מכירים את זה?

[lital172]

מכירים את זה?

שלפעמים אתם קוראים כל הודעה. והאכפתיות גדולה ורוצים כל כך לעודד ולתמוך וריקים מתוכן?
זה קורה לי הרבה. אני קוראת כמעט תמיד.. ולא תמיד מוצאת מילים כמו פעם...
אני משערת אולי שזה אומר שצריך לשמור כוח לעצמי בתקופה הלא פשוטה הזו.

מזדהים?
מה עושים כדי לתת לעצמכם בחוסר כוחות האלו? אשמח לכל מיני רעיונות..

 

[פרח נובל2]

מזדהה לגמרי!

בזמן האחרון אני קוראת כל הודעה וכמוך, אין לי את הכוחות ולא יודעת מה לומר כדי שיעשה טוב לאחר.
ההודעה שלך היא כאילו כתבת אותה בשבילי!
מה אני עושה אם זה? אמ...לא נותנת שזה יפריע לי. יש לי מספיק דברים על הראש ויש לי תקופות שבהם מתאים לי לכתוב ולהגיב ותקופות שפחות.
אבל בהזדמנות הזאת חשוב לי לומר שאני תמיד כאן. גם אם אני לא תמיד מגיבה.
זה אומר שקשה לי יותר...

 

[קולדון]

ליטלי זה לגמרי לגיטימי.

לא תמיד חייבים להגיב. באמת.

 

[צומפי די]

מזדהה מאוד

לכן לא כותבת פה יותר מידי תגובות...פתאום אני לא יודעת מה להגיד
פתאום נראה לי דבילי כל מה שאכתוב...
אז אין לי רעיונות, אבל יש לי חיבוקים!

 

[פרפר בתוך אגרוף]

את כזו מקסימה, ליטלי.

זה בסדר להיות ריקה ובלי כח לתת.
אנחנו גם זוכרות כאן כולנו באיזו תקופה קשה את נמצאת באופן אישי.
זה בסדר גמור לא לתת כאן כשאת לא מסוגלת,
וזה גם בסדר גמור לתת לעצמך מקום, לכתוב, לשתף, להגיב רק להודעות שכיף לך להגיב להן.
גם לי יש ימים שבהם אני מתרחקת כדי לא להוציא כח מיותר. למדתי לא לכעוס על עצמי על זה.
אני מקווה שגם את לא כועסת על עצמך, כי באמת אין על מה.

חיבוק גדול.