מכתב לאבא

מכתב לאבא

שלום אבא יקר, באמת מזמן לא דיברנו. הייתי מאוד עסוקה וטרודה אתה יודע...לימודים, עבודה וקצת שכחתי אותך. טוב, לא ממש שכחתי.. רק שדברים אחרים הטרידו את ראשי. אני חושבת עליך הרבה, מתגעגעת אליך. נזכרת בריח הזה שלך, בריח שיש רק לאבא שלי. מסתכלת בתמונה שלך וחושבת לעצמי כמה עליז וחייכן אתה כמה אתה יודע להצחיק אותי, לשעשע, גם כשאין לי מצברוח. ולפעמים, אני רוצה לספר משהו ואני אומרת (כן, ממש בקול) : "בואו נספר לאבא.." ואז כולם מסתכלים עליי במבט כזה מרחם ומנידים בראשם. הם לא מבינים שבשבילי אתה עוד כאן, אתה בתוך הלב והנשמה שלי שומעת את הקול שלך מהדהד בראש שלי, מתייעצת איתך ומספרת לך הכל. הרי זה ברור שאתה עוד כאן, לא ייתכן שעזבת אותי ככה והלכת לך למקום אחר, אבא שלי בחיים לא היה עוזב אותי, הוא לא היה עוזב את ה"מלכה" שלו. נכון שאתה עוד איתי כאן? אבא, ביום שישי נבוא אליך כולנו, נבוא לבקר אותך בבית ההוא מאבן שבנינו לך אולי אתה יכול לבוא לבקר אותנו פעם גם? אנחנו כל כך מתגעגעים.. תבקש רשות מבורא עולם.. תגיד לו שזה ממש לקצת.. שנתיים בלעדיך זה הרבה יותר מדי. לילה טוב אבא שלי יקר אוהבת, המלכה שלך.
 

מתוקית.

New member
יו רקדניתתתתתתת

זה לא יהיה שקר אם אומר לך ריגשת אותי עד מאוד אפילו גשם ירד לי אוףףףףףףףף את יודעת משו רקדניתושששש את צודקת הוא חיי הוא חיי בתוכך דרך החוויות שלכן ביחד דרך הזיכרונות רק רוצה לשלוח לך חיבוק ענקקקקקקקקק אוהבת אותך ג´ול
 
רקדניתתתתתתתת

היו תקופות שלא הפסקתי להביט בתמונה... פחדתי שאשכח את הפרצוף, את החיוך, את השפם, את המשקפיים.. אותו... ובמשך הזמן הבנתי ש... המבט ההוא איתי כל הזמן... בגשם, בשמש, בטוב ברע.. בכל הזמנים ללא הפוגה... כמו כוכב זוהר שלא כבה שולחת לך כוכבי געגוע שאי ברכה ורק טוב!!!
 
כלכך מרגש ...

מכתב שנכנס ישר אל הלב מזכיר לי הרבה אותי אבל אצלי המכתבים הופכים לשיחות נפש כאילו היה ממש לידי . 25 שנה עוד מעט הוא לא איתי וזוכרת אני כל רגע שהיה לי איתו זוכרת אני הכל .... קשיים וגם חוויות . כלכך עצוב לי שהוא לא יהיה לידי כשאביא את הילד הראשון שלי אבל הוא איתי , כי הוא שומר עלי הוא שומר שלא יקרה לי דבר הוא המלאך שלי ... ומענין , הוא היה קורא לי נסיכה כי למרות שהייתי הבכורה הייתי בשבילו הנסיכה שלו .. אבא שלי .. כלכך הרבה געגועים אליו .. עצוב ...
 

אני.

New member
אבא...

את יודעת בימים האחרונים מוצאת את עצמי שם המון... בבית ההוא מהאבן,מספרת לו,בוכה על כתפו כמו פעם... מתיעצת,... מתגעגעת.. אז כשטמנו אותו התעקשתי לבנות לו "גינה" אדנית קטנה,וכבר שנים אני עוברת שם,שותלת, משקה,מטפחת,שיהיה לו נעים שירגיש כמה...כמה הוא חסר וכן הוא כאן איתי.... לעולם הוא יהיה איתי.. תמיד ישאר אבא שלי.
 

מתוקה39

New member
רקדניתתתתתת

נגעת ללבי במכתבך לאבא, כמה שאני מזדהה איתך....אבי נפטר לפני 9 שנים, ומאז אני מתגעגעת אליו, ורוצה שיבוא לבקר, לצערי זה לא קורה. (אפילו לא בחלום קטן). הלוואי ולא תדעי עוד צער. מתוקה39
 
למעלה