מכתב לחברה

@tagel

New member
מכתב לחברה

הכאב הכי גדול בעולם הוא הכאב הפרטי שלך איש אינו חושף אותו איש אינו יודע אותך אם השוכלת את בנה מתעוררת בבוקר בחדרו הריק גבר שאיבד אהובה היא הרחק צוחקת והוא כאן בוכה. ילד שסובל בשתיקה ודממה עת קורבן ניצול מיני הוא. רב חובל הנכנע לסערה ונקבר עם ספינתו הוא. כל כאב מיוחד הוא לפרט איש לא יבין זאת מלבדו כל כאב שמור בלב כמו אוצר ואנו פוחדים להוציאו דמעות מהעין, דמעות מהלב התכווצות חזקה של הלב כאב שחותך כמו סכין חד בבשר וצורב הוא ואכזר. עת תצאי ממקום משכבך לא יהיו עוד אלו הכאבים עת תחלימי את פצעך והוא יגליד עם השנים אל נא תבקשי לדעת אם השמש אז יזרח ואני אינני יודעת מאום אל תחכי לפרח שיפרח אם שמים שחורים או בהירים יהיו אם אהבה בלבך תלבלב לא אדע אך אוכל להבטיח כבר לא יהיה בך עוד כאב זה היום בו תחלימי היום בו תצאי מהכפור וגם אם העולם שחור הוא תמלאי אותו את עצמך באור. איך שתבחרי ללכת יעמדו תמיד מאחורייך היכן שהרוח נושב הוא שם נמצאים כל אהובייך כעת כל שעליך לבקש רפואה אחת ועוד רפוי נפש ואזי תצאי מכלל סכנה תצמיחי דשא במקום הרפש אומללות ממך והלאה והטוהר בך ישרור צאי למרחב המשיכי הלאה פרשי כנפייך אל הדרור אוהבת אותך - תגל
 
הי תגל

אוף, אני שוב בוכה.. השיר מתאים עכשיו.. ואת רואה מה קורה כשמנסים לשתף.. בי
 
למעלה