מכתב מהלב
שלום לכולם נראה לי שזאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום כזה... אמא שלי נפטרה לפני שנתיים בערך שבועים לפני יום הולדתי ה-19. מאז אני מרגישה שהחיים שלי נתקעו באיזשהו מובן. אבא שלי הכיר מישהי אחרי שבועים ולא ידעתי איך לאכול את זה ובאיזשהו מובן היינו גם אני וגם אחי לקבל את זה כעובדה.. קשה לי קשה לי כ\"כ לפעמים מתחשק לקום ולצעוק ולעזוב הכל..אנשים אחרים אולי לא מבינים את זה אבל כל זכרון הכי קטן יכול פתאום לעורר געגועים ומחשבות והדמעות זולגות מעצמן.הגעגוע אף פעם לא יעבור..אני חושבת על ריבים שרבתי איתה ומצטערת על כל שניה שלא ידעתי לנצל..על תמיכה שלא ידעתי לתת בשעות קשות ואני פשוט אוכלת את עצמי..לפעמים אני חושבת שלא הייתי טובה מספיק. היום נצבט לי הלב ואין לי מה לעשות בענין, אני ואבא שלי יחסית התרחקנו ואנחנו במצב של חיכוכים תמידיים כאלה. גם קודם לא היינו מאוד קרובים אבל עכשו זה מין מצב מתוסבך של ריבים ועצבים בעיקר יום ככה יום ככה.. אמא- אני מתגעגעת!אני כ"כ זקוקה לך עכשיו מה לא הייתי נותנת להחזיר את הגלגל אחורה..אני מרגישה שהשתניתי שבגרתי ואת לא פה לראות..אני זקוקה לעצות שלך בהמון דברים..הלכת לפני שיצא לנו לדבר על המון דברים...החברות שלי הן המשפחה שלי והן יודעות הההכל עלי אבל זה לא אותו דבר.אני מנסה לעבוד על היחסים שלי עם אבא שלי אבל יש לנו כ"כ הרבה משקעים מהעבר.יש לי המון כעסים פנימים עליו שאני לא יודעת לאן לנתב ומה לעושת איתם. חשבתי אולי מישהי פה תוכל לעזור לי מניסיון אישי איך מגיעים לנק' שבה יודעים להחליק את נקודות העצב ביום, איף אפשר להשתחרר ממצבורי הכעס הקיימים?איך מוצאים אתת נקודות האור מהמצב הנתון? עברו שנתיים ולפעמים יש ימים שזה פשוט מכה בי ואני מסוגלת לבכות כאילו אין מחר! זה לא שאני שקועה ברחמים עצמיים אני יוצאת ומבלה ועובדת ומתחילה ללמוד בקרוב אבל עמוק בפנים קשה לי מאוד עם הרבה דברים לילה טוב בנות
שלום לכולם נראה לי שזאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום כזה... אמא שלי נפטרה לפני שנתיים בערך שבועים לפני יום הולדתי ה-19. מאז אני מרגישה שהחיים שלי נתקעו באיזשהו מובן. אבא שלי הכיר מישהי אחרי שבועים ולא ידעתי איך לאכול את זה ובאיזשהו מובן היינו גם אני וגם אחי לקבל את זה כעובדה.. קשה לי קשה לי כ\"כ לפעמים מתחשק לקום ולצעוק ולעזוב הכל..אנשים אחרים אולי לא מבינים את זה אבל כל זכרון הכי קטן יכול פתאום לעורר געגועים ומחשבות והדמעות זולגות מעצמן.הגעגוע אף פעם לא יעבור..אני חושבת על ריבים שרבתי איתה ומצטערת על כל שניה שלא ידעתי לנצל..על תמיכה שלא ידעתי לתת בשעות קשות ואני פשוט אוכלת את עצמי..לפעמים אני חושבת שלא הייתי טובה מספיק. היום נצבט לי הלב ואין לי מה לעשות בענין, אני ואבא שלי יחסית התרחקנו ואנחנו במצב של חיכוכים תמידיים כאלה. גם קודם לא היינו מאוד קרובים אבל עכשו זה מין מצב מתוסבך של ריבים ועצבים בעיקר יום ככה יום ככה.. אמא- אני מתגעגעת!אני כ"כ זקוקה לך עכשיו מה לא הייתי נותנת להחזיר את הגלגל אחורה..אני מרגישה שהשתניתי שבגרתי ואת לא פה לראות..אני זקוקה לעצות שלך בהמון דברים..הלכת לפני שיצא לנו לדבר על המון דברים...החברות שלי הן המשפחה שלי והן יודעות הההכל עלי אבל זה לא אותו דבר.אני מנסה לעבוד על היחסים שלי עם אבא שלי אבל יש לנו כ"כ הרבה משקעים מהעבר.יש לי המון כעסים פנימים עליו שאני לא יודעת לאן לנתב ומה לעושת איתם. חשבתי אולי מישהי פה תוכל לעזור לי מניסיון אישי איך מגיעים לנק' שבה יודעים להחליק את נקודות העצב ביום, איף אפשר להשתחרר ממצבורי הכעס הקיימים?איך מוצאים אתת נקודות האור מהמצב הנתון? עברו שנתיים ולפעמים יש ימים שזה פשוט מכה בי ואני מסוגלת לבכות כאילו אין מחר! זה לא שאני שקועה ברחמים עצמיים אני יוצאת ומבלה ועובדת ומתחילה ללמוד בקרוב אבל עמוק בפנים קשה לי מאוד עם הרבה דברים לילה טוב בנות