מכתב לילדיי

[אביר מודרני]

מכתב לילדיי ../images/Emo82.gif

כשהתגרשנו עוד הייתם קטנים הייתם נרדמים כשמספר אני לכם סיפורים את השוקו שמכין לכם הייתם שותים ואוכלים את הדברים הטובים ששמתי בסנדווצים. יום אחד אמרתי לכם אני הולך ומסב את פניי בוכה. עברו ימים אתם גדלתם אליי באים להתארח וחשים כאורח ואני איבדתי את הסבלנות לא מספר סיפור ומכין רק נס. אני יודע שאני לא בסדר ומצטער רוצה לנסות לשפר אך הזמן עובר והמרחק בנינו רק גובר. סליחה שמביאים ילדים מאהבה והם היחידים שגדלים עם זכרונות של אכזבה. אולי יום אחד יהיה אחרת יהיה בסדר אמא ואבא לא יחזרו וגם לא יאהבו אך נחוש שוב כמו משפחה. כולי תקווה כולי תפילה.

 

[סגול מתעקש]

זה משהו שבו רק אתה אשם

אני הצלחתי להתגרש ולהמשיך לאהוב את בני, הצלחתי להרוס לו את המשפחה אבל לא גנבתי לו את אביו, המרחק בינינו רק מתקצר מיום ליום ואהבתינו רק גדלה. כן אני בהחלט משלם על כך מחיר במריבות עם הנשים החדשות בחיי שרובן לא עומדות בכך שבני בא לפניהן!!! אז כנראה לא מגיעה להן אותי. המלצה. סוף שבוע חופש רק עם הילדים במקום עם הרבה פעילות לכל המשפחה,בלי חברות!!! סגול(לא מוותר על בנו)

 

[רות 2]

כל פעם שאני קוראת את סגול ...בנושא.

ברור לי(משום מה??!) שיש לו טעם טוב בנשים..... רק שהבחירה שלו בהן לרב לא מוצלחת ... אם הוא צריך לריב עם הנשים החדשות בחייו על עיניין כל כך ברור מאליו....מי בא לפני מי..... (רות- בנימה בכלל לא עוקצנית)

 

[ophra]

../images/Emo45.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo6.gif

עפ

(הייתי חייבת...)

 

[רות 2]

את חסרה לי וירטואלית שכמותך.....

 

[סגול מתעקש]

יאלה על חשבוני../images/Emo3.gif

תודה לשניכן על "פתיחת עיני". וכן אני יודע, אני בוחר אותן צעירות מדי... ולכן הן לא המתאימות ביותר כנראה. אם שמתם לב אני לא מתלונן. רק מספר - בשביל לא משעמם...(את פוגי כולם מכירים לא) סגול(תחת שמים סגולים)

 

[ניצת שושן]

אחחח סגולי כמה אהבתי את המשפט

"כן אני בהחלט משלם על כך מחיר במריבות עם הנשים החדשות בחיי שרובן לא עומדות בכך שבני בא לפניהן!!! אז כנראה לא מגיעה להן אותי."

 

[spivak12]

לאביר המודרני

מלא רגש הוא שירך, אביר, והיטב השכלת לבטא עצמך בשיר. מובן הכאב ומובנת האכזבה, וניתן לחוש שבתוכך קיימת רוב אהבה לילדים קסומים ורכים שנפגעו, לרגעים נפלאים שיותר לא יהיו. עם זאת , הרשה לי לך לומר, כי שום דבר עוד לא מאוחר. אבא ואמא לא יחזרו לחיות יחדיו, אבל אתה אותם הן תמיד תאהב. אז אנא, אל תקבל אותם כאורחים, קבל אותם בזרועות פתוחות ובפרחים. תן להם לדעת כי ביתך הוא מבצרם, ובכל רגע בו ירצו תהיה שם עבורם. אל תאפשר לעצמך לחיות על זכרונות אכזבה, אלא בידך הדבר ליצור כאן ועכשיו המון אהבה. בהצלחה

 

[michaly44]

קצר את המרחק

הכאב שלך מורגש ולכן לא הייתי ממשיכה לשוחח איתם ממרחקים אלא מהלב. היום הם גדלו ולכן גם התובנה שלהם אחרת. שנה כיוון כמו שסגול אמר. אף פעם לא מאוחר. ועדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר.

 

[אביר מודרני]

תודה אבל

מצטער לאמר לא מחפש עצות כי הדבר מורכב מאוד וכשאין לכם/ן יותר מידע אי אפשר לייעץ.תודה בכל אופן.רק ברוח הפורום פשוט נשפכתי במחשבותיי.

 

[רות 2]

אז......

חמודי תפיולות...ותקוות לא מספיקות ...גם אם רק נישפחתה.... ויעוץ לא ניתן רק בגללעותר מידע.... אלה גם בגלל ניסיון, אינטאיציה ורגישות..... אז דיי עם חרטה של תפילות ותקוות ודיקלומי שירה מרגשת... וכנס לעשייה מקשרת....מתקשרת!!!!!!!!!!!!

 

[רות 2]

בגללעותר=בגלל יותר

 

[אביר מודרני]

רות 2 3 4 5

אם בא לי להתפלל או בא לי להיות רגשני זה עניני ופורום נועד לכל. את יכולה פשוט לא לקרוא מה שכותבים ולא תמיד צריך להגיב. אם תלמדי לספור עד שלוש(לא עד 10)תהיי מאושרת יותר בחייך.

 

[רות 2]

אני.....

מאושרת בחלקי ...תודה.. וכלל ,ואני בדרך כלל סופרת מ10...9..8...7... וכך הלאה.... השאלה למה אתה לא מאושר??...אל תענה לי... כי אותי זה לא ממש מעניין..ענה לעצמך בלבד..! כמובן עינין התפילות ושאר ירקות הם עינינך ותגובות אני מגיבה רק למי שנידמה לי כי זה יכול להאיר את עיניו לעוד דרך חשיבה ולמי שיכול לראות ביקורת /עצה כעינין בונה.... אתה לפי תגובתך כניראה לא מאלה ...רות כמובן תידאג לזפזפ /לדפדף הלאה

 

[ניצת שושן]

אביר , רק רוצה לומר כי

נפלא שאתה שופך את מחשבותיך אך אם כבר דיברת על רוח הפורום כולנו כאן לתרום ולהתרם אם היינו רוצים לכתוב סתם יש הרי דף ונייר לא? בכל מקרה כשאתה כותב תהיה מוכן לכך שהמחשבות שלך הפכו לנחלת הכלל וכל אחד לוקח אותם למקום שהוא רואה לנכון...

 

[פוסעת בדרך חדשה]

למה הילדים אמורים לסבול???

אביר מודרני. אני פרודה קרוב לשנה. בעלי לא רצה להיפרד בהתחלה, כי טען שיהיה לו קשה להיות רחוק מהילדים. אני מצידי, יוזמת הפרידה, הדגשתי, שהוא יכול לבוא לבקרם וגם לקחת אותם מתי וכמה שירצה. היום......לאחר 10 חודשים, בקושי לוקח אותם, את הפעם בשבוע. כמעט ולא מתקשר אליהם, לא מתעניין בהם, חי את החיים שלו, כאילו והם אינם הילדים שלו. חבל שזה ככה. חבל שהאהבה אל הילדים נפגעה תוך כדי הפרידה, הרי הם אינם אשמים במצב. חבל שהילדים מבינים שאין להם עוד אדם, מלבד אמא שלהם, שיתמוך בהם, ידאג להם, ואליו הם יכולים לפנות כל זמן שזקוקים לייעוץ ותמיכה. חבל....וכואב.

 

[דנדוש בת]

אביר מודרני...

זה היה מרגש מאוד... אני כאמא שואלת אותך.. למה יש מרחק בינכם? האמא לא מעודדת קשר? אתה גר רחוק מידי? עובד בחו"ל? אני בטוחה שהיום הכל שונה כי אתה לא חי איתם ביום יום.. והם משתנים לך ... אבל אני חושבת שאתה יכול לשנות זאת..אני בטוחה... בני כמה הילדים? לא טוב לך וניכר זאת ממכתבך.. אשמח לקרוא עוד ולנסות מהפן האימהי לעזור איפוא שאפשר.. ועד אז...

דנדנוש

"..אהבה שלא תיגמר לעולם..."

 

[s h o o s h a]

מחזירה אליך

רק אתמול כתבת (לפחות כאן) את זה וביני לביני הכי הרגיש לי להחזיר לך את זה אז, תקרא ותפנים המילים שלך

לדמוע בסוף טוב של סרט, לחוש מזוהה עם שיר מתנגן, לבכות כשעצוב לכאוב מסבל של ילדים,מבוגרים. להיות קשוב לצד שמנגד להאזין למילים שנאמרות. לאהוב בלי דיי וכשיש שיגרה לנסות לשפר. להביט לתוכך ולאמר: מחר באמת אהיה אדם חדש. להתנצל כשפוגעים, לצחוק כשטוב בחיים ולתת לתת בלי לצפות לקבל. (אולי רק מעט).

 

[מצוטטת]

וואללה שושה ../images/Emo45.gif

ויחד עם זאת הכאב גדול! ואני מניחה שלא אחד מהנוגעים בדבר

 

[r e d head]

אני

אהבתי לקרא את הפתיחות שלך בכתיבה. לי בלטה שורה אחת בכתוב : "ואני איבדתי את הסבלנות" להחזיר לך את הסבלנות והאושר בחיים, זאת לדעתי המשימה הראשונה שאתה צריך לעשות, כדי לשנות את הקשר שלך עם הילדים ובכלל. ילדים להורים גרושים יכולים להיות ילדים מאוד מאושרים. ואף פעם לא מאוחר לשנות. בהצלחה.