מלאו אסמינו בר

ג שם

New member
מלאו אסמינו בר

כמידי שנה, ימי ההכנה שלפני הפסח מביאים אלי חוסר שקט קיצוני. הגליונות הלבנים האלה, שמכסים את המדפים בסופרמרקט בפסח מעלים בי צורך בהשרדות קולינרית. כבר מספר שנים אני משכללת ומעדכנת את רשימת ההשרדות שלי. ההתחלה היתה פשוטה: הקפאתי פיתות וחשבתי שבזה גמרתי את ההכנות לפסח, אך תחושת המחנק הקולינרי נותרה בעינה. התחלתי לגוון בהקפאת בלחם פרוס לכל מיניו וגווניו אבל זה לא ממש הספיק. כל פעם חסר לי משהו, וכל שנה נכנסתי למכולת בתחושה שאני ממש ממש חייבת לקנות משהו משהו אבל המדפים כולם מכוסים בגליונות נייר לבנים ועליהם פתקי אזהרה בסגנון "הזהר, מוקשים לפניך" ותמיד תמיד אני רוצה את מה שמתחת. וכל שנה אני מעדכנת את הרשימה, ומדי שנה רשימת הקניות מתארכת, ואין שנה בלי הפתעות. לפני שנים גיליתי שאני לא יכולה לקנות לחתולים שלי אוכל בפסח. בשנים הבאות גיליתי הקפה שאני שותה לא כשר לפסח. וגבינת הצ'דר נעלמת מהמדפים חודש לפני ולא מגיחה לשוק חודשיים אחרי פסח. ומשחת השיניים שלי היתה לא כשרה ( ובינתיים עברה הכשרה בעזרת השם.) ובשנה שעברה רשימת הקניות כללה: פיצה קפואה. ואולי ארצה ביגלה. מזל שהביסלי כשר. ושקדי מרק. בטוח שדווקא בחמסין של פסח ארצה מרק עם שקדי מרק. ופסטה. ובשנה הקודמת, אחרי שהייתי בטוחה שמבצע "הכן ביתך לפסח" עומד בכל הקריטריונים המחמירים ביותר, פתאום הפתעה ממקור לא צפוי: החתול שלי החליט לצוד את ציפורה. אז אחרי שצדתי את החתול והוצאתי מפיו את ציפורה, החלטתי לשקם את יכולת התעופה שלה על ידי ייסוד בית הבראה לציפורים באמבטיה. ואז גיליתי שלא ניתן לקנות לצפורה אוכל בפסח. גם הוא נקבר תחת הגליונית הלבנים. אז אולי השנה אקנה גם אוכל לצפורים. מעניין מה הפעם יהיה חסר. אגב: קיבלתי מהעבודה לפסח אופה לחם. אני חושבת שלחברי הוועד חוש הומור מצויין.
 

גרי רשף

New member
אצלי הכל בסדר: ואתא שונרא ואכל חמץ

קניתי אוכל לחתולַי, ומצאת בפנים פתק המאשר שאפשר להגיש לבעלי חיים בפסח. קצת הופתעתי כי לא ידעתי שגם הם חייבים בתרי"ג מצוות, אבל ידידי המלומד מוגג הסביר לי שמותר להם לאכול חמץ אבל לי אסור לתת להם. משל למה הדבר דומה? לפי החוק אסור למכור אלכוהול לקטינים, אך אין שום חוק שאוסר עליהם לשתות אלכוהול.. אגב- השונרא מחד גדיא הוא חתול הביצות, ממקורביו של הקרקאל; למי שתוהה כיצד החתול מיצי הצליח לטרוף חד גדיא.
 

ג שם

New member
קרקל?

אז מי טרף את הקרקל- הזאב? ומי טרח לרדוף אחרי הזאב כדי לחבוט בו במקל? ואולי הסבר אחר הוא שאבא קנה כתף טלה קפוא, והשאירו בהיסח הדעת על השיש במטבח, מיצי ניצלה כדרכה שניה של חוסר עירנות לגנוב את הבשר, בובי רדף אחרי מיצי שלא השאירה לו כלום, ולכן השאלה המעניינת היא למה הסיפור היומיומי הזה - שמוכר לכל בעלי החתולים- זכה להנצחת עולם.
 
הבנת הנקרא

אז הגדי נטרף כאמור על ידי חתול בר חד שיניים שנטרף בתורו על ידי זאב טלוא שברח בדיוק מהסיפורים של ג'ק לונדון (או מהספארי ברמת גן) ועכשיו מגיעים לחלק המעניין: מי שהרביץ לזאביק הלוא הוא חוטרא לא מדובר כאן בגברת פשקוביצי שאוחזת במקל בשתי קצותיו ומפליאה מכותיה בוילדע חאיע אלא פשוט וקל: חוטרא. מקל שלא מעלמא הדין שיורד במרכבת אש משמיים כזו החרב המתהפכת ועושה שמות בחיתו ארץ, כאילו היה לפחות וטרינר מחוזי או עובד צעח בעח. את עניין מרכבת האש אנו כמובן למדים מיד בהקשר לנורא (שמייצרים גם גפרורין כידוע) ואחריו מגיעה מאיה שחזרה עכשיו מבית הספר והיא מכבה את האש (כיבוי צופים? לא יכול להיות, ילדה מחונכת) ותורא ובא שוחט ושחט לתורא, כאילו דא? כאן בסלון? מול ילדה קטנה שעכשיו באה עם הילקוט על שכם מבית הספר, ומי בדיוק הולך לנקות את הדם? ומלאך המוות... יעני אביגדור, המורה לתושב"ע לא חשוב
 
למעלה