מכתב לכבוד השופטים הנכבדים

[רואה עתיד]

מכתב לכבוד השופטים הנכבדים

"במשך ארבע שנים תמימות היא סבלה אבל שתקה. מגיל 11 היא הייתה קורבן להתעללות מינית מצד בן דודה בן ה-17 ואתמול כאשר הגיע בן הדוד לבית המשפט, העונש שפסקו השופטים על ההתעללות היה שישה חודשי עבודות שרות ו-20אלף שקל פיצוי כספי. זאת בגלל שאבחון פסיכולוגי קבע שהוא אינו פדופיל". "במהלך התקופה החלה הילדה לאבד לפתע את שיער ראשה והגיעה למצב של קירחות מלאה" "השופטים אמרו בגזר הדין כי מדובר במעשים בודדים. בן הדוד לא עשה שימוש בכוח נגד בת דודתו והפסיק את מעשיו לבקשתה. כמו כן הודה בן הדוד במעשים עם מעצרו וקיבל אחריות למעשיו". "הילדה כיום בת 14 וחצי עדיין סובלת מסיוטים ומקשיי שינה". כבוד השופטים שלי טימן, תחיה שפירא ושרה ברוש, האם אתם לעומתה ישנים טוב בלילה?

 

[שילה1]

אענה לך בסיפור אמיתי:פעם היתה

בחיפה שופטת מסויימת,שנהגה בעברייני מין בקלות ראש מופגנת. בשל כבודה,יען כי הלכה לעולמה,לא אזכיר את שמה. עד שיום אחד,נאנסה בתה.או אז הבינה והפנימה את הבעייה! מאותו יום,החמירה עוד איך החמירה עם עברייני מין. לימים גם בתה הוסמכה כעורכת דין,סבלה מטראומות רבות ,לא הקימה משפחה. למען האמת,לא יודעת מה עלה בגורלה. ואני שואלת איתך:מעשים בודדים הם לא מעשים? ועונש שכזה..ממש מצחיק! מקווה שיקום מי שיערער,וששדולות הנשים תזעקנה חמס. שופטי ישראל ישרים-יש תחושה כי גופנו הפך לנחלה ציבורית,בה כל אחד נוהג כבתוך שלו,בגיבוי החוק. בושו לכם!

 

[atidih1]

לקחת לי את השאלה

אני תמיד רוצה לשאול את אלה שנקראים השופטים שלנו, האם יש לכם ילדות או נכדות? אם תשובתכם חיובית אז משהו לקוי במבנה האישיות ואולי הליקוי הוא חמור יותר. עתידי המנחם

 

[עצי הצפצפות]

הזדעזעתי ששמעתי את פסק הדין

השאלה הנשאלת היא מדוע רגשות התוקף חשובים יותר מרגשות הנתקפת ? איך הגענו למצב ששופטנו היקרים מרחמים על התוקף ולא על הנתקפת ?

 

[שילה1]

אז אנסה להסביר:כששופטים לא"בקרב עמך

יושבים",כש"האדם הסביר" הפך למושג מיותר,כשנתקפת מואשמת ביצירת פרובוקציות-או אז.. מקבלים פסק דין מעוות שכזה!

 

[עצי הצפצפות]

לשילה 1 -אנא הסבר

את המושג "האדם הסביר" . לצערי אני לא חושבת כמוך שהשופטים לא בקרב בני עמם יושבים . לצערי הרב השופטים יושבים בקרב בני עמם ,ורוב העם לא מוכן להודות בכך שהאלימות והניכור והאטימות גדלו לעין שעור. לצערי הרב אתה ידידי ואני וחברי הפורום זה אנחנו היוצאי דופן אנחנו רואים מה שהרוב מעדיף להתעלם ממנו.

 

[שילה1]

עצי-זה מושג משפטי שאומר:איך היה

נוהג במקרה מסוים אדם כמוני וכמוך.. ולצערי בנושא השופטים לא מסכימה איתך:אם אכן היו רואים את רבוי עבירות האלימות-היו מנצלים את מקסימום העונשים העומדים לרשותם בכל עבירה. ולא היא! וגם לעברית שכאלה יש שם מיוחד בבית המשפט:"מכת מדינה"....

 

[שילה1]

ועוד משהו:אני shila ../images/Emo68.gif

 

[עצי הצפצפות]

שופטים

אז ראשתי כל התנצלות חשבתי שאת זה הוא. (בן ולא בת ) . שנית מקבלת את הערתך שהשופטים כן רואים את ריבוי העברות -אבל אז נשאלת השאלה אם הם כן רואים את מגמת העליה בכמות העברות ובעוצמתן איך זה שהם לא נותנים את מרב העונש כדי להרתיע . ולי נראה שהתשובה היא שהשופטים התרגלו הסתגלו -העברות כבר לא מזעזעות אותם ובעצם שופטינו היקרים מרוב ריבוי מקרי אלימות מזעזעים שעוברים תחת ידיהם כבר לא מזועזעים הם פיתחו איזה אדישות אטימות . דבר דומה קורה לחלק מהרופאים בבתי החולים הם מפסיקים לקחת ללב ואז אנו חווים יחס מזלזל מצידם -אבל זהו איזשהו מנגנון הגנה של הגוף של הפחד ממעורבות רגשית .

 

[שילה1]

יש הרבה בדברייך:זו הרי רק"עבודה"

והם אינם מעורבים רגשית,ולכן בא הסיפור האמיתי שספרתי. ואל לך להתנצל.כולנו טועים לעיתים,לא כך?

 

[עצי הצפצפות]

אכן כולנו טועים

אבל לא כולם מוכנים להודות בטעות .(כדרך אגב -יש אנשים שרק האחרים אשמים הם אף פעם לא טועים). והסיפור שספרת על השופטת מעורר את המחשבה איך בעצם אנו כאנשים בחברה שמודאגים מהתגברות האלימות יכולים לגרום לאנשים שנהיו אדישים או אטומים להזדעזע (בלי לאנוס להם את הבת כמובן) . לגרום להם להעמיד את עצמם במקום הקורבן .

 

[שילה1]

זו שאלת השאלות....צודקת!

בקיצור:יש להחמיר ענישה,אכיפה,ולשקול דרכים נוספות.

 

[עצי הצפצפות]

דרכים נוספות

הבן שלי לומד בתיכון בו נרצח לפני שבועיים תלמיד במועדון לילה . עקב זאת החליטו להזמין אתמול הרצאה להורים . אומר את האמת חזרתי מזועזעת מההרצאה . המוטו של ההרצאה היה שהתגברות האלימות אצל בני נוער קשורה קשר הדוק לזה שההורים במקום להיות סמכות ולהציב גבולות לילדיהם מעדיפים להיות חברים שלהם. ובכך הם פוגעים בילדיהם כי הם לא מלמדים אותם להבחין בן טוב ורע לא מלמדים אותם גבולות לא מלמדים אותם לרסן את רצונותיהם ולהפך מלמדים את ילדיהם שניתן לזלזל בהורים כי מילה שלהם איננה מילה . ומלמדים את ילדיהם שניתן לזלזל במורים . ובעצם את השיעור הכי חשוב ללמד את הילד כבוד לזולת במקום רק התחשבות ברצונות האגואסטיים של הילד הם לא מלמדים. ומטרת ההרצאה היתה לזעזע את ההורים ולגרום להם להבין שבהתנהגות שלהם הם פוגעים בילדיהם . אבל אני חזרתי מזועזעת כי הבנתי שזה שאני מקנה בבית את הערכים הללו אינו מגן על ילדי מכך שסביבתם נהייתה ככ אלימה . וכרגע אני מתלבטת ביני לבין עצמי מה אני עושה עם התובנה הזו . אני חשבתי לנסות לארגן קבוצות הורים למפגשים נוספים.

 

[שילה1]

ומה יעשו ההורים?כשתלצידים והוריהם

תוקפים מורים,כשבני נוער מדברים ומאיימים בדרך קבע-מה תעזור קבוצת הורים ולמה בדיוק? תגבור מחלקי נוער במשטרה,ענישה קשה ואפקטיבית,ובעיקר-חינותך מהבית. אלה הפתרונות לדעתי!

 

[עצי הצפצפות]

את בהחלט צודקת

אבל ההורים לא מבינים שהם פוגעים בילדיהם בעצם זה שהם לא מחנכים אותם. ואת זה צריך להסביר לרוב ההורים . כל פעם שהורים התלוננו לפני שהמורה לא מלמדת כלום בכיתה אמרתי להם בבקשה לכו לבדוק מה הולך בכיתה ותראו שרוב היום מתבזבז על בעיות משמעת אז לא פלא שלא מספיקים ללמד כלום .(אי אפשר רק להאשים את המורים) ועוד יותר עצוב שהילדים בעקבות זה לא רק שהם בבוקר בביה"ס אלא שרובם אחרה"צ במקום לשחק הולכים לשעורי עזר . אז בגלל חוסר המשמעת וחוסר הכבוד למורה התוצאה שהתלמידים עצמם סובלים . ואני בנתיים לפני לנסות לארגן קבוצות להרים כדי לגרום להם להבין שהם פוגעים בילדיהם ציירתי אתמול ציור מחאה על האלימות הנוראית ועל הזלזול בחיי אדם.

 

[רואה עתיד]

עסקות טיעון מפוקפקות

לצערי הרב אני מסכים עם דבריך שילה. השופטים אינם מודעים מספיק לטראומות ולמצב הנפשי הקשה של הקרבן, אלא אם כן זה חודר אליהם עמוק לתוך הבית פנימה. מדי פעם אני שואל את עצמי את השאלה הבלתי נמנעת, מנין הקלות הבלתי נסבלת של העונשים על מעשי אונס ושאר פשעים חמורים? אין לי תשובה בדוקה. אני לא יכול להכנס לנבכי מוחו של השופט ולמערכת שיקוליו. יחד אם זאת אני לא אתפלא אם התשובה לכך היא פשוטה. רצון עז של השופטים לפסוק על סמך "עסקות טיעון" מאד מפוקפקות. עסקות שחוסכות להם מאמץ מחשבתי ובעיקר זמן (הרי הפרקליטים משני הצדדים ביצעו עבורם את העבודה וסגרו ביניהם). מי שמשלם על ה"עסקה" הוא קרבן הפשע ומי שמרוויח הוא הנאשם שתמיד, אבל תמיד יוצא ממנה בעונש מופחת. מאד מאד מופחת. חבל, אבל זו המציאות שבה אנו חיים.

 

[שילה1]

והיום?הוריהם של אלו שנעצרו בגין

שיבושי תנועה על רקע התנגדותם להתנתקות,מגבים את ילדיהם! היכן נשמע כדבר הזה? אמבולנס לא מגיע ליעדו,יולדת לא מגיע לבית החולים,אזרחים תמימים מתעכבים שעות בדרכם לעבודה וממנה,אמהות מאחרות לאסוף את ילדיהן מבתי הספר,מעונות ובתי תלמיד. מדינה שלמה -חייה משובשים-ואלה מצהירים כי ילדיהם גיבורים! מתביישת שקיימים הורים שכאלה בינינו,ובלי כל קשר כמובן לעמדתם הפוליטית. והצעה:אם כל הורה לקטין מחוייב היה לשלם בגין הנזק שבנו גרם,כפי שמקובל בארצות אחרות,היתה נחסכת הבעייה. ומכאן שולחת ברכה של חזק ואמץ לשוטרי משטרת ישראל ,העוסקים במלאכה הקשה וכפויית הטובה של שמירת חוק וסדר,תמיד ובעיקר בימים קשים אלו. ובנימה אישית-ל"שוטרה" של שושה ושלי,חזקנה ואמצנה בנות! אתן תבצענה הכל על פי הכתוב,בנימוס ובחכמה האופיינית לכן!

 

[עצי הצפצפות]

את צודקת ,אבל גם ההורים האלה

לא מבינים שבזה שהם מגוננים על ילדיהם הם לא עוזרים להם . אולי בטווח המיידי הם לא יחטפו עונש אבל מה הם למדו ? שאפשר לצפצף על החוק אין דיו ואין דיין ושתמיד יהיה מי שיציל אותם עד שהם עלולים להסתבך במשהו הרבה יותר חמור ואז כבר לא יוכלו ההורים לעזור ואז עלול להיות מאוחר מדי. ובעצם מה שיותר מסובך שהנערים הללו לא לומדים לקחת אחריות על מעשיהם.