מכתב לרונן (אישי)

_רונן_

New member
רמז... רמז יקירתי

אני בביה``ס למדתי בכלל במגמה הומאנית. עכשיו ברצינות : למרות כל האידאלים והיופי, החיים מכתיבים דברים שונים לחלוטין: בגלל זה היא ואני לא יכולנו לממש את האהבה שלנו, בגלל זה היכרתי ונישאתי למי שנישאתי.... בגלל זה היום אני שוב לבדי. כאבתי את האובדן שלה. כל כך כאבתי עד שניסיתי לשים קץ לחיי שלי. הייתי צעיר וטיפש. החיים נראו פאטליים. הכל נראה פאטלי. הכל או כלום, שחור ולבן. לא יכול היה להיות משהו באמצע. ברור לי היום שזה לא ככה. שצריך להתפשר בחיים. עובדה שאני לא ממהר לחפש את אותה אחת. אולי בתוך תוכי הבנתי שהאידאל הזה מאחורי. אולי טוב שתשאר כחלום, ספק מציאות. ככה אזכור רק הטוב שבה. היום פני מועדות קדימה בחיפוש אחרי אותה אחת שתשלים אותי. היא לא צריכה להיות מושלמת. שלמה אולי. שיהיה לכולנו רק טוב והמון אהבה
 

remezh

New member
רונןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

ביום שתצעק לי ``אני מאוהב`` אני אהיה מאושרת בישבילך ויותר ממך אינשאלללהה רמז.
 

remezh

New member
ראבק.....

אני מדברת על דברים רגישים , דברים שבלב על מה שאני חשה ,חושבת הוזה ,הוגה ... אז מה הסיפורים על עובדות מדעיות מה אתה לבורנט? מה אתה כימאי? פיסיקאי? פסיכולוג? ראבק זו לא היתה פנטזיה ,שבור זו היתה מציאות רמז
 

אור-לך

New member
נפש תאומה...לא תאומה...

הכל בא מהלב!!! אני לא חושבת שהוא חושב בדיוק אם היא תאומה או לא... הוא פשוט מרגיש מה טוב ומה לא, לוקח אותנו למקומות בהם אנו צריכים להיות... כנראה שהוא יודע... אור.
 
למעלה