מכתב לחנוך דאום
לאחר קריאת ספרו "אלוהים לא מרשה" שלחתי מכתב קצרצר לחנוך דאום, והנה הוא לפניכם: אני כותב לך אחרי קריאה של ספרך "אלוהים לא מרשה". לא, לא מדובר בעוד מכתב אוהד שמשבח את כתיבתך. אני בטוח שקיבלת לא מעט כאלה. אני כותב לך על מנת להודות לך. מעבר להנאה הרציפה מקריאת הספר, נתת לי המון המון חוזק. אני ****, בחור דתי בן 19 וחצי. והומו. אני בטוח שאתה יכול לתאר לעצמך עם איזה קשיים אני צריך להתמודד בחיי היום יום שלי, את חלקם גם תיארת בספר כשחווית יחסים הומוסקסואלים בילדות. אז שלא כמוך, אצלי לא מדובר ביחסים בעקבות מצוקה ומשבר, אלא באמת בדרך חיים. כבר השלמתי עם העובדה שזה מה שאני, וכעת אני בהתמודדות עם הפיכת חיי לטובים יותר, זאת בעזרת יציאה מהארון בפני הקרובים אלי. כבר התוודתי בפני כמה חברים וגם בפני אחי היקר, אבל את המשוכה העיקרית - ההורים - עוד לא עברתי. אני בטוח שמצפים לי רגעים לא קלים, אבל בעזרתך אני מרגיש בטוח יותר. למדתי ממך (דרך ספרך) כי יש דברים שעליהם אסור להתפשר, וצריך ללכת בעקבות האמונה (או במקרה שלי - בעקבות הנטייה). אתה הכרזת בפומבי על אמונתך השונה ודעותיך הפוליטיות השונות - אני אכריז על נטייתי השונה. הלוואי ויהיו לי הכוחות שיש לך על מנת לעבור את זה. תודה על האומץ בפרסום הספר. אני בטוח שאני לא היחיד שלמד ממנו דבר או שניים. אני מאחל לך רק טוב והצלחה. מי ייתן ובעז"ה המגזר אליו שנינו משתייכים ישכיל לקבל בקלות את השונה. עם המון הערכה, **** קיבלתי מחנוך תגובה מהירה וקצרה: "מאוד מרגש, תודה המון". מה אתם חושבים???
לאחר קריאת ספרו "אלוהים לא מרשה" שלחתי מכתב קצרצר לחנוך דאום, והנה הוא לפניכם: אני כותב לך אחרי קריאה של ספרך "אלוהים לא מרשה". לא, לא מדובר בעוד מכתב אוהד שמשבח את כתיבתך. אני בטוח שקיבלת לא מעט כאלה. אני כותב לך על מנת להודות לך. מעבר להנאה הרציפה מקריאת הספר, נתת לי המון המון חוזק. אני ****, בחור דתי בן 19 וחצי. והומו. אני בטוח שאתה יכול לתאר לעצמך עם איזה קשיים אני צריך להתמודד בחיי היום יום שלי, את חלקם גם תיארת בספר כשחווית יחסים הומוסקסואלים בילדות. אז שלא כמוך, אצלי לא מדובר ביחסים בעקבות מצוקה ומשבר, אלא באמת בדרך חיים. כבר השלמתי עם העובדה שזה מה שאני, וכעת אני בהתמודדות עם הפיכת חיי לטובים יותר, זאת בעזרת יציאה מהארון בפני הקרובים אלי. כבר התוודתי בפני כמה חברים וגם בפני אחי היקר, אבל את המשוכה העיקרית - ההורים - עוד לא עברתי. אני בטוח שמצפים לי רגעים לא קלים, אבל בעזרתך אני מרגיש בטוח יותר. למדתי ממך (דרך ספרך) כי יש דברים שעליהם אסור להתפשר, וצריך ללכת בעקבות האמונה (או במקרה שלי - בעקבות הנטייה). אתה הכרזת בפומבי על אמונתך השונה ודעותיך הפוליטיות השונות - אני אכריז על נטייתי השונה. הלוואי ויהיו לי הכוחות שיש לך על מנת לעבור את זה. תודה על האומץ בפרסום הספר. אני בטוח שאני לא היחיד שלמד ממנו דבר או שניים. אני מאחל לך רק טוב והצלחה. מי ייתן ובעז"ה המגזר אליו שנינו משתייכים ישכיל לקבל בקלות את השונה. עם המון הערכה, **** קיבלתי מחנוך תגובה מהירה וקצרה: "מאוד מרגש, תודה המון". מה אתם חושבים???
