מלחמה

[aladin16]

מלחמה

בימים האחרונים מדברים על זה שהתקשורת משתפת פעולה עם האויב באופן שבו היא מסקרת את המלחמה - כל מיני משפטים בסגנון "הופתענו מהיכולת של האויב", "אפשר כבר להגיד שבמלחמה הזו לא ננצח", "נסראללה עושה מכולנו צחוק" וכו', ובאופן כללי משדרים אווירת יאוש ופסימיות. וכנראה שבאמת יש הרבה אנשים שזו התחושה שלהם - או בגלל שהם מושפעים מכל הדיבורים שבתקשורת או שפשוט בגלל שזה האופי שלהם... אבל אני חושב על זה שאולי בעצם המלחמה הזו היא כמו המלחמה הפנימית שאנחנו מנהלים כל יום - המלחמה נגד הייאוש, יצר הרע, העצלנות, אובדן התקווה, הנטיה לעשות דברים בצורה אוטומטית מבלי להיות באמת מודע, חוסר המוטביציה לשבת חצי שעה ביום ולעשות מדיטציה... וכמו שבמלחמה הפנימית מאוד קל לאבד תקווה ולשקוע בייאוש ולוותר ולהשלים עם זה ש"זה המצב" ו"כאלה אנחנו", כך גם במלחמה החיצונית. אבל אולי זו בעצם מהות החיים - לעשות את הבחירה הזו בחיים, הבחירה באופטימיות ובאמונה שבסוף יהיה טוב, למרות שלפעמים זה ממש לא נראה ככה, הבחירה לא לוותר. סתם, מחשבות....

 

[אינקה]

הזדמנות לבחינה עצמית

בניגוד לחיי היום יום מלחמה (כמו גם אסונות טבע) ממחישה לנו כמה האושר שלנו תלוי בדברים שאינם ממש קשורים אלינו, מידע שאנו נקשרים אליו. אני חש שזוהי הזדמנות נפלאה.

 

[aladin16]

המלחמה הזו לא משפיעה על האושר שלך ?

 

[אינקה]

הי, אני חי!

היא רק משפרת אותו כמו שאתה רואה

 

[aladin16]

מוזר

כשאני רואה כל-כך הרבה מוות, הרס ושנאה זה לא ממש גורם לי להרגיש יותר טוב בקשר לעולם שבו אני חי.....

 

[קמהדנו]

מה שאתה רואה היום

נזרע אתמול. איך הרגשת אתמול? ל-מה היית מודע אתמול? ואיך שאתה מרגיש היום - ישפיע על העולם מחר. ל-מה אתה לא מודע היום? אבל אני חושב על זה שאולי בעצם העולם הזה שרואים הוא כמו העולם הפנימי שאנחנו מנהלים כל יום

 

[אינקה]

אינך רואה מוות

אינך רואה הרס ושנאה. אתה רק חש את ההשתקפות של התמונות החיצוניות על ההכרה שלך. כך גם רובנו. הרגשות שאתה חש אינן שייכות למציאות החיצונית אלא לך בלבד. הרי אלו אינן רגשות חדשים. בסיטואציות אחרות חשת אותן רגשות בהקשר של אירועים אחרים, זוכר? לכן המציאות הזו משרתת אותנו נאמנה. היא חושפת את הרגשות הקמאיים הקשים שאנו נושאים, ואם לרגע אנחנו יכולים להתעלות ולשאול מה הקשר של הרגשות הללו למציאות החיים כרגע ומדוע בכלל אנו משייכים אותם אלינו - משהו יכול להשתנות.

 

[aladin16]

מאמר

http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/458/931.html

 

[אינקה]

אכן.

 

[קמהדנו]

לך בעדה בעדה למחשבות ../images/Emo198.gif

ואז איפה האויב? "אין ייאוש בעולם כלל"

 

[alissa]

אין יאוש בעולם כלל

רבי נחמן מברסלב. תן לו גם את הקרדיט המגיע לו. לא רק לערבים

. קמהנדו ואינקה שאלה: איך עושים מדיטציה במיל'.. כשאתה יורה רק תירה...?

 

[קמהדנו]

יורים ובוכים.. יורים... ובוכים ../images/Emo7.gif

בקשר לקרדיטים, רבי נ נח נחמן, רבים מכירים אותו ואת דבריו. כך שהוא קיבל את ההכרה ממני דרכך

הנה סיפור קצר " אמר איש אחד לחברו "בשיא גאות הים, לפני שנים, בקצהו של מטה, כתבתי שורה על החול, ועד היום עוצרים האנשים לקראה, והם נזהרים לבל ימחקוה." האיש השני אמר, "גם אני כתבתי שורה על החול, אבל זה היה בשיא השפל, וגלי הים עלו ומחו את הכתוב. אבל, אמור לי, מה כתבת?" האיש הראשון ענה, "כתבתי זאת: 'אני הוא אשר אני.' ומה כתבת אתה?" האיש השני ענה: "זאת כתבתי: 'אני אינני אלא טיפה בים הגדול.' " "

 

[dharmax]

->

בחירה באופטימיות ואמונה ניתנות להחלפה בריאליזם כן ורוח-חקירה כמובן, שרצוי ללבות את שני אלה במוטיבציה ("דחף-עז" מה שנקרא) שיכולה לבוא לעיתים קרובות מתוך התנסויות בלתי-נעימות ומתאתגרות... עשית השלכה בין המלחמה הזו למלחמה הפנימית: 1. אני לא יודע אם המדינה "בסדר" מבחינת השיקולים המוסריים שלה במלחמה, אבל אנו צריכים להיות פחות פשרניים, ופחות מקיוואליסטים, אם בדרך הרוחנית אנו צועדים. כוונתי היא לכך שאנו תוקפים את לבנון ולא נוגעים בסוריה ואירן, שהן בעצם ראש-הנחש. 2. אנו, בתוכנו, צריכים לגשת בלי פחד אל ראש-הנחש שבתוכנו ברכות!

 

[alissa]

כיצד מלבים מוטיבציה?

מלב להמתנה לאותן התנסויות בלתי נעימות.

 

[dharmax]

->

שאלה חשובה. כתבתי תשובה בקומונה, כאן.

 

[alissa]

->

1. ניסיתי והשתעממתי - לא כולם מתחברים לכתבים עתיקים. 2. נברתי, חיפשתי וחיטטתי ביסודיות במדורי הניו אייג' בחנויות הספרים - התבלבלתי מרוב המבחר, לא קניתי כלום ויצאתי את החנות עם תחושת בחילה קלה. 3. תמיד עוזר, תמיד מספק. 4.פיתוח רגש בושה וביקורת - לא נשמע לי נכון , מצטערת. בייחוד לאור העובדה שהוריי ומוריי עשו עליי עבודה יסודית ביותר והתוצאה..מממ לא ממש להיט. 5. דווקא פה לצערי, יש הזדמנויות למכביר להגות במוות בייחוד עקב האירועים האחרונים. 6 . הסעיף הזה נובע מהסעיף הקודם ואפילו בלתי נפרד ממנו. אינך יכול לשאול על מהות הקיום מבלי לגעת במוות. בכל אופן , תודה על שטרחת לענות שאלה: מה יש לך עם הצלפות ושוטים?

 

[dharmax]

->

1. זה לא בידור. שואפי-רוח אמיתיים עושים גם דברים "משעממים" 2. לא מאמין שבחנויות כאלה תמצאי את מה שאני מחפש - אכן, 99% בערך זה זבל. 4. אני חושש שפה המוקש הפרטי שלך. 5. זה לא מספיק וזה לא זה. 6. נכון - הצלפות ושוטים - שואף רוח אמיתי ידע. ברכות ובהצלחה

 

[אישה ממאדים]

אמר ניטשה:

"בלכתך אל האישה, אל תשכח את השוט".

 

[barak001]

משפט עמוק - חובה לצטט

(NOT)

 

[אינקה]

לא ניתן ללבות מוטיבציה

זאת אומרת ניתן, אבל את תהיה מוטיבציה לא נכונה, מוטיבציה שרירותית. ניתן כמובן להגיד כל מיני מילים על איך מלבים מוטיבציה, אבל אלו לא ילבו מוטיבציה ואם כן ילבו, אין זו בהכרח המוטיבציה בכיוון הנכון. שהרי אנשים פועלים מראש מתוך מניעים שגויים ומתוך אותם מניעים הם גם בוחרים את מה שהם חושבים שהוא הכיוון הנכון. האומנות של מורים אמיתיים נובעת מהכרות אינטימית עם עצמם ולכן עם תלמידיהם. כך המורה יכול להפנות את מבטך ברגע הנכון אל הדבר שיסייע לך יותר מכל, אבל הוא מבין גם שזה מוגבל לאותו הרגע בלבד ויש לו את אורך הרוח לחשוף בפניך שוב ושוב את הכיוון הנכון. לא כי הוא מצפה ממך להגיע אליו, אלא כי ההפניה הזו היא טבעו כפי שהורה טבעו ללמד את ילדיו את הדרך הנכונה. והשאלה היא בכלל מדוע אנו רוצים שתהיה לנו מוטיבציה? מדוע איננו מרוצים ממה שיש מולנו ברגע זה?