יiפי של 2ת
New member
מכירים אתזה..ש..
אתם מחכים הרבה זמן לאוטבוס ופתאום מגלים ששכחתם משו חשוב במקום האחרון שהייתם, אתם מנחמים את עצמכם שמימלא הוא יאחר, מקוים להספיק. רצים בכל המהירות האפשרית, לוקחים את הדבר האבוד, מצטערים בנשימות כבדות על האי נעימות. ורצים לתחנה. מה שקורה. . . שאתם רואים אותו מרחוק. את הדבר הירוק והגדול הזה שחיכיתם לו קודם ברגליים כואבות. אתם מתחילים לרוץ שוב, (הנה היא מעלה את העגלה. .הוא עדיין ממתין..) אתם כבר מגיעים.. ממשיכים לרוץ.. כבר הנשימה מתחילה להאבד... והוא סוגר את הדלת. דוקא אז ... שאתם שניה הפרש. הוא מתניע... ונוסע... אתם מורידים את הראש.. יהיו שיקללו בשקט, יהיו שיפלטו אנחה.. מה שנותר.. זה לחכות לו שוב...
אתם מחכים הרבה זמן לאוטבוס ופתאום מגלים ששכחתם משו חשוב במקום האחרון שהייתם, אתם מנחמים את עצמכם שמימלא הוא יאחר, מקוים להספיק. רצים בכל המהירות האפשרית, לוקחים את הדבר האבוד, מצטערים בנשימות כבדות על האי נעימות. ורצים לתחנה. מה שקורה. . . שאתם רואים אותו מרחוק. את הדבר הירוק והגדול הזה שחיכיתם לו קודם ברגליים כואבות. אתם מתחילים לרוץ שוב, (הנה היא מעלה את העגלה. .הוא עדיין ממתין..) אתם כבר מגיעים.. ממשיכים לרוץ.. כבר הנשימה מתחילה להאבד... והוא סוגר את הדלת. דוקא אז ... שאתם שניה הפרש. הוא מתניע... ונוסע... אתם מורידים את הראש.. יהיו שיקללו בשקט, יהיו שיפלטו אנחה.. מה שנותר.. זה לחכות לו שוב...