מכירים את זה?

מכירים את זה?

היום הייתי בהצפת רגשות.. הרגשתי התמוטטות... זה התחיל מידיד שלי שנפרד מחברה שלו וקדח לי, זה נמשך באמא שלי, כפרה עליה!!! מעריכה אותה מאד מאד!!! מחזיקה בית שלם לבד ונושאת על עצמה ים צרות ועדיין חזקה. מאיפה יש לה את הכוחות אני לא יודעת.
חבר'ה לא סתם אומרים "אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא, אין בעולם דאגה כמו דאגה של אמא, אין בעולם מי שיאהב אותך כמו אמא שלך" אני רק חושבת עליה ועל מה שהיא מתמודדת, אני נשברת. אני רק רוצה לנצל במה זו לאמר "אמא אין עליך!!!"
טוב שנמשיך?
אח"כ גם הגיע התור של דודה שלי, קדחה לי בלי סוף על הגרוש שלה והרגשות שלה.
היה גם את חברה שלי... התחילה לבכות לי רצח!! מדברת על התאבדות וכאלו...
ואז בת דודה שלה.. שהיא למעשה גם חברה טובה שלי.. גם לה לא חסר, מסכנה שלי...
זה נגמר עכשיו בשיחה עם הגרוש שלי, גם עליו עוברת תקופה לא קלה, קשה מאד אפילו והוא זה שבא ואומר לי שאסור אבל ממש אסור אסור לי להשבר ואסור לי לקחת על עצמי צרות של אחרים, שזה מזיק לי, שיש לי מספיק על הראש, שעליי להתרחק מגורמים שלילים ותמיד להיות חיובית...
בקושי אני יכולה להתמודד עם הצרות שלי אז החבר'ס באים אליי עם זה... אוף זה רק עוד צעד נוסף בדרך להתפרקות, אני חייבת להפסיק לקחת צרות של אחרים אליי. בצהרים כשרציתי לשכוח הכל הייתי עם הבייבי שלי, מאור עיניי... הלכתי איתו סיבוב ואז הוא אמר לי "נאני יו יו" [בעיברית שחה "נאני לוב יו"] שאגב נאני ככה הוא קורה לי הבונבון הזה!!
ברגע שאמר לי את זה בליווי חיבוק ונשיקה לא היה אכפת לי מי נמצא בפראק ישר נפתח הברז... זהו. התפרקתי!! מוטשת מהיום המסעיר הזה..
"תראי עכשיו אני גדולה תראי אני עוד כאן אני עדיין יכולה ויש לי את הזמן יש עוד סיפור על לב כואב נשאר לי לספר יש עוד מקום ליום אחד רציתי לדבר"
מוקדש ל...
 

העכביש2

New member
אני מכיר את זה...

בתקופות שונות בחיים שלי אני גם הייתי שומע את כל הסיפורים ולוקח על עצמי להכניס לאנשים קצת מצב רוח... לצערי- השיטה הזאת מזיקה מאוד, לפחות עבורי.... אין שקט נפשי, אין יכולת טובה להתמודד עם דברים וכל העול של האנשים האחרים משפיע עלייך. אז אני החלטתי קצת להפסיק. אין ברירה. להתרחק מעט. לא לשמוע את הכל. כי בסופו של דבר, לא שווה לשמוע את כולם ולנסות לעזור/לדבר אבל בפנים להרגיש רע וחרא...
 
../images/Emo45.gif

רק איך עושים את זה? איך מתרחקים מגורמים שליליים בלי יסורי מצפון שעזבתי אותם ככה או שהם נפגעו ממני?
 
מכירה את זה טוב מאד,

דווקא בתקופות היותר קשות שלי, היו תמיד באים לדבר איתי... לפעמםי זה היה מחזק אותי ולפעמים זה שאב ממני יותר מדי אנרגיות.. לשמחתי- תמיד ידעתי מתי לשים גבול להכל... מקווה שגם את יודעת מתי לשים את הקו שלך, ומתי לדאוג לעצמך..
 
"אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא,

כשאת גרה אצל אבא כל החיים בלי אמא.. אז מה שאמרת לא נכון.....! את רוצה לשמוע גם צרות של אחרים? לכולם יש כאלה אז תחשבי חיובי
 
הופ הופ הופ

מה קרה??? מה זאת התקיפה הזאת? ברור שיש צרות לאחרים ולא אמרתי בכלל שאני מסכנה כי אני לא!! ממש לא!!! להפך, אם היית קורא מה שכתבתי כמו שצריך היית מבין שמדובר פה על להקשיב לצרות של אחרים. נו טוב, אני לא חושבת שיש בכלל טעם להגיב.. יום טוב.
 
מי תוקף?

אנחנו במילחמה? דוקא קראתי עד הסוף, והתגובה השנייה שלי היא... ברגע שנמאס לך לשמוע על צרות של אחרים, תתנתקי, תמצאי עיסוקים, סגרי את הפלאפון, תסנני שיחות עד שתאגרי כח לסיבוב נוסף דרך אחרת היא...כל פעם שמשהו מפיל עליך את הצרות שלו תפילי עליו את הצרות שלך...ככה הוא יפסיק כי ימאס לו לשמוע אותך הכל בידידות...למה עצבים???????????????????
 
חלילה עצבים!

כנראה שנתקלנו באי הבנה קטנה... נו טוב.. זה קורה במשפחות הכי טובות, לא?
בכל אופן, כתבתי מה שכתבתי כי הייתי צריכה לפרוק את זה מעליי זה הכל. מכיר את זה שאתה רוצה לאמר משהו כדי להגיד אותו וזהו? זה המקרה. טוב יאללה עפתי לישון קצת... הבית הזה עייף אותי.. כמה לנקות
 
מכיר גם מכיר

הבעיה, כשאני רושם משפט מסויים, כל אחד יבין אותו בצורה שונה אבל זו בעיה של כולנו...
 
רק תדעי שזכית...

אנשים רבים מרגישים בנוח לבוא ולספר לך את אשר על ליבם, את סוג של מלאך
לא סתם האנשים האלה באים דווקא לספר לך, זה כי הם יודעים שאת קשובה לרגשותיהם, שאיכפת לך מהם, שתתני להם איזו עיצה או אפילו מילה טובה, וזה שאת אדם איכפתי כל כך רק מראה כמה את אדם מקסים. תראי בזה גדולה. כמו שאמרתי בכותרת- פשוט זכית
תיהיי גאה,
אפרת
.
 
למעלה