מכתב למלאך שלי
מלאך אהוב שלי. מכנה אותך כך כבר שנה. שמת לב?! לא להאמין שכל כך הרבה שניות, דקות, ימים אנחנו לא יחד. רק המוות הפריד בינינו. מעניין אם כבר הספקת להתרגל לשם החיבה החדש שלך השגור בפי בחודשים האחרונים "מלאכי". נזכרת שמאז ומתמיד היית צוחק על שמות החיבה המשונים שהמצאתי לך חדשות לבקרים. צוחק, מחייך ואומר לי "את לא יכולה לקרוא לי כך בפומבי, לפני כולם". מדמיינת אותך מחייך - חיוך מקסים מלא אור, מניע ראשך משמאל לימין, מעיף ידיים ברישול לצידי הגוף, מביט באהבה. שנה עברה מאז הלכת ממני בשלווה ובשקט ואני חיה ונושמת אותך. עדיין. לרגעים נדמה שרק אתמול חיבקת אותי, נישקת, דאגת והיית כאן. ולרגעים נדמה כמו לא היית מעולם ולא היית איתי ולא היינו יחד. מלאכי שלי אני כל כך מתגעגעת. חושבת עלייך בקומי בבוקר ובהירדמי. בעניינים היומיומיים שעשינו יחד – בקניות בסופרמרקט מול שוקולד לבן, בזיפזופ בטלוויזיה והגעה לחדשות הספורט, כשאני מתברברת בכבישים (וזה קורה עדיין לא מעט חייבת לציין) וכמו עדיין שומעת אותך אומר לי "מאיוש אל תילחצי יש עדיין דלק? סעי למקום שאת מכירה ותמשיכי משם..." במפגשים עם המשפחה המדהימה שלך והחברים שהשארת פה וכמוני מנסים למצוא דרך להמשיך הכי טוב שאפשר בלעדייך ובעוד אלפי דברים שעד לפני שנה הייתי עושה איתך... נושמת אותך עדיין. לקח לי זמן ללמוד לנשום לבד מלאכי שלי. אני יודעת שהיית רוצה עד מאוד שאנשום ולכן אני נושמת בשבילך אך עדיין לא מבינה כלל איך יתכן שהפעולה הבסיסית ביותר כה קשה. כל הסטודנטים לרפואה שמסביבי טוענים שזה רפלקס אך אני לא כל כך בטוחה שזה נכון. אילו רק יכולתי לגעת בך פעם נוספת. להריח. לחבק. לנשק. רק לרגע. לשנייה. לא מבקשת יותר. מחפשת אותך בין אנשים ברחוב. במקומות שאהבנו. בשירים ברדיו שכמו נועדו לנו שירים שבחלקם ודאי היית אוהב אך לא הספקת להכיר. כל פעם שנפתחת מסעדה חדשה חושבת לצלצל ולהזמין מקומות אך יודעת שאין בעבור מי. ממשיכה לאפות לחם עופר עם זיתים ורוזמרין – לחם עם השגחה עליונה שלך , לרוב מצליח. מחפשת סימנים לקיומך האיש הכי אמיתי ובוטח שלי. מתחילה להשלים אט אט עם העובדה שכפי הנראה לא תשוב אליי. לא תחבק ותרגיע. לא תבטיח הבטחות שלא נועדת לקיים. הבטחות על חופה וקידושין. ילדים משותפים. בית ושני כלבים. זקנה זורקת שיבה בשערות ואושר עצום משותף. חסרות לי כל כך שיחות איתך. שתיקות איתך. שעות בהן היינו מסוגלים לא להגיד מילה ולהגיד הכול. מנסה לדמיין מה ודאי היית אומר על סיטואציות שונות מהשנה האחרונה ועליי. שומעת אותך לוחש שאתה גאה בי שאני ממשיכה ושאתה יודע שלעולם לא אשכח אותך כי אתה חלק ממני. מוצאת את עצמי מחייכת ומאושרת כשחושבת עלייך – מלאך טוב שלי. חשה אותך שומר ממרומים. מקווה שטוב לך שם בעננים למעלה ושאתה מחכה לי ושומר לי מקום עד שאצטרף. וכרגע כנראה אהוב- מלאך- עופר שלי מה שנשאר ממך זו רק האהבה הגדולה, הזיכרונות והחיוכים.
