מכתב לפורום
אמש קיבלתי במייל מכתב מאורי (חבר בפורום), קראתי,אהבתי וברשותו אני משתף אתכם, להלן ככתבו וכלשונו: "מבט לפורום הבונסאי במשך למעלה מעשרים השנה האחרונות, אני מגלה חיבה לנושא הבונסאי. תמיד היו לי עציץ, שניים או שלשה, קניתי כמה ספרים, ביקרתי בכמה משתלות ותערוכות. תמיד כחובבן, לומד בשיטת הניסוי והטעייה ולא לוקח ללב. לאחרונה, בזכות בני שגלש וגילה את הפורום הזה, התחלתי לעקוב בעניין והנאה אחרי ההתכתבויות. אפשר לומר שלמדתי במספר חודשים, יותר ממה שידעתי במשך כל אותן שנים בהן התבשלתי במיץ של עצמי. עדיין, בני אדם מעניינים אותי יותר משתילים, וחלק ניכר מתשומת לבי נתון לתהליכים ולנפשות הפועלות. ניתן להבחין בתכתובות שבפורום בשני זוגות קטבים. 1. קהיליית המקצוענים מול הקהל הרחב שבדרך כלל זה לו המפגש הראשוני עם עולם הבונסאי. 2. הגישה המסורתית האדוקה והמחמירה מול הגישה המקילה, מחייכת ופתוחה להתפרעויות. וותיקים ומקצוענים מול קהל רחב: לאחר זמן לא רב,יכול הקורא הממוצע להבחין ללא קושי שישנה קהילייה לא גדולה, שמנהלת רב שיח בין חבריה. מישהו מביניהם כבר קרא לזה "ששת חברי הפורום לדורותיהם (?)" הם פונים אחד לשני בשמות, יש "בדיחות למביני דבר" ונושאים מוכרים ומשותפים – כמו בכל קהילייה מגובשת אחרת. יחד עימם מסתופפים תחת אותה קורת גג, עוברי אורח שנוטים ללון לשעה קלה – שואלים את השאלות הבסיסיות, ונעלמים לדרכם. עוברי האורח שואלים משהו כמו "קניתי עציץ בונסאי (בקניון כמובן) – איך אני מגדל אותו?" והמקצוענים עונים משהו כמו "קודם תקרא מה שכבר נשאל ונענה בפורום, ואם לא יהיה לך ברור - תחזור בשאלה". ישנה הזנה הדדית בין שתי הקהיליות, ולפעמים משאלת תם פשוטה (כמו למשל שאלתי ביחס לריסוס מים) מתפתח דיון רחב ומעמיק שבמהלכו נשחטות כמה פרות קדושות (ונולדות אחרות...) כך שעצתי למתחיל התמים – שאל, אל תהסס, מה כבר יעשו לך? ולמנהל הפורום – אולי כדאי לבנות מדור FAQ כפי שמקובל באתרים דומים? וכמובן הפניה בראש האתר למאמר המצוין של משה כרמי – "איך מתחילים", לדעתי מרבית שאלות המתחילים יסתיימו שם עד שיצברו ניסיון ראשוני. יחד עם זאת – קצת רחמים. שואלת גברת על בונסאי משיח הדס, לא נורא, הדס זה שיח ובונסאי אינו שיח, אז בחמישים אחוז היא צדקה, לא צריך לנזוף בה. אם למישהו בא להמליץ על קניית בונסאי במכולת השכונתית יבושם לו – הוא לא פוגע ברמתו המקצועית של הפורום – יש הרבה דגים בים... וזה מביא אותי לזוג הקטבים השני: הגישה המחמירה מול הגישה המקילה: גם בתוך הקהילייה המקצוענית, ניתן להבחין בשני זרמים בולטים. אלה שלמדו, קראו, והפנימו עד כדי "קנאות דתית", ואלה שנהנים מהבונסאי כאמנות או תחביב אך פתוחים לכל משב רוח רענן גם אם הוא לא בדיוק "לפי הספר". מבין אנשי הקבוצה הראשונה, יאמרו לך: קודם תלמד ותדע כל מה שצריך על פי המסורת, ורק אחר כך תוכל להרשות לעצמך לחרוג... אך מה לעשות, ואין לנו חוזה עם מלאך המוות שנחיה עד מאה ועשרים? בין לבין, אנו זוכים לראות "בונסאי" מבוגנוויליה, רוזמרין וענף של היביסקוס – הכל הולך, למה לא? ההתנודדות בין שני קטבים אלו בונה ומפרה ומאפשרת לקורא המתלבט ליהנות משני העולמות – כמה טוב! יש האומרים: "אורח לרגע רואה כל פגע", והנה אורח לכמה רגעים שרואה יותר טוב מפגע ומברך – ישר כוחכם! בברכה – אורי בר-זאב (URIBZ ) 30.11.2004
אמש קיבלתי במייל מכתב מאורי (חבר בפורום), קראתי,אהבתי וברשותו אני משתף אתכם, להלן ככתבו וכלשונו: "מבט לפורום הבונסאי במשך למעלה מעשרים השנה האחרונות, אני מגלה חיבה לנושא הבונסאי. תמיד היו לי עציץ, שניים או שלשה, קניתי כמה ספרים, ביקרתי בכמה משתלות ותערוכות. תמיד כחובבן, לומד בשיטת הניסוי והטעייה ולא לוקח ללב. לאחרונה, בזכות בני שגלש וגילה את הפורום הזה, התחלתי לעקוב בעניין והנאה אחרי ההתכתבויות. אפשר לומר שלמדתי במספר חודשים, יותר ממה שידעתי במשך כל אותן שנים בהן התבשלתי במיץ של עצמי. עדיין, בני אדם מעניינים אותי יותר משתילים, וחלק ניכר מתשומת לבי נתון לתהליכים ולנפשות הפועלות. ניתן להבחין בתכתובות שבפורום בשני זוגות קטבים. 1. קהיליית המקצוענים מול הקהל הרחב שבדרך כלל זה לו המפגש הראשוני עם עולם הבונסאי. 2. הגישה המסורתית האדוקה והמחמירה מול הגישה המקילה, מחייכת ופתוחה להתפרעויות. וותיקים ומקצוענים מול קהל רחב: לאחר זמן לא רב,יכול הקורא הממוצע להבחין ללא קושי שישנה קהילייה לא גדולה, שמנהלת רב שיח בין חבריה. מישהו מביניהם כבר קרא לזה "ששת חברי הפורום לדורותיהם (?)" הם פונים אחד לשני בשמות, יש "בדיחות למביני דבר" ונושאים מוכרים ומשותפים – כמו בכל קהילייה מגובשת אחרת. יחד עימם מסתופפים תחת אותה קורת גג, עוברי אורח שנוטים ללון לשעה קלה – שואלים את השאלות הבסיסיות, ונעלמים לדרכם. עוברי האורח שואלים משהו כמו "קניתי עציץ בונסאי (בקניון כמובן) – איך אני מגדל אותו?" והמקצוענים עונים משהו כמו "קודם תקרא מה שכבר נשאל ונענה בפורום, ואם לא יהיה לך ברור - תחזור בשאלה". ישנה הזנה הדדית בין שתי הקהיליות, ולפעמים משאלת תם פשוטה (כמו למשל שאלתי ביחס לריסוס מים) מתפתח דיון רחב ומעמיק שבמהלכו נשחטות כמה פרות קדושות (ונולדות אחרות...) כך שעצתי למתחיל התמים – שאל, אל תהסס, מה כבר יעשו לך? ולמנהל הפורום – אולי כדאי לבנות מדור FAQ כפי שמקובל באתרים דומים? וכמובן הפניה בראש האתר למאמר המצוין של משה כרמי – "איך מתחילים", לדעתי מרבית שאלות המתחילים יסתיימו שם עד שיצברו ניסיון ראשוני. יחד עם זאת – קצת רחמים. שואלת גברת על בונסאי משיח הדס, לא נורא, הדס זה שיח ובונסאי אינו שיח, אז בחמישים אחוז היא צדקה, לא צריך לנזוף בה. אם למישהו בא להמליץ על קניית בונסאי במכולת השכונתית יבושם לו – הוא לא פוגע ברמתו המקצועית של הפורום – יש הרבה דגים בים... וזה מביא אותי לזוג הקטבים השני: הגישה המחמירה מול הגישה המקילה: גם בתוך הקהילייה המקצוענית, ניתן להבחין בשני זרמים בולטים. אלה שלמדו, קראו, והפנימו עד כדי "קנאות דתית", ואלה שנהנים מהבונסאי כאמנות או תחביב אך פתוחים לכל משב רוח רענן גם אם הוא לא בדיוק "לפי הספר". מבין אנשי הקבוצה הראשונה, יאמרו לך: קודם תלמד ותדע כל מה שצריך על פי המסורת, ורק אחר כך תוכל להרשות לעצמך לחרוג... אך מה לעשות, ואין לנו חוזה עם מלאך המוות שנחיה עד מאה ועשרים? בין לבין, אנו זוכים לראות "בונסאי" מבוגנוויליה, רוזמרין וענף של היביסקוס – הכל הולך, למה לא? ההתנודדות בין שני קטבים אלו בונה ומפרה ומאפשרת לקורא המתלבט ליהנות משני העולמות – כמה טוב! יש האומרים: "אורח לרגע רואה כל פגע", והנה אורח לכמה רגעים שרואה יותר טוב מפגע ומברך – ישר כוחכם! בברכה – אורי בר-זאב (URIBZ ) 30.11.2004
