יתומה לשתי אימהות
New member
מכתב לאבא ולאמא:
תמיד אמרו לי שכאשר אחזור מהבצפר אבא ו/או אמא יקבלו את פניי בחיבוק ונשיקה אוהבת, אבל אף פעם זה לא קרה. למה אני היחיד שעל צווארי תלוי המפתח של הבית? למה כשאני חוזר מבחוץ ומדמיין שבבית יש מרק חם או איזה עוגיה טעימה שאני אוהב אפ`פעם זה לא קורה? כשמגיע מכתב להורים בתיבה אפשר לפי דעתי להשיבו חזרה לשולח - אין מי שיקרא את זה. אני רוצה לומר את המילים אבא - אמא ולחוש באמת, עמוק בלב שאבא שם תמיד בשבילי ואמא תמיד תגן עלי... אני רוצה לשמוע את המילים אבא - אמא ולהתרפק על זכרונות ילדות נעימים שנתנו לי את הכוחות לגדול למרות. אני רוצה אבא. אני רוצה אמא. אבא ואמא אמיתיים כמו באגדות ובסיפורים...משו כזה שלא מאכזב לעולם! אבל החיים קשים, ואלוהים בחר, בוחר, ויבחר איך לנהל אותם. אלוהים כותב את ספר החיים שלנו.העלילה בסיפור קשה עלי. האם זה צודק?? באחד הפרקים הראשונים אמא נקטפה מחיי, ובהמשך עוד אמא נעלמה לי, והיום אני מאבד גם את אבא. אבא שפעם היה האיש שאני מביט בו במבט מעריץ ומעריך כי עליו נותר לי להישען... גם אתה אבא הולך ונעלם מחיי אט אט... פעם שמעתי מאיש גדול שאמר:אם לא מתים מדברים קשים - מתחשלים! אבל אין סף להתחשלות??! אם תחשוב היום אבא למלא לי את החור שיש לי בלב לא תצליח! החור שפערת הפך לבור! ``בור כרה ויחפרהו`` אמנם,חבל לי לאבד אותך אבא, אבל אני רק הילד שלך ולא אוכל לחנך אותך. החותם בדמעות של דם: בינך היתום בעודך בחיים. (בכל איש גדול מתחבא ילד קטן. המכתב הנ``ל נכתב מאת הילד הקטן שבליבי. הורים, אל תעשו את העוול הזה לילדיכם!)
תמיד אמרו לי שכאשר אחזור מהבצפר אבא ו/או אמא יקבלו את פניי בחיבוק ונשיקה אוהבת, אבל אף פעם זה לא קרה. למה אני היחיד שעל צווארי תלוי המפתח של הבית? למה כשאני חוזר מבחוץ ומדמיין שבבית יש מרק חם או איזה עוגיה טעימה שאני אוהב אפ`פעם זה לא קורה? כשמגיע מכתב להורים בתיבה אפשר לפי דעתי להשיבו חזרה לשולח - אין מי שיקרא את זה. אני רוצה לומר את המילים אבא - אמא ולחוש באמת, עמוק בלב שאבא שם תמיד בשבילי ואמא תמיד תגן עלי... אני רוצה לשמוע את המילים אבא - אמא ולהתרפק על זכרונות ילדות נעימים שנתנו לי את הכוחות לגדול למרות. אני רוצה אבא. אני רוצה אמא. אבא ואמא אמיתיים כמו באגדות ובסיפורים...משו כזה שלא מאכזב לעולם! אבל החיים קשים, ואלוהים בחר, בוחר, ויבחר איך לנהל אותם. אלוהים כותב את ספר החיים שלנו.העלילה בסיפור קשה עלי. האם זה צודק?? באחד הפרקים הראשונים אמא נקטפה מחיי, ובהמשך עוד אמא נעלמה לי, והיום אני מאבד גם את אבא. אבא שפעם היה האיש שאני מביט בו במבט מעריץ ומעריך כי עליו נותר לי להישען... גם אתה אבא הולך ונעלם מחיי אט אט... פעם שמעתי מאיש גדול שאמר:אם לא מתים מדברים קשים - מתחשלים! אבל אין סף להתחשלות??! אם תחשוב היום אבא למלא לי את החור שיש לי בלב לא תצליח! החור שפערת הפך לבור! ``בור כרה ויחפרהו`` אמנם,חבל לי לאבד אותך אבא, אבל אני רק הילד שלך ולא אוכל לחנך אותך. החותם בדמעות של דם: בינך היתום בעודך בחיים. (בכל איש גדול מתחבא ילד קטן. המכתב הנ``ל נכתב מאת הילד הקטן שבליבי. הורים, אל תעשו את העוול הזה לילדיכם!)
