מכירים ..

[LadyButterFly]

תודה רבה ../images/Emo24.gif

 

[רחלי3337]

אתה חייב להיכנס זה חשובבבבבבבב!!!

תקשיב.... עד לפני אמממממ בערך חודש קצת יותר הייתי ככה גם... לקחתי הכל ברצינות... כל דבר שאמרו לי.. ברור שידעתי גם לצחוק אבל אני מדברת על הלימודים.. היתי משקיעה תנשמה ומצפה לציונים גבוהיים... הי לילות שלא היתי נרדמת בגלל שחשבתי על המורה הזאת... ועל זאת... יצא מצב שכבר התנתקתי מכמה חברים בגלל הלימודים.... כמעט כל יום היה לי כאב ראש ממש בלתי נסבל... אבל ממש... אבל עכשיו החלטתי לעשות שינוי... כבר כמעת חודשיים אני ככה... פשוט פותחת את הראש שלי לרעיונות אחרים... אם אנשים אומרים לי בואי צאי... אני יוצאת.. בלי לחשוב יותר מדיי אם עוד יומיים יש מבחן או לא... ותאמין לי התוצאות של המבחנים אפילו עלו..!!!! וכל זה רק בגלל ששיחררתי לחץ!!! הרגשתי כאילו הורידו ממני אלף אבנים... פשוט אמרתי לעצמי "קחו ותעזבו אותי" יש 2 רחלי בעולם אחת ללימודים ואחת אחרי... אז ברור שאני עוד לומדת למבחנים... אבל אז היתי מאוד מאוד לחוצה-צועקת על כלום... והיום אני מאושרת.. ומכירה הרבהאנשים... ותאמין או לא גם גיליתי שהעולם לפעמים נורא יפה!!!!! מה אתה אומר?

 

[שחרחר מתוק]

הממ

לא יודע, אצלי זה לא בדיוק לחץ של מבחנים או לחץ מצד המורים.. אני לא מהאנשים האילו שנלחצים ממבחן.. זה סה"כ חתיכת נייר לא יותר מיזה ואני לא יכול לתת לדבר כזה לדפוק לי ת'מצברוח ככה שמבחנים ולימודים לא בדיוק מלחיצים אותי.. יש את הלחץ הרגיל הזה שיש לכל בנאדם ממוצע אבל לא לחץ היסטרי ממבחן.. אני חושב שההרגשה הזו שיש לי נובעת מאוסף של הרבה דברים קטנים שהצטברו במהלך הזמן ובמיוחד במהלך השנה הזו.. אגב, זה ידוע שכמה שעושים יותר פעילויות (ספורטיביות, לצאת למסיבה וכו'..) זה גורם לאיזה חומר מסוים בגוף שלנו להשתחרר ולעזור לנו להיות יותר מרוכזים ולעשות יותר דברים בהספק יותר מהיר. מחקרים הוכיחו שאנשים שלומדים יכולים לשלב הרבה פעילויות בחיי היומיום שלהם וגם להספיק ללמוד ולעשות עוד הרבה דברים.

 

[מיכל מנדל]

קוראים לחומר הזה אנדופין והוא הורמו

הורמון שמשתחרר מהמוח לאחר פעילות גופנית מאומצת. התחושה שמרגישים היא תחושת התעלות, כמו מן תחושת רפיון כללי ותחושת היי. נכון שפעילות גופנית משפרת אל\ת רוב התפקודים. היום אני יכולה לאמר זאת בודאות. כל זמן שהייתי צעירה ועסקתי בספורט הייתי נמרצת, חייה ומרגישה מצוין. היום חמש שנים רחוקה מכל פעילות גופנית אני מרגישה מיחושים בכל חלק גוף אפשרי. מוטיבציה ירודה לעשית דברים. ראיה פחות טובה. תנועתיות מוגבלת. וסתם מצליחה להתרגז יותר בקלות מכל דבר. לא האמנתי לנאמר על פעילות גופנית כשהייתי בת 19-20. תמיד צחקתי על המבוגרים, המקטרים. היום אני בן המקטרים, ממרום גילי 42 שנה. אז אין תחליף לפעילות גופנית ולי קשה היום לחזור אליה. הפעילות המירבית שלי מסתכמת בלהזיז את ארבעת האצבעות שלי על המקלדת. תהנה מפעילות גופנית כל זמן שאתה יכול. בהצלחה מיכל

 

[שחרחר מתוק]

בדיוק../images/Emo45.gif

אני לא טוב בשמות..

אגב.. היום אפשר למצוא הרבה חוגים וקבוצות של מבוגרים שעושים כל מיני פעילויות שגם מותאמות לצרכים שלהם, תנסי להשתלב בקבוצה כזו.. יכולהיות שהתחושה שאת נמצאת במסגרת תעזור לך להיכנס יותר לקטע

 

[מיכל מנדל]

ומה יהיה על משחקי האגו שלי???../images/Emo8.gif

שכחת שהמקצוע שלי הוא מורה לחינוך גופני? האם נראה לך שאני אוכל להשתלב בפעילות בו מורה קולגה שלי יהיה המורה שלי. לא נראה לי. אני אצטרך לפתח עבור עצמי תכנית פעולה אישית. יש כאן כמה גורמים פסיכולוגים שמונעים ממני להשתתף בקבוצות בהם אני לא ה"מדריכה"... ועד אז אני כנראה אמשיך לקטר על אובדן הכושר שלי. "פור מי"

 

[שחרחר מתוק]

../images/Emo6.gif

מבין אותך ואת ההרגשה שלך

תנצלי לפחות את ידיעותייך בנושאי פעילות גופנית ותתחילי ליישם אותם

או שפשוט תלכי למכון כושר..

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך רחלי3337../images/Emo24.gif

 

[שרון שיאצו]

מותר תשובה מקצועית???

נכנסתי לפורום דרך השער של תפוז, נעים להכיר. 2 פתרונות יצירתיים, האחד מהצד הפולני: פותחים חלון, רצוי ברחוב הומה אדם, וצועקים בקולי קולות "מר-ג-לית". אם זה לא עוזר צועקים שוב. ושוב. ושוב. בסוף זה משתחרר. בדוק. פתרון סיני- הוליסטי- לך למטפל שיאצו שינער לך את הצורה ויוציא לך את האויר מהמפרשים מבטיחה שיפור מדהים כבר אחרי טיפול אחד.

 

[מיכל מנדל]

ברוך בואך שרון שיאצו../images/Emo24.gif

 

[שרון שיאצו]

תודה../images/Emo141.gif