כרגע במיכאל
New member
מכתב לעצמי
*הקדמה: אני החלטתי לכתוב לעצמי מכתב בשבילי ואך ורק בשבילי, אתם מוזמנים לקרא. ________________________________________________________________________________________ שלום, איך אתחיל? בלשאול מה שלומך? להתעניין? את אוהבת שמתעניינים בך. מי לא? אה, רציתי לכתוב לך, בעצם לי, בעצם לנו, מכתב. מכתב בו אספר את כ-ו-ל מה שאני חושבת עלייך, גם לרעה וגם לטובה. אספר עלייך, על המגרעות ועל היתרונות שבך, כי יש בך משתיהן. קודם, עברנו לא מעט השנה? אה? בעצם, כמו כול שנה. אז רציתי לשאול אותך, מה קורה איתך? מה קורה איתך בשבועות האחרונים? את קצת...מתערערת, אני לא יודעת, אני מרגישה את זה אצלך. זה בסדר, שתדעי, זה בסדר להתערער ולנסות...ולחשוב, אל תפחדי מזה. ואל תוותרי על זה. הכי חשוב, שתדעי מה את עושה, אני סומכת עלייך, את סומכת על עצמך. שתינו יודעות. ומה עם שאיפות? יש לך? פעם אחרונה שבדקתי היו....ואני גם מאחלת לך בהצלחה בהן. אנחנו נצליח יחדיו, אני יודעת. אז אני רואה שהחופש את הולכת להתנסות במשהו חדש, את פוחדת? רואים, מרגישים עלייך, אל תפחדי אני מכירה אותך....אותנו, ואני יודעת שיילך לך טוב. אני חושבת שהמכתב הזה בא קצת להעיר אותך, אולי אפילו להראות לנו איפה את עומדת, שתדעי. ובאמת חן, בכינות, בסה"כ תהיי מרוצה מעצמך, הישגת עבודה, ועוד תקני לך אופניים, ויש לך חברים שאוהבים אותך [גם אם הם לא אומרים לך את זה כול הזמן] את יודעת שהם כן. ומה עם לימודים? באמת רציתי לשאול אותך, ירדת קצת נכון? זה מפריע לך, למרות שאת אומרת שלא מבחוץ, מבפנים, זה כן. טוב, מה שאני אוהבת אצלך זו המודעות שלך. ואת תשתפרי שנה הבאה, רק עם אמונה. את השתנת לי קצת, את הכרת המון דברים השנה, והאופי שלך השתנה קצת, אבל אני יודעת שאת אותה חן שאני מכירה, מילדות. את באמת לא צריכה להמעיט בערכך, כי יש לך ערך, והוא שווה, את רק צריכה לדעת....לדעת איפה להשתפר, אבל שוב, אני סומכת עלייך. אני חושבת שמי שיקרא את המכתב הזה, בעצם יקרא עלייך, מה עובר בך, אולי לא לגמרי, אבל חלקית. את הכרת הרבה אנשים השנה מהרשת, חדש אצלך התחום הזה, ויפה לך, אבל שוב- להיזהר עם זה, תישארי עם הסקפטיות, למרות שחלק אומרים לך שלא. וגם, רציתי לומר לך; את פחדנית, אולי יותר מידיי, דיי!! תצאי מזה, הפחד לא יקדם אותך, וגם המילים שלי אלייך לא, אבל תנסי תנסי להיות פחות פחדנית, תלכי...תנסי דברים שאת רוצה לנסות, אולי האופי הזה ישתנה בעתיד, תקווי שכן, אני מקווה בשביל שתינו. אני גאה בך, על כך שאת מתמודדת מאוד יפה עם פטירתה של דודה שלך, התחלת עם המשברים שלך שוב? אה? טוב, אבל אין לי סיבה להאשים אותך עוד מעט האזכרה שלה מתקרבת, ומותר לך, את בסך הכול בן אדם חזק, שמתמודד בדרך שלו, אני מחבקת אותך [את לא מרגישה?] כול הזמן, כשאת בוכה, או עצובה, אני כאן, וכמובן כול החברים שלך, שמחבקים ומעודדים אותך, וזה טוב לבכות, זה משחרר וטוב לך. את גם מסתדרת יפה עם הדיאטה שלך, אומנם פעם למעלה ופעם למטה, אבל תשמעי, רציתי לומר לך שאם תחליטי להקשיב לי יותר, לעצמך, את תצליחי בגדול. ואת גם מאוד תמימה, אני חייבת להגיד לך [אני ועוד 20 איש], יש כאלו שיאמרו שהתמימות יפה, אני חושבת ששתינו קצת התרגזנו מזה לא? מזה שכול הזמן מזכירים לך את זה, אבל, אני ואת לא חושבות שאפשר לשנות תמימות מרצון, תהני מהתמימות שלך, לא להרבה יש. בסה"כ, יש בך צדדים לכאן ולכאן, את רק הולכת ומקצינה אותם, כי ככה זה בגיל הזה, ורק רציתי להזכיר לך, שאני כאן; השפיות,התמימות,הרגישות,ההגיון,התבונה,הילדותיות, הטיפשות ,הכבידות והקלילות, כולי כאן, בשבילך. ואם את מידיי פעם פוחדת שאחד ממני יעלם, תתאמצי חזק חזק, אני אחזור [או שתקראי את המכתב הזה], כי אָת כול הדברים האלו, ואם אחד הולך הוא חייב לחזור. אז כמו שאת מעריכה אחרים, תעריכי גם את עצמך. בהערכה עצומה אלייך, ובאמונה אוהבת אותך, המון. אני.
*הקדמה: אני החלטתי לכתוב לעצמי מכתב בשבילי ואך ורק בשבילי, אתם מוזמנים לקרא. ________________________________________________________________________________________ שלום, איך אתחיל? בלשאול מה שלומך? להתעניין? את אוהבת שמתעניינים בך. מי לא? אה, רציתי לכתוב לך, בעצם לי, בעצם לנו, מכתב. מכתב בו אספר את כ-ו-ל מה שאני חושבת עלייך, גם לרעה וגם לטובה. אספר עלייך, על המגרעות ועל היתרונות שבך, כי יש בך משתיהן. קודם, עברנו לא מעט השנה? אה? בעצם, כמו כול שנה. אז רציתי לשאול אותך, מה קורה איתך? מה קורה איתך בשבועות האחרונים? את קצת...מתערערת, אני לא יודעת, אני מרגישה את זה אצלך. זה בסדר, שתדעי, זה בסדר להתערער ולנסות...ולחשוב, אל תפחדי מזה. ואל תוותרי על זה. הכי חשוב, שתדעי מה את עושה, אני סומכת עלייך, את סומכת על עצמך. שתינו יודעות. ומה עם שאיפות? יש לך? פעם אחרונה שבדקתי היו....ואני גם מאחלת לך בהצלחה בהן. אנחנו נצליח יחדיו, אני יודעת. אז אני רואה שהחופש את הולכת להתנסות במשהו חדש, את פוחדת? רואים, מרגישים עלייך, אל תפחדי אני מכירה אותך....אותנו, ואני יודעת שיילך לך טוב. אני חושבת שהמכתב הזה בא קצת להעיר אותך, אולי אפילו להראות לנו איפה את עומדת, שתדעי. ובאמת חן, בכינות, בסה"כ תהיי מרוצה מעצמך, הישגת עבודה, ועוד תקני לך אופניים, ויש לך חברים שאוהבים אותך [גם אם הם לא אומרים לך את זה כול הזמן] את יודעת שהם כן. ומה עם לימודים? באמת רציתי לשאול אותך, ירדת קצת נכון? זה מפריע לך, למרות שאת אומרת שלא מבחוץ, מבפנים, זה כן. טוב, מה שאני אוהבת אצלך זו המודעות שלך. ואת תשתפרי שנה הבאה, רק עם אמונה. את השתנת לי קצת, את הכרת המון דברים השנה, והאופי שלך השתנה קצת, אבל אני יודעת שאת אותה חן שאני מכירה, מילדות. את באמת לא צריכה להמעיט בערכך, כי יש לך ערך, והוא שווה, את רק צריכה לדעת....לדעת איפה להשתפר, אבל שוב, אני סומכת עלייך. אני חושבת שמי שיקרא את המכתב הזה, בעצם יקרא עלייך, מה עובר בך, אולי לא לגמרי, אבל חלקית. את הכרת הרבה אנשים השנה מהרשת, חדש אצלך התחום הזה, ויפה לך, אבל שוב- להיזהר עם זה, תישארי עם הסקפטיות, למרות שחלק אומרים לך שלא. וגם, רציתי לומר לך; את פחדנית, אולי יותר מידיי, דיי!! תצאי מזה, הפחד לא יקדם אותך, וגם המילים שלי אלייך לא, אבל תנסי תנסי להיות פחות פחדנית, תלכי...תנסי דברים שאת רוצה לנסות, אולי האופי הזה ישתנה בעתיד, תקווי שכן, אני מקווה בשביל שתינו. אני גאה בך, על כך שאת מתמודדת מאוד יפה עם פטירתה של דודה שלך, התחלת עם המשברים שלך שוב? אה? טוב, אבל אין לי סיבה להאשים אותך עוד מעט האזכרה שלה מתקרבת, ומותר לך, את בסך הכול בן אדם חזק, שמתמודד בדרך שלו, אני מחבקת אותך [את לא מרגישה?] כול הזמן, כשאת בוכה, או עצובה, אני כאן, וכמובן כול החברים שלך, שמחבקים ומעודדים אותך, וזה טוב לבכות, זה משחרר וטוב לך. את גם מסתדרת יפה עם הדיאטה שלך, אומנם פעם למעלה ופעם למטה, אבל תשמעי, רציתי לומר לך שאם תחליטי להקשיב לי יותר, לעצמך, את תצליחי בגדול. ואת גם מאוד תמימה, אני חייבת להגיד לך [אני ועוד 20 איש], יש כאלו שיאמרו שהתמימות יפה, אני חושבת ששתינו קצת התרגזנו מזה לא? מזה שכול הזמן מזכירים לך את זה, אבל, אני ואת לא חושבות שאפשר לשנות תמימות מרצון, תהני מהתמימות שלך, לא להרבה יש. בסה"כ, יש בך צדדים לכאן ולכאן, את רק הולכת ומקצינה אותם, כי ככה זה בגיל הזה, ורק רציתי להזכיר לך, שאני כאן; השפיות,התמימות,הרגישות,ההגיון,התבונה,הילדותיות, הטיפשות ,הכבידות והקלילות, כולי כאן, בשבילך. ואם את מידיי פעם פוחדת שאחד ממני יעלם, תתאמצי חזק חזק, אני אחזור [או שתקראי את המכתב הזה], כי אָת כול הדברים האלו, ואם אחד הולך הוא חייב לחזור. אז כמו שאת מעריכה אחרים, תעריכי גם את עצמך. בהערכה עצומה אלייך, ובאמונה אוהבת אותך, המון. אני.