מכתב הקצינים

[עוד יוסף פנדריך]

מכתב הקצינים

מישהו יכול לומר מה בדיוק נאמר במכתב הקצינים שכל כך הקפיץ את הרמטכ"ל? מה שמפריע לי בכל הפרשה הוא "הטיפול האישי" בכותבי המכתב. מדובר באזרחים שהביעו דעה. למיטב ידיעתי הצהירו שלא ישרתו בשטחים. זכותם להשמיע מחאה נגד מה שנראה בעיניהם מדיניות של דיכוי. להזמין אותם "לברור אישי" ולפתוח במסע של הדחות היא פגיעה בחופש הביטוי. חייבת להיות הפרדה בין האזרחות לצבא. אזרח יכול למחות נגד הצבא. אם יוזמן לשירות מילואים ויתנגד לשרת בשטחים יהיה מקום לברור, אבל כשהוא מוחה בזמן שהוא אזרח אין להטרידו.

 

[nirdagan]

אני חושב ששני דברים

האחד, שהמכתב קרא בפירוש לסרבנות. זה שונה ממכתב הקצינים של 1982. הם הודיעו במפורש שיסרבו לשרת בשטחים. השני, ההתנסחות של המכתב כפוליטי. למשל תיאור הנוכחות הצבאית הישראלית בשטחים כ"מלחמת שלום ההתנחלויות". כלומר לא היתה (רק) התייחסות לפשעי מלחמה אלו או אחרים. זה מה שגרם לו לחשוד שמדובר בהתארגנות פוליטית, שמטרתה להמריד את החיילים נגד השירות הצבאי. ניר

 

[שמחה ניר]

מבלי להתייחס למקרה המסויים...

מבלי להתייחס למקרה המסויים, ברור שלאנשי מילואים שאינם בשירות פעיל מותר שיהיו להם שיקולים פוליטיים. ואם הרמטכ"ל, מחשש שהוא לא יצליח להוכיח קשר "פוליטי", דהיינו מפלגתי, רוצה להרחיב, ומאשים את כותבי המכתב בשיקולים "אידיאולוגיים" - הוא בא לקלל, ונמצא מברך. מי ייתן וכל עם ישראל היה מונחה-אידיאולוגיה! ולמי שמחשיד אותי בשיקולים פוליטיים או אידיאולוגיים בקשר עם הדברים שאמרתי כאן, יש לי סיפור: פעם היה אוהל-מחאה אשר החזיק חודשים ארוכים. יום אחד אני עצרתי על ידו, נכנסתי פנימה, ואמרתי ליושבים שם: אני אמנם מתנגד לדיעותיכם, אבל מוקיר את הסבלנות והאומץ שלכם. הם, כמובן, ניסו מייד להשפיע על דיעותי, אבל אני אמרתי להם: עד כאן. נכנסתי הנה כמחווה אנושית, לא כמחווה פוליטית. קימקא

 

[עוד צפורה גנן]

מכתב הקצינים

לו היו קוראים למכתב - מכתב האזרחים הזועמים, מבלי ציון דרגתם, או אז לרמטכ"ל היה מה להגיד רק במישור המוסרי. ואולם ברגע שכל הפואנטה היא - אנו קצינים במיל´- הרי בהיותם במיל´ הרמטכ"ל הוא מפקדם, והבעת דעתו בנושא אינה רק במישור המוסרי, אלא גם במישור הצבאי.

 

[שמחה ניר]

מדוע רק לאלופים במיל מותר?

החלוקה אינה בין המישור המוסרי למישור הצבאי, אלא בין המישור הלגיטימי למישור הלא-לגיטימי. ומ ה שמותר לאלופים במיל´, מור גם לטר"שים במיל´. קימקא

 

[מ כוערת]

אידיאולוגיות...

בקיסרות המרכז אפריקנית, בה נולדתי, היה קיסר בשם בוקאסה, שהסביר מדוע ביצע טבח בילדים בני 13 שלא אחזו נשק, במילים הבאות: they were bad children they had idiologies

 

[הדודה מתה]

ואני הייתי בבנין,באפריקה!

 

[י זהר]

ואני ראיתיאת טל בנין בבלומפילד

דודה מתה, ברוך דיין האמת

 

[אינדיגו]

כצנחן במיל´ , וכרגע בשמ"פ , אבקש

להתייחס לעניין באופן הבא: ראשית, רוב חותמי המכתב אינם קצינים. שנית , הודו כבר חלק מהם כי המעשה במקורו וביסודו פוליטי לחלוטין. שלישית , כל אדיוט יכול להבין כי העניין מונע פוליטית ע"י זרמים שמחפשים בטן רכה כדי לקדם את טענותיהם. רביעית, כאנשי מילואים הם פוגעים פגיעה קשה בכולנו כשהחליטו לעשות מה שעשו. חמישית, אני לא רוצה להילחם לצד אף אחד מהם מעתה ועד עולם. בעיניי הם אנשים קטנים פחדנים וחמקנים שמטעמי נוחות הדביקו למחאתם העלובה גם קורט אידיאולוגי ומצפוני, יעני. אם היה להם מצפון , הם היו ממשיכים בשירות או לחילופין לא מתגייסים בשקט כפי שאפשר לעשות בעיתות מעין אלה. אם אני הרמטכ"ל (הוא היה מח"ט שלי ב-1988 , אני כבר משוחד...) אני שופט אותם על המרדה חמורה ומעיף אותם לכל הרוחות מהצבא. מקומם לא איתנו , בעת מלחמה - מלחמת קיום , אין מקום לנמושות כאלה. מצטער שכתבתי דברים לא מההיבט "משפטי הדמוקרטי" , כפי שעו"ד פנדריך אולי ביקש לשמוע (למרות שלדעתי עו"ד פנדריך העלה כאן את הדיון מנק´ מבט אישית פוליטית , ולפי התרשמותי הוא מזוהה פוליטית וחזק כאן בפורום). כתבתי מתוך הלב , ומתחושת הבטן והפטריוטיות שעוד נשארה בי. מה גם שכעת אני עושה מילואים במקום עלובי הנפש מהמכתב , ולטעמי יש לי זכות לכתוב את דעתי. כל טוב , ושיהיה לנו טוב.

 

[עוד יוסף פנדריך]

תגובה

לא כתבתי מתוך הזדהות פוליטית אלא מתוך חרדה לכירסום הגובר בזכויות האזרח בישראל. הדמוקרטיה אף פעם לא היתה הצד החזק של המדינה והיא נחלשה מאוד לאחרונה. לא מקובל עלי ששלטונות הצבא יקראו לבירור אזרחים שקראו לסרבנות (אם אכן קראו). אם ביצעו עבירה פלילית של המרדה יש להעמידם לדין אבל מסע של התנכלות והדחות מצד הצבא כלפי אזרחים שהשמיעו בקורת עליו הוא מעשה בלתי חוקי.

 

[אינדיגו]

ראה , אם כך עובדת דמוקרטיה

אני מעדיף שלטון צבאי - חד וחלק. אל תצייר את זה יפה כעת "אזרחים שקראו.....וכו´". אם היו כותבים עצומה אזרחית וקוראים לה "עצומת המודאגים" או "שבעה אבות" או "השתמטות כהלכה" ניחא. הם קראו למכתבם "מכתב הקצינים" ויש פה טעם לפגם ענקי , אז שלא יגלגלו עיניים ויגידו כי זו מחאה אזרחית לגיטימית במדינה דמוקרטית. ואתה יודע מה? הייתי מאחל להם להישפט בשכם אצל אחינו הישמעאלים ולקבל את אותה המנה שקיבלו 3 הנאשמים "אללה ירחמהום...". בלי בולשיט!!!

 

[שוּנית]

רק לשם העמדת הדברים על דיוקם...

ומבלי להביע עמדה לעומקם של דברים: זה לא החתומים על המכתב שהדביקו לו את הכינוי "מכתב הקצינים", כי אם התקשורת.

 

[אינדיגו]

זה לא משנה , הרי הם לא תיקנו את

התקשורת , ולא העמידו אותה על "טעותה"...

 

[שמעוני]

כמה אירוני ששאול מופז מותח גבולות

מצחיק שהרמטכ"ל הפוליטי ביותר מאז קום המדינה (רפול, וברק ילדים לעומותו) שספג נזיפה חמורה משר הביטחון וראש הממשלה על התבטאויות פוליטיות, מדבר על החומרה שבעירוב בין הפוליטיקה והצבא, הרי רק לפני שבועיים שר הביטחון נזף ברמטכ"ל על כך שהוא לא מפסיק להתבטא בנושאים שנתונים במחלוקת פוליטית, והרמטכ"ל אפילו מלמל התנצלות בכלי התקשורת. ודווקא אותם אזרחים - אנשי מיל´ במדים שמבטאים עמדה פוליטית- מוסרית מחוץ לצבא (הרי הם כרגע אזרחים ומותר להם להצהיר ולומר מה שרוצים) מואשמים על ידו. האין גבול לציניות ולאירוניה - האיש שחצה את כל הגבולות שבין הפוליטיקה והצבא בהיותו במדים- בצבא קבע מטיף מוסר לאחרים. או שבעצם מצב שבו הרמטכ"ל ואלופים בצה"ל מביעים עמדות פוליטיות לכל דבר ועניין הוא מותר ואילו לחיילי מיל´ אסור?