מכתב מעניין
Sent: שבת 05 יוני 1999 22:36 אהרון, שלום, השאלות שהעלית בפורום הועברו אלי, ונתבקשתי לענות עליהן. להלן תשובותי המסתמכות על מצע מרצ ועל העמדות הציבוריות המוכרות והעקביות שמרצ מציגה מזה שנים: 1. על סמך מה מניחים שפני ערפאת לשלום? על סמך העובדה שבעשור האחרון נפתחה הזדמנות לפלסטינאים להשיג עצמאות ללא אלימות, וההנהגה המרכזית שלהם הבינה שאלימות לא תביא אותם למטרה. זוהי כבר הנחה מקובלת בקהילית המודיעין שלנו מזה זמן רב, והיא בראש ובראשונה מחויבת מההגיון - הפלסטינאים רוצים עצמאות, מרבית אזרחי ישראל היום מוכנים להכיר בכך שהם יזכו בה, וברור להם שהדרך היחידה להשיג זאת היא באמצעות שלום עם ישראל. 2. מה יקרה כשערפאת יגיד "עוד" וישראל תגיד "לא". תחילתו של שום משא ומתן אינה מבטיחה את סיומו המוצלח. אבל הדינמיקה של מרבית המשאים ומתנים בהיסטוריה האנושית, שהתבצעו מתוך רצון כן להגיע להסכמה, היא שמצליחים לגשר על הפערים. שוב, הפלסטינאים רוצים עצמאות, ורובם המכריע מבין היום שהרצון הזה מחייב פשרות גם מצידם. הם יתפשרו, אנחנו נתפשר והשאלה שלך תתברר כמיותרת. ואם זה בכל זאת באמת מה שיקרה? אז ימשיך המצב הנוכחי - המלחמה בת מאה השנים ביננו לבין הפלסטינאים לא תגיע לסיומה ולא יהיה שלום. 3. באילו סנקציות ננקוט אם יצאו פיגועים מהמדינה הפלסטינאית? כמו שהיינו מתנגדים עם כל מדינה אחרת שממנה יוצאים מפגעים. להזכירך - גם ממצרים וגם מדינה יצאו מחבלים והרגו ישראלי לאחר הסכמי השלום. כשברור שמדובר בטרוריסטים עצמאים, אז שתי המדינות השכנות (ישראל/מצרים, ישראל/ירדן, ישראל/פלסטין) משתפות פעולה כדי לחסל את התופעה. אם מדובר בתופעה שמהדינה השכנה אינה נלחמת בה בכנות ובמלוא העוצמה - הרי שזהו סיפור אחר לגמרי ויכול להוביל למלחמה. וכאן אני חוזר לתשובה הראשונה - זהו אינטרס פלסטיני ראשון במעלה לחיות בשלום עם ישראל וההגיון מחייב שכן ינהגו כשיזכו בעצמאות. 4. מדוע מצרים צריכה צבא כה חזק? זו שאלה לפרשנים צבאיים ומזרחנים. אני רק יכול לומר לך שישראל מחזיקה צבא חזק מאד גם בגזרת הגבול עם מצרים. חובתה של מדינה להיות ערוכה לכל מקרה שלא יהיה, גם בעת שלום, ואני מניח שגם מצרים ערוכה כך. מעבר לכך, במצרים הצבא מהווה מרכיב חשוב גם בבטחון הפנים, ולמצרים יש בעיות לא פשוטות עם שכנים אחרים (לוב/סודן). 5. מתי ערפאת ישלם את חלקו? הסכם בין ישראל לפלסטינים לא יהיה לעולם הסכם שוויוני. ישראל היא המנצחת מזה חמישים שנה, המחזיקה בכל שטחי הארץ. הפלסטינים הפסידו במלחמת העצמאות ונותרו ללא ריבונות על שום שטח אדמה. כך שמובן מאליו שישראל תהיה זו שמעבירה שטחים לפלסטינים. מה שעליך להבין שארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי, והיא גם מולדתו של העם הפלסטיני, ולכן אנו נאלצים לחלק את הארץ לשתיים - אין פה שאלה של מי מוותר למי, כל צד מוותר על החלום לשלוט בארץ כולה, ומסתפק בחלק ממנה. המעשה הנוסף המרכזי הנדרש מערפאת הוא מלחמה בטרור, וזאת יש לתבוע ממנו כל יום, אנו עושים זאת, ובמידה לא מבוטלת של הצלחות. 6. נתניהו שקרן, מה באשר למוברק, אסד וערפאת? הם לא היו ראשי ממשלת ישראל, לכן הם מעניינים אותי רק בהקשר ספציפי מאד, של הקשר עם ישראל ושם יש לפקוח עליהם שבע עיניים, גם לו היו הישרים שבאנשים. נתניהו לעומת זאת שלט בכל תחומי חיינו, והשקרנות הפכה לטבע שני בשלטון בישראל. הנזק של שקריו לישראל היה לאין ערוך גדול יותר משל כל שקרן אחר בעולם. 7. למה אין שלום? המתנגדים מנצחים כל כך הרבה זמן, כי למעט מדי אנשים יש אומץ להודות שהמלחמות וההתבצרות בצדק שלנו בלבד, לא הובילו אותנו עד כה לשום מקום ולא יובילו אותנו לשום מקום. מרגע שיתאחדו כל הכוחות שוחרי השלום, ולא יחפשו להתלות בכל מעשה פרובוקציה של קיצונים (כולל טרוריסטים) לא יהיה ניתן לעצור את השלום. מקווה שעניתי על כמה משאלותיך, אני מאמין שנקודות ההסכמה ביננו מעטות, ועל כך כבר נאמר "איש באמונתו יחיה" רועי פלד רכז מרכז המידע מטה בחירות מרצ
Sent: שבת 05 יוני 1999 22:36 אהרון, שלום, השאלות שהעלית בפורום הועברו אלי, ונתבקשתי לענות עליהן. להלן תשובותי המסתמכות על מצע מרצ ועל העמדות הציבוריות המוכרות והעקביות שמרצ מציגה מזה שנים: 1. על סמך מה מניחים שפני ערפאת לשלום? על סמך העובדה שבעשור האחרון נפתחה הזדמנות לפלסטינאים להשיג עצמאות ללא אלימות, וההנהגה המרכזית שלהם הבינה שאלימות לא תביא אותם למטרה. זוהי כבר הנחה מקובלת בקהילית המודיעין שלנו מזה זמן רב, והיא בראש ובראשונה מחויבת מההגיון - הפלסטינאים רוצים עצמאות, מרבית אזרחי ישראל היום מוכנים להכיר בכך שהם יזכו בה, וברור להם שהדרך היחידה להשיג זאת היא באמצעות שלום עם ישראל. 2. מה יקרה כשערפאת יגיד "עוד" וישראל תגיד "לא". תחילתו של שום משא ומתן אינה מבטיחה את סיומו המוצלח. אבל הדינמיקה של מרבית המשאים ומתנים בהיסטוריה האנושית, שהתבצעו מתוך רצון כן להגיע להסכמה, היא שמצליחים לגשר על הפערים. שוב, הפלסטינאים רוצים עצמאות, ורובם המכריע מבין היום שהרצון הזה מחייב פשרות גם מצידם. הם יתפשרו, אנחנו נתפשר והשאלה שלך תתברר כמיותרת. ואם זה בכל זאת באמת מה שיקרה? אז ימשיך המצב הנוכחי - המלחמה בת מאה השנים ביננו לבין הפלסטינאים לא תגיע לסיומה ולא יהיה שלום. 3. באילו סנקציות ננקוט אם יצאו פיגועים מהמדינה הפלסטינאית? כמו שהיינו מתנגדים עם כל מדינה אחרת שממנה יוצאים מפגעים. להזכירך - גם ממצרים וגם מדינה יצאו מחבלים והרגו ישראלי לאחר הסכמי השלום. כשברור שמדובר בטרוריסטים עצמאים, אז שתי המדינות השכנות (ישראל/מצרים, ישראל/ירדן, ישראל/פלסטין) משתפות פעולה כדי לחסל את התופעה. אם מדובר בתופעה שמהדינה השכנה אינה נלחמת בה בכנות ובמלוא העוצמה - הרי שזהו סיפור אחר לגמרי ויכול להוביל למלחמה. וכאן אני חוזר לתשובה הראשונה - זהו אינטרס פלסטיני ראשון במעלה לחיות בשלום עם ישראל וההגיון מחייב שכן ינהגו כשיזכו בעצמאות. 4. מדוע מצרים צריכה צבא כה חזק? זו שאלה לפרשנים צבאיים ומזרחנים. אני רק יכול לומר לך שישראל מחזיקה צבא חזק מאד גם בגזרת הגבול עם מצרים. חובתה של מדינה להיות ערוכה לכל מקרה שלא יהיה, גם בעת שלום, ואני מניח שגם מצרים ערוכה כך. מעבר לכך, במצרים הצבא מהווה מרכיב חשוב גם בבטחון הפנים, ולמצרים יש בעיות לא פשוטות עם שכנים אחרים (לוב/סודן). 5. מתי ערפאת ישלם את חלקו? הסכם בין ישראל לפלסטינים לא יהיה לעולם הסכם שוויוני. ישראל היא המנצחת מזה חמישים שנה, המחזיקה בכל שטחי הארץ. הפלסטינים הפסידו במלחמת העצמאות ונותרו ללא ריבונות על שום שטח אדמה. כך שמובן מאליו שישראל תהיה זו שמעבירה שטחים לפלסטינים. מה שעליך להבין שארץ ישראל היא מולדתו של העם היהודי, והיא גם מולדתו של העם הפלסטיני, ולכן אנו נאלצים לחלק את הארץ לשתיים - אין פה שאלה של מי מוותר למי, כל צד מוותר על החלום לשלוט בארץ כולה, ומסתפק בחלק ממנה. המעשה הנוסף המרכזי הנדרש מערפאת הוא מלחמה בטרור, וזאת יש לתבוע ממנו כל יום, אנו עושים זאת, ובמידה לא מבוטלת של הצלחות. 6. נתניהו שקרן, מה באשר למוברק, אסד וערפאת? הם לא היו ראשי ממשלת ישראל, לכן הם מעניינים אותי רק בהקשר ספציפי מאד, של הקשר עם ישראל ושם יש לפקוח עליהם שבע עיניים, גם לו היו הישרים שבאנשים. נתניהו לעומת זאת שלט בכל תחומי חיינו, והשקרנות הפכה לטבע שני בשלטון בישראל. הנזק של שקריו לישראל היה לאין ערוך גדול יותר משל כל שקרן אחר בעולם. 7. למה אין שלום? המתנגדים מנצחים כל כך הרבה זמן, כי למעט מדי אנשים יש אומץ להודות שהמלחמות וההתבצרות בצדק שלנו בלבד, לא הובילו אותנו עד כה לשום מקום ולא יובילו אותנו לשום מקום. מרגע שיתאחדו כל הכוחות שוחרי השלום, ולא יחפשו להתלות בכל מעשה פרובוקציה של קיצונים (כולל טרוריסטים) לא יהיה ניתן לעצור את השלום. מקווה שעניתי על כמה משאלותיך, אני מאמין שנקודות ההסכמה ביננו מעטות, ועל כך כבר נאמר "איש באמונתו יחיה" רועי פלד רכז מרכז המידע מטה בחירות מרצ