מלחמה
בימים האחרונים מדברים על זה שהתקשורת משתפת פעולה עם האויב באופן שבו היא מסקרת את המלחמה - כל מיני משפטים בסגנון "הופתענו מהיכולת של האויב", "אפשר כבר להגיד שבמלחמה הזו לא ננצח", "נסראללה עושה מכולנו צחוק" וכו', ובאופן כללי משדרים אווירת יאוש ופסימיות. וכנראה שבאמת יש הרבה אנשים שזו התחושה שלהם - או בגלל שהם מושפעים מכל הדיבורים שבתקשורת או שפשוט בגלל שזה האופי שלהם... אבל אני חושב על זה שאולי בעצם המלחמה הזו היא כמו המלחמה הפנימית שאנחנו מנהלים כל יום - המלחמה נגד הייאוש, יצר הרע, העצלנות, אובדן התקווה, הנטיה לעשות דברים בצורה אוטומטית מבלי להיות באמת מודע, חוסר המוטביציה לשבת חצי שעה ביום ולעשות מדיטציה... וכמו שבמלחמה הפנימית מאוד קל לאבד תקווה ולשקוע בייאוש ולוותר ולהשלים עם זה ש"זה המצב" ו"כאלה אנחנו", כך גם במלחמה החיצונית. אבל אולי זו בעצם מהות החיים - לעשות את הבחירה הזו בחיים, הבחירה באופטימיות ובאמונה שבסוף יהיה טוב, למרות שלפעמים זה ממש לא נראה ככה, הבחירה לא לוותר. סתם, מחשבות....
בימים האחרונים מדברים על זה שהתקשורת משתפת פעולה עם האויב באופן שבו היא מסקרת את המלחמה - כל מיני משפטים בסגנון "הופתענו מהיכולת של האויב", "אפשר כבר להגיד שבמלחמה הזו לא ננצח", "נסראללה עושה מכולנו צחוק" וכו', ובאופן כללי משדרים אווירת יאוש ופסימיות. וכנראה שבאמת יש הרבה אנשים שזו התחושה שלהם - או בגלל שהם מושפעים מכל הדיבורים שבתקשורת או שפשוט בגלל שזה האופי שלהם... אבל אני חושב על זה שאולי בעצם המלחמה הזו היא כמו המלחמה הפנימית שאנחנו מנהלים כל יום - המלחמה נגד הייאוש, יצר הרע, העצלנות, אובדן התקווה, הנטיה לעשות דברים בצורה אוטומטית מבלי להיות באמת מודע, חוסר המוטביציה לשבת חצי שעה ביום ולעשות מדיטציה... וכמו שבמלחמה הפנימית מאוד קל לאבד תקווה ולשקוע בייאוש ולוותר ולהשלים עם זה ש"זה המצב" ו"כאלה אנחנו", כך גם במלחמה החיצונית. אבל אולי זו בעצם מהות החיים - לעשות את הבחירה הזו בחיים, הבחירה באופטימיות ובאמונה שבסוף יהיה טוב, למרות שלפעמים זה ממש לא נראה ככה, הבחירה לא לוותר. סתם, מחשבות....