מכירים את אטלס שסחב על גבו את העולם

מכירים את אטלס שסחב על גבו את העולם

אז ככה אני מרגישה, ביחוד היום. עכשיו חזרתי מבית הספר של הבן הגדול, בן עשר וקצת,בית ספר רגיל, ובו שמעתי משתי מורות שונות על ההשתוללות של הבן שלי ועל התחושה שהוא אוצר בתוכו זעם גדול ביותר ופורק אותו על ילדים אחרים. גם בבית הוא מתנהג נורא והוא ואחיו הקטן רבים ומרביצים וזורקים חפצים אחד על השני. הוא בכלל לא מקשיב לי ופורק כל עול. האם נכשלתי בחינוך? האם בגלל שכוחותי אופסים בגלל הילדה נתתי לו להדרדר ככה? אני מנסה לעזור לו כמה שאני יכולה ולא מצליחה. הוא הולך לטיפול פסיכולוגי, הולך להרבה חוגים שהוא רוצה, מזמין חברים, הולך לחברים, אנחנו קונים לו הרבה דברים אבל את הדבר הכי חשוב כנראה שאנחנו מפספסים: זמן רגוע ושקט איתו, תשומת לב אינסופית. אוי, כמה שאני מרגישה רע עם עצמי עכשיו.
 

ל ו ל י ת

New member
שיריתה,

מנסיון שלי בעבודה עם משפחות קורה לא פעם שילד מתדרדר בהתנהגות שלו בבית הספר גם אם אין אצלו בבית קושי גדול כמו אצלכם. אז קודם כל דעי לך שזה קורה לא מעט, וטוב שהמורות יידעו אותך על זה. כעת תוכלו לדעת יותר שבאמת הוא זקוק ליותר תשומת לב כנראה, תוכלי גם ליצור מערכת של תקשורת עם בית הספר שלו. הם יודעים מה קורה בבית? יודעים שהוא עובר בבית משהו לא קל? שווה אולי לבדוק מה קורה בטיפול הפסיכולוגי שלו. לדבר איתו על זה קודם כל לשאול איך הוא מרגיש וכאלה (לאו דווקא בטיפול) ומה קורה, לשוחח אולי על מה שהמורות אמרו אבל ממש ברגישות ובאופן שירגיש שרוצים להקל עליו ולא שבאים אליו בטענות וכאלה. תשומת לב אין סופית זו פנטזיה נפלאה שאף אמא בעולם לא יכולה להעניק לילד שלה. לא סתם מדברים על "אמא טובה מספיק" עם דגש על "מספיק" כי אין דבר כזה נתיתה (של זמן או כל דבר אחר) ללא גבולות, גם המציאות מכתיבה את כלליה וחבל שתדרשי מעצמך משהו שאין בעולם מי שיוכל לתת לו. אבל תשומת לב גדולה יותר או זמן גדול יותר איתו לבד זה אולי משהו ששווה לבדוק (לא מכירה את סדר היום שלכם).
 
אני מעדכנת את המורות בקשר למה שקורה

בבית והוא נורא כועס עלי, הוא לא רוצה שידעו. את המחנכת אני תמיד מעדכנת בתחילת שנה (כל שנה מחנכת אחרת) וכאשר מורה מקצועית קוראת לי לשיחה ושואלת מה קורה לילד אני מעדכנת גם אותה. וגם מקוה שאולי יוכלו לעזור לנו. כמו שכתבתי הוא מאד כועס ורוצה שזה ישאר בגדר סוד. הוא ביקש להשאר מחר בבית ובאופן חריג הסכמתי. רק אני והוא, נרגע ביחד.
 

ל ו ל י ת

New member
יו איזה כייף לו - יום בבית!

אני חושבת שכילדה הייתי רוצה שיעשו בשבילי אותו דבר. יש את הימים האלה שפשוט רוצים להיות בבית כי קשה, כי אין את כוחות באותו יום, כי רוצים קצת בית וקצת לבד עם הורה. וגיבוי של אמא לזה, פעם פה פעם שם לי אישית כאדם נראה לי לא סוף העולם, נהפוך הוא: "סוף הדרך" כמו שאומרים הצעירים
. בכל מקרה למה הוא כועס על שאמרת למורה? האם מורה כלשהי חשפה את העניין בפני ילדים נוספים? זה יכול להיות משהו שילד מאד רוצה שישמרו בשקט בשקט, וזו זכותו, כלומר שהמורה לא תחשוף אותו בפני יתר הילדים בכיתה ולא תחשוף את מה שהוא עובר בבית. שווה לבדוק איתו למה הוא לא רוצה. ילדים רוצים לשמור על עצמם ורוצים שההורים גם ישמרו. ובצדק לדעתי. אז אני עדיין בעמדה שהמורה צריכה לדעת לפחות כדי שידעו להיות רגישים אליו (בינה לבינה) מצד שני אם המורה אמרה על זה משהו זה בטח מאד מאד מאד קשה עבורו, יש תמיד את חשש שהנושא יהפוך לבסיס לפגיעה מצד ילדים אחרים. מה שכתבתי כאן זו ספקולציה. שווה בדיקה, דרך שאלה פתוחה (כמו: למה אתה כועס שאמרתי (איך בכלל הוא יודע שאמרת לה?)) ולא דרך שאלה סגורה (כמו האם אתה כועס כי המורה חשפה את זה בכיתה?). תתפלאי כמה תוכלי ללמוד מהבן שלך על מה הוא רוצה ומה מכאיב לו וכמה שאלה כזו יכולה גם לקרב בינכם.
 
למעלה