מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה

היום הרגשתי שפשוט נמאס לי. אין לי יותר כוח לנסות ולהשתפר, לעבוד על עצמי. נמאס לי שההורים שלי נותנים לי הערות כדי שאני אשתפר, או בקיצור- כדי שאני אהפוך למה שהם רוצים שאני אהיה. נמאס לי שאנשים קובעים איתי פגישות ולא מתקשרים. נמאס לי רק להשתפר ולהרגיש כאילו אני תקועה במקום כי אני רואה עוד כמה עבודה יש לי לעשות. אבל אני מאמינה, ואני יודעת שאני מאמינה כל כך חזק שאני פשוט לא אוותר. אני פשוט אנוח, אאגור כוחות ואמשיך... להאמין. מגע הקסם
 

ניני5

New member
מגע הקסם1, מספר עיצות לא רוחניות.

אחת, לא משיגים שיפור ברוחניות עם מאמץ. השיפור לא מדיע בעבודה קשה. לפעמים את מקבלת ניצוץ של הבנה, ואז חל פתאום שיפור, ואיתו השינוי. להוריך החמודים שבאמת דואגים לך, פשוט תרגיעי אותם, אם תאמרי להם בשקט שאת כל הזמן עובדת על עצמך להשתפר. אפילו שאת חושבת שאת שלא. ברגע שאת אומרת את זה כך ומאמינה בזה, כבר השתפרת. מילדה קטנה שהוריה מציקים לה, הפכת להיות בוגרת ושקולה שהוריה נעשים חברים שלה. לגבי אנשים שקובעים פגישות, ולא מתקשרים. נראה שזה מין טרנד כזה עכשיו. בטח גם את עושה את זה לאחרים. אני טועה? מחר יהיה יום חדש, בינתיים טוב לנוח ולא להתאמץ להשתנות, זה יגיע מעצמו. שבת שלום
 
נכון מה שנכון

פשוט כשמגיעות מכל כך הרבה כיוונים בקשות לשיפור וגם אני רואה כל כך הרבה דברים לתיקון אני די דוחפת את עצמי לשפר... מה שיבוא- יבוא מבפנים
 
למעלה