"מלאכים קטנים"

[m i t a l y]

"מלאכים קטנים"

מי רואה בערוץ 8 כל יום את התכנית "מלאכים קטנים" בשעה 19:30? (תכנית דומה ל"סופר נני"). בזמן האחרון היו הרבה תכניות/מקרים שהראו את ההורים מתמודדים עם התקפות זעם של ילדיהם (בני שנתיים עד 8) בכל הפעמים (כמעט) הראו את המנחה שמורה להורים להכניס את ילדם לחדר השינה ולסגור את הדלת (כשהילד/ה נשאר/ת לבד) בזמן התקפת הזעם. זה נראה לי ממש נורא ומאוד שובר את הלב. מה אתם חושבים? האם הייתם עושים אותו הדבר לילדיכם? האם הוריכם גם היו מתנהגים אליכם אותו הדבר?

 

[גלבועא]

צפיתי בתוכנית אחת

וכיוון שאין לי ילדים קטנים זה קצת שיעמם אותי. אבל ממה שצפיתי, יש לראות את הפעולה הזו רק בהקשרה ולא מבודדת . ויש לראות איך מלמדים את ההורים לחזור ולקחת לעצמם את הסמכות ההורית בלי אלימות, ולדעתי זו אחת הפעולות המופלאות, כי ההורה נמצא מחוץ לדלת של החדר, וממתין לרגע בו יוכל לפתוח את הדלת ולהחזיר את הילד ל"חברה". זו לא נטישה, זה לימוד בדרך ההמחשה מה קורה כאשר מאבדים שליטה --> וכבוגרים אנחנו יודעים היטב שאי אפשר לאבד שליטה כמו ילד, כי יש לזה מחיר יקר. בוודאי זה עדיף על מכות ו/או על אמא היסטרית ולחוצה ברחוב או בקניון כשהצאצא מתחיל בהצגות ההשתוללות על הרצפה. לשמחתי לא זכיתי להנאות האלה מצאצאיי. הוריי היו אלימים, את זה כבר כתבתי כאן.

 

[pf26]

לא ראיתי

אבל על פניו זה לא נראה רעיון מוצלח במיוחד- לסגור ילד בחדר כשהוא בזמן התקף זעם. כאמא בהחלט היו מצבים שבהם שלחתי את ילדי לחדר ואמרתי שיצאו רק אחרי שירגעו/יחשבו/יתנצלו וכו', אבל מעולם לא בזמן התקפת זעם אלא רק אחרי שנרגעו והיו מסוגלים להבין ולשמוע אותי ומעולם לא סגרתי דלת, זה נראה לי קשה מאד. כילדה אני זוכרת הרבה אלימות פיזית ומילולית מצד אימי, היא מעולם לא סגרה אותי בחדר, לעומת זאת אני -כשרציתי פרטיות - הייתי נכנסת למקלחת, סוגרת דלת ובוכה...