קטונתי לדבר בשם הרצל, אבל כמי שמחזיק בספר אלטנוילנד ומעלעל
בו לפעמים, לא דומה מדינתנו האהובה אפילו ברמז למה שהרצל הגה במוחו ותאר בספרו...
חמדנות, חזירות, וחלמאות פשטו בשדותינו, החל מהצמרת ומחלחל מטה....אין לנו מנוס מלהאמין ליוזמה המשפטית, כחומת מגן האחרונה של ההיגיון והצדק, ורק חבל, שלא השכלנו
להתאגד כל השייטים מאחורי חומה כזו עם ייצוג משותף והולם.
איך אומר הפתגם הסיני - קל לשבור גפרור אחד. בלתי אפשרי לשבור 10 גפרורים יחד..