את כולם והופכים אותם לנציגי שירות שעונים לשיחות של לקוחות, משהו בסגנון "כולבויניקים" שכ"כ מאפיין את החאפריות הארץ-ישראלית... אותי באופן אישי העניין דיי מרתיח מאחר ומעבר למענה ללקוחות קיימת גם עבודה מסביב ומעקבים לצורך טיפול (ועמידה ביעדים) כמו כל נציג שירות - ולזה כמובן מוסיפים את כל היעדים והעבודה השוטפת של מנהל משמרת. מיותר לציין שאין תוספת על זה בשכר וכיאה למקומות בסדר גודל כזה, מוצאים תמיד לבוא אליך בתלונות ולהערים קשיים משבוע לשבוע בכל מיני כללים חדשים ומטופשים במחלקה. ניתן להבין את הנ"ל אם דבר כזה מתרחש לעיתים רחוקות או לתקופות יחסית קצרות, אומנם לכל אחד יש את התפקיד שלו אך בעיתות לחץ אני מבין שצריך לסטות מעט הצידה ולתת מענה היכן שצריך - לגיטימי ומובן. הדבר מתחיל להטריד באופן מוחשי מאחר ואצלנו לא מדובר בתקופה קצרה אלא "מרתון" של כ-5 חודשים בשנה (תקופת הקיץ והחגים מאוד עמוסה, כמו בכל המוקדי שירות בארץ) ונוצר מצב שמעבירים כמעט משמרות שלמות כנציגי שירות לכל דבר (ואני מזכיר לכם שבנוסף לזה יש לך גם את התפקיד שלך לבצע). תוסיפו לזה את העובדה שחסרים במצבת כח האדם במוקד כ-30 נציגי שירות, גם לא מתכננים בזמן הקרוב הכשרה מקצועית לאף קבוצת גיוס. בנוסף לכל הצרות, קשה מאוד לגייס נציגים עקב השכר הזעום והתנאים שאין. לאחר מספר חודשים של סבל בגלל הנ"ל - החלטתי שאני פורש, לא לפני שאני דואג לקבל מכתב פיטורין כי את הפיצויים שלי אני לא עומד להשאיר להם מתנה (ומה לעשות, במקום הזה לבוא ולדבר בהיגיון ולבקש שיפטרו אותך לא עובד). לאחר מלחמת התשה קצרה למדיי (ומי שעובד במחלקת שירות יודע בדיוק איזה טריגרים להפעיל אצל הבוס בשביל לקבל מכתב פיטורין) ושיחה צפופה עם המנהל הישיר שלי, שקיבל ממני הסבר חביב מה אני חושב על המצב ומה יקרה אם אני אצטרך שוב לשמש כנציג + מנהל משמרת + כולבויניק עבור שכר של נציג שירות רגיל, קיבלתי את המכתב המיוחל לפני שהמצב הפך למכוער מידי. אומנם "דרך לא דרך" אבל לפעמים אין ברירה... אישית, מאוד אהבתי את התפקיד אבל הגעתי למצב כזה שאני כבר לא יכול לסבול יותר את מה שקורה. לולא ה"יו-יו" ותחושת הכולבויניקיות המזלזלת הייתי ממשיך בשמחה למרות השכר הזעום. חבל שמקומות כאלה לא יודעים להעריך את האנשים הנכונים ויודעים רק לדרוך עליך עוד ועוד. עכשיו אני מחפש עבודה אחרת ונכון לרגע זה הכל פתוח. ראיתי מספר הצעות עבודה כנציג שירות במגוון חברות גדולות (חלקן פרונטלי וחלקן טלפוני) רק שלא ממש בא לי להיות כולבויניק מספר חודשים בשנה וזה הדבר היחידי שממנו אני חושש כרגע בחיפוש אחר משרה דומה, כי בסה"כ הכללי מבחינתי קיימת משמעות גדולה להגדרת תפקיד. אשמח לשמוע איך זה אצלכם במוקד ומה דעתכם על המקרה. עומר
היי
, אבל דברים תמיד משתנים, במיוחד במקומות עבודה, ועל אחת כמה וכמה בכאלו שהם מזדמנים, פחות או יותר, וצעירים עובדים בהם. אם אלו לא האנשים, זאת ההנהלה, ואם לא ההנהלה, אז זה היחס וההערכה. :/ כשהתנאים נהיים בלתי נסבלים, זה הזמן לעזוב, עם תקוות (אך לא ציפיות) שהעבודה הבאה תהיה טובה יותר, ולהכיר טוב יותר את הגבולות של מה שאתה מוכן לספוג ולהבליג עליו. מקווה שהסיבוב הבא יהיה ממוזל יותר.