JustSomeone00
New member
מכתב אחרון לך אמא..
בית א׳: ושוב הגשם מטפטף על החלון מזכיר נשכחות.. את הבכי הקבוע את הקור של הקירות, שיר עצוב שמתנגן ברקע גורם לי שוב לתהות אם אלוהים שומע ורואה את הדמעות..
ההרס העצמי כבר מזמן יודע שמספיק קצת לשחק לי עם הלב בשביל שאני יתחיל לפגוע, מן משחק מאוס שהסוף שלו כבר ידוע.. אבל עם הזמן למדתי שהשכל הוא שקובע אז בקרב הזה הלב כבר לא משפיע
פזמון: איך לא ראו את הכאב שבעיניים את החוסר ברירה שלי לשתוק את הצורך בזוג ידיים שלא אפול עמוק , ברחתי רחוק כי לא יכלתי עוד לבכות אל תגידי שלא הבנת את גרמת לזה לקרות..
בית ב׳:
השמיים מעליי נותנים הרגשה של הגנה, מה שלא היה לי בתור ילדה קטנה, ותראי איך מהכאב יצא ממני משהו טוב הכל התחיל מהרגע שהחלטתי לעזוב, תביני, לא פעלתי מתוך כוונה לפגוע פשוט לא יכלתי לסבול שאת לא יודעת לשמוע, לנסות להבין שהלב שלי פגוע ושאם אני יישאר אני יהפוך להיות כמוך, הורה גרוע..
עם תיק על הגב בלי לדעת לאן אמרתי סליחה וברחתי משם..
בית א׳: ושוב הגשם מטפטף על החלון מזכיר נשכחות.. את הבכי הקבוע את הקור של הקירות, שיר עצוב שמתנגן ברקע גורם לי שוב לתהות אם אלוהים שומע ורואה את הדמעות..
ההרס העצמי כבר מזמן יודע שמספיק קצת לשחק לי עם הלב בשביל שאני יתחיל לפגוע, מן משחק מאוס שהסוף שלו כבר ידוע.. אבל עם הזמן למדתי שהשכל הוא שקובע אז בקרב הזה הלב כבר לא משפיע
פזמון: איך לא ראו את הכאב שבעיניים את החוסר ברירה שלי לשתוק את הצורך בזוג ידיים שלא אפול עמוק , ברחתי רחוק כי לא יכלתי עוד לבכות אל תגידי שלא הבנת את גרמת לזה לקרות..
בית ב׳:
השמיים מעליי נותנים הרגשה של הגנה, מה שלא היה לי בתור ילדה קטנה, ותראי איך מהכאב יצא ממני משהו טוב הכל התחיל מהרגע שהחלטתי לעזוב, תביני, לא פעלתי מתוך כוונה לפגוע פשוט לא יכלתי לסבול שאת לא יודעת לשמוע, לנסות להבין שהלב שלי פגוע ושאם אני יישאר אני יהפוך להיות כמוך, הורה גרוע..
עם תיק על הגב בלי לדעת לאן אמרתי סליחה וברחתי משם..