מכתב פרידה...

[מפלצת או ילדה]

דיר בלאק

תזכרי

 

[V i n a]

נצ'בעת!

 

[ilil23]

לא ברור

על מה את מלינה. ולפי דבריך, גם מריוס מסוגל להגן עלל עצמו ולא נראה לי שזקוק לך. קראי טוב את דברי, שמלכתחילה לא היו ציניים כלל אלא העלו שאלות אמיתיות של אתיקה וחמלה. אני רוצה להאמין שמריוס כאיש טיפול גם אם נסחף בתגובה מבין על מה אני מדברת.התלהמות והתפרצות במקום שבו אנשים מביעים כאב לא צריכים להיות מקובלים על מנהל הפורום ובוודאי לא להיווצר על ידו.

 

[V i n a]

אנסה להיות ברורה יותר.

"..קראי טוב את דברי, שמלכתחילה לא היו ציניים כלל אלא העלו שאלות אמיתיות של אתיקה וחמלה.."


בכיף, אני קוראת שוב:

"..מזמן לא נתקלתי בתגובה ענינית כל כך, ממש לעצם עומקם של דברים....

מציעה שאת האג'נדה הטיפולית הזו תפרסם באתר שלך או על דלת הקליניקה. בטוחה שתוך שעות מספר תוצף בעשרות פניות.."

לא מבינה איפה את רואה "שאלות אמיתיות של אתיקה וחמלה".
כל מה שאני רואה זה ציניות (ברמה חובבנית ונמוכה), רוע, חוצפה וחוסר חמלה.
הבולשיט שכתבת לו לפני התגובה המטופשת הזו ממש לא רלוונטי בעיניי כי זה בסך הכל ערימה של צדקנות ויהירות בלי הרבה תוכן.

מקווה שאני כעת מספיק ברורה כשאני אומרת לך שבתור מישהי שהציצה כאן כדי להתלונן על ציניות וזלזול באחרים,
את מאוד ממהרת לחשוף את העובדה שאת עצמך צינית, מזלזלת ותוקפנית, מה שמעיד על מעט בקופסא.
דו פרצופיות לא הולמת אף אחד, בעיקר לא מטפלת זוגית.

אי לכך, הצעתי לך ליישם את כל ה"אג'נדה הטיפולית נוגדת הציניות והזלזול" שלך על עצמך לפני שאת מטיפה לאחרים.
אחרת את נראית כמו עוד "מטפלת" נואשת שלא בדיוק טורחת ליישם את תאוריית התמיכה וההבנה שלה כאן בפורום ולייעץ לאנשים כואבים שמגיעים לכאן, אך תקפוץ על המציאה ברגע שתזהה הזדמנות לפרסם את העסק שלה על חשבונו של מטפל זוגי אחר שבמקרה מתפקד גם כמנהל הפורום.. מגיעה לכאן עם עלק פוזה של רובין הוד לכואבים, מרצה לנו על מטרת הפורום, זורקת ססמאות שחוקות על כאב והבנה ובו בזמן תוקפת את "האג'נדה הטיפולית" של מישהו אחר תוך ציון העובדה (החשובה לכל הדעות) שאת בעצמך מטפלת.
באמת?

שבי בשקט, תעשי טובה.

 

[אייבורי]

אז למה לא אמרת

&nbsp
שבאת קצת לפרסם.
&nbsp
יאללה תני לנו רקע מקצועי, לימודי והתמחות

 

[אייבורי]

סבבה הוא מאושר

&nbsp
(בעיקר אם תפסיקי לחפור לו)
&nbsp
עכשיו מה ?

 

[נוסעת27]

רפרפתי על השרשור

ועל כל ההתנגחויות והדרמות וההיעלבויות..
תמיד מפליא אותי שאנשים פונים לפורום ציבורי, ומתמוטטים וזועמים מזה שלא נתנו להם את התשובות שהם רצו לשמוע...
אם היית הולכת לפסיכולוג פרטי ומשלמת את ה 350 ש"ח המינימלים לפגישה, תפקידו היה כמובן להכיל אותך ללא עוררין, להנהן להמהם ורק להתחיל בכלל לפתוח את פיו אחרי 5 פגישות שחפרת לו על כל מכאובייך. בדרכו העדינה מצופת הצמר גפן היה מוביל אותך לאט לאט ובתהליך ארוך ומייגע לשים לב היכן את תרמת לשולחן, מה לא בסדר או לא נכון בציפיות שלך, בהתנהגות שלך ובטענות שלך. לא כי את בהכרח האדם שטועה ואשם מול השני. אלא כי בטיפול, מתעסקים בך ובך בלבד, ולא בעוולות האובייקטיביות. כי את בוחרת כיצד להתמודד עם הצד השני, כיצד להכיל אותו (או לא) כיצד לכעוס, ממה לכעוס וכו'.
טבעם של בני האדם הוא להאמין תמיד שהצד השני אשם. בעוד שלגורם חיצוני בד"כ קל לראות דברים שמתחבאים בין השורות. כמו למשל שדבר ראשון שקפץ לי לעין, עוד לפני שקראתי את כל ההתנגחויות והמרורים שהגיעו אחר כך בשרשור, היא שאת רוצה שבעלך יהיה מישהו אחר. כל הזמן רוצה שישתנה וישתנה וישתנה. אני בטוחה שהוא מרגיש את זה והרבה אחרים כאן גם התייחסו לעניין. ולמה דווקא נטפלנו לזה? כי זה למשל משהו שאת ככל הנראה תורמת לשולחן, איזו תחושה איומה זאת לדעת שאשתך כל כך לא מרוצה ממך ורק הייתה מתה שתהיה מישהו אחר..ואת מסרבת לבקר את עצמך ולנסות להבין מהצד שלך לאיזה מקומות את נפלת. זה כמובן לא מבטל את האשמה שלו על מגוון התנהגויות שליליות, אבל מה שניסו להגיד לך פה בשורה התחתונה- בקשר תמיד יש שני צדדים. תמיד. והמתכון לשינוי, שיפור, פרידה וואטאבר שתחליטו היא קודם כל להסיר את האגו מהמשוואה ולהיות פתוחים להבין איפה אנחנו שוגים בהתנהגות שלנו מול האדם האחר, רק ממקומות כאלה יכול לבוא מקום אמיתי של צמיחה, אישית או זוגית.
פה באת לחפש אמפתיה נטו כנראה, וזה לא המקום המתאים לך. פה לא שילמת לאף אחד והתשובות שתקבלי הן מה שאנשים מבינים ממה שכתבת ומה הם קוראים בין השורות. חסכו לך פה עשרה טיפולים אצל פסיכולוג שהיו עולים לך איזה 3500 ש"ח שהיית מגיעה איתו בדיוק לאותה מסקנה רק עם המון הדרגתיות,רוך, אמפתיה, "חיבוקים" והכלה. את מוזמנת לקחת את המתנה הזאת, עם כל הקושי שלך עם להתמודד עם קצת אמת, או שלא... במקרה הכי גרוע זה סתם היה קצת בזבוז זמן לכולנו שיישכח במהרה.
&nbsp

 

[thailand5]

כותבים ארסיים

שמתי לב שאוהבים כאן להתקיף
יש כאן מכתב מושקע , שנכתב מכל הלב
ואנשים רק מחפשים במה הכותבת לא בסדר ,
כאשר אדם כותב בפורום הוא בדרך כלל רוצה להוריד מהלב ולשתף , ובמקום לחזק אותו תוקפים אותו
גם אם יש השגות או הערות אפשר לעשות זאת בעדינות
גם אני כתבתי בפורום וציפיתי לתגובות אחרות לגמרי
חברים תרגעו , תפרגנו לאנשים , תבקרו בעדינות
בעדינות
התגובות באמת מגעילות
אני רוצה לחזק אותך , לא מגיע לך בעל כזה
ושיהיה לך רק טוב