מכירים את הקול הזה?

[Ayelet8998]

מכירים את הקול הזה?

שממשיך ולא מפסיק לקרוא "אימא,אימא,אימא,אימא,אימא......"
זעקה מתוך עצמי,מבפנים,מהנשמה,בלחש בלחש שאף אחד לא ישמע...
ש בי צד שמשכנע אותי שהיא תשוב,שהיא נסעה לטיול והיא כבר חוזרת,צד שמשכנע אותי שהיא בחיים. עוד לא מעכלת שום דבר,אפילו שואלת את עצמי כרגע מה אני עושה בפורום הזה,הרי אימא פה. בורחת אל תוך האמנות שלי כדי לא להרגיש.
שלושה חודשים בלי אימא

 

[good vibrations]

מכירה בהחלט...

מוכר לי הצורך העז לשנות את המציאות הקשה. מדי פעם אני עדיין נתפסת בתחושה של, איך זה יכול להיות שהיא איננה?
זה לגמרי טבעי שקשה לך להתמודד, ואת מחפשת דרכים יצירתיות לא לחשוב על זה. להאמין שאולי זה בעצם לא קרה. הדרך שלנו להתמודד היא לעכל את זה בקטעים קטעים, ובין הזעקות, גם להסתכל קדימה ולהתחיל לבנות את החיים מחדש. תמשיכי לבטא את עצמך, זה חשוב.
מחבקת אותך ומזדהה

 

[michalyaniv]

לקחת לי אתהמילים מהגרון

אני בדיוק 5 שנים אחרי שאמא נלקחה מאיתנו, לא היה במוות שלה שום דבר טבעי היא היתה בת 52 סבתא לתינוקת בת 3 חודשים סה"כ...
ואני כל יום תוהה אם אני לא חיה באיזה חלום רע שהלוואי שאצליח להתעורר ממנו אבל לא זה לא קורה, זו המציאות והיא גרועה
את תרגישי כך עוד הרבה לצערי, ותבכי עוד ועוד...
אך החיים חזקים מאיתנו זו לא קלישאה ואת תמשיכי לחיות, החיים ימשיכו את לא תשכחי לעולם והחור בלב לא יעלם
אבל את כן תמשיכי לחיות את לא תעצרי והיא גם לא היתה רוצה שתעצרי
אני הקמתי משפחה וממשיכה להיות שם בשביל משפחתי המורחבת ומשתדלת כל יום לזכור שהחיים קצרים ולהגשים את עצמי לפחות מנסה...
חיבוק גדול

 

[אשבל1]

גם אני מכירה...

מאוד משתתפת בצערך, מחבקת אותך מרחוק, מוזמנת להישאר איתנו

 

[אור העצובה]

ל AYELET

כן מתוקה. מכירה את הקול הזה היטב. בפנים ובזעקות כשאף אחד לא שומע. ליד הקבר, במטבח, בלילה לכרית, בנהיגה.... אין לי נחמה... רק תמיכה רגשית לתת לך... שותפתי לכאב....את בתקופה הכי קשה עכשיו...בלתי נתפס.....אמא לא סובלת...את כן. הגעגוע צורב. יהיו לך ימים מאושרים בחיים

 

[ענבר לבקוביץ]

איילת יקרה,
איתך בכאב האדיר.
אשמח אם תשתפי אותנו בעוד יצירות שלך.
את מבטאה את עצמך בצורה מדהימה והציור שלך נחרט בזכרוני (והדהד בכאבי..).
חיבוק,
ענבר

 

[אביטלי28]

הי איילת , מזדהה מאד עם מה שכתבת, כמה עצוב

שלושה חודשים זה מאד מאד טרי והקול הזה עוד יהדהד לך בראש ימים ולילות...
אבל את תלמדי לחיות עם הקול הזה .הזמן אמנם לא ירפא אבל אמא תמשיך לחיות אצלך איכשהו
במימד שרק את תכירי
יודעת ומבינה את הכאב שלך -הוא גם שלי

 

[Ayelet8998]

מצטערת

מצטערת לשמוע שאתן שותפות לכאב הזה ומכירות אותו. אני יודעת עד כמה הוא כבד וקשה אבל עם זאת יש בו איזשהו פורקן. מוזמנות לדבר על הקול הזה אם יש לכן עוד במה לשתף.

ענבר-אני אשלח לך כמה דברים לאימייל :]